"החלום שלי שבארץ לא יחכו להשתלת כליה וכל מי שצריך יקבל בתוך תקופה קצרה בלי המתנה", כך מתמצת הרב אברהם ישעיהו הבר את מפעל חייו "מתנת חיים", עמותת החסד שהוקמה לפני עשור, "אנחנו עדיין צריכים להדביק את החסר שהיה בשנים שעברו, וכבר נסתמו המון חורים ואנחנו מקווים שאז נוכל להביא לכל מי שיצטרך".
בארגון מתנת חיים מעריכים שישנם 1,200 איש בארץ שממתינים להשתלת כליה, כאשר שני שליש מהם כבר בטיפולי דיאליזיה והאחרים בדרך לשם. אם אתה מחכה להשתלה מהמת זה יכול לקחת גם 7 שנים עד לקבלת התרומה, ו-15% מחולי הדיאליזה מתים כל שנה. כך יוצא שלמרבה הצער הרבה אנשים מתים בזמן שהם ברשימת ההמתנה כי אין מספיק איברים לתרומה מן המת. כל שנה מאות אנשים מצטרפים לרשימה הממתינה לתרומת כליה, מהצד השני מאות אנשים כבר מקבלים השתלות מן החי מאז החל הארגון לפעול, והייתה עלייה של מאות אחוזים מתרומת איברים מן החי.
בראיון לסרוגים משתפים אותנו הרב הבר וארגון מתנת חיים על המהפכה המרגשת והחשובה של השתלות הכליה בישראל, מה השתנה מאז שנת 2009, והאם באמת אפשר לסמוך על בני אדם שיתרמו איבר מגופם עבור אחר? "היה לי ברור שהאנשים המשובחים שמרכיבים את העם הנפלא הזה יתרמו – ויתרמו הרבה".
"אין דברים כאלה בעולם"
בעמותת מתנת חיים עונים על השאלה הפשוטה: למה לתרום איבר? "כי זה בעיקר משדרג את החיים של התורם בצורה שקשה לתאר", אומרים לסרוגים במתנת חיים, "אתה עושה את הדבר הזה ואתה חי את כל יתרת החיים שלך בידיעה שאתה הצלת בן אדם. זה לא עוזב אותך, אתה קם בבוקר והולך לישון בערב עם זה וזה גורם לך לעשות עוד דברים טובים בחיים, וגם לסביבה שלך, עוד מצוות ועוד טוב בעולם – ככה מרגישים תורמי הכליה כל הזמן".
"יש בן אדם שהיה חולה והוא לא יכל לעשות כלום, הוא מחכה להשתלת כליה, לא מסוגל לעבוד, והנה לאחר ההשתלה הוא מתפקד וחוזר לעבוד, חוזר למשפחה, אין דברים כאלה בעולם".
הרב הבר. מפעל הצלת חיים. צילום: חיים מאירסדורף
אז איך הכול התחיל? לפני עשור, בשנת 2009, הקים את העמותה הרב הבר לאחר שהוא עצמו חלה במחלת כליות והיה בדיאליזיה, ובסוף הוא קיבל השתלת כליה מחבר שלו. כאשר הוא הבריא הוא החליט להקדיש את חייו לסיפור הזה. לפני שהכול התחיל אף אחד לא האמין שאפשר לעשות את זה, לשכנע אנשים לתרום איבר לאנשים שהם לא מכירים. היום, המצב שונה לחלוטין.
כדי להבין את גודל הסיפור של 'מתנת חיים' צריכים להבין שלפני הקמת העמותה האפשרות היחידה שהייתה לחולי כליות היא רק להירשם להשתלה מן המת או לקבל השתלה מבן משפחה, והיו כאלו שחיכו וחיכו, וגם רבים שלמרבה הצער נפטרו בזמן שחיכו להשתלה שתציל את חייהם. אם אתה חולה במחלת כליות סופנית עומדות בפניך שתי אפשרויות קשות: או שתהיה בדיאליזה או שתקבל השתלה. אם אתה לא עושה אף אחת משתי האפשרויות אתה יכול למות תוך שבוע. הדיאליזה מצילה חיים אבל מהצד השני אלה חיים קשים ביותר, מצב נורא בו איכות החיים יורדת לרמת אפס ממש.
כאשר הרב הרב התחיל להסתובב ולבקש מאנשים להתנדב ולהיבדק אם הם יכולים לתרום – כנראה חשבו שהוא איבד את שפיותו. אבל לאט לאט העסק התחיל לרקום עור וגידים: בשנה הראשונה מצא הרב הבר 4 תורמי כליה, לאחר מכן 7, ושנה שעברה כבר היו 133 השתלות – היינו תרומה בפועל, ונכון לכתיבת שורות אלו מתקרבים להשתלה ה-760 של אנשים מתנדבים שתרמו כליה.
"כשהצלחנו לעשות 4 השתלות, אז חשבתי שכבשנו את האוורסט", מספר הרב הבר לסרוגים, "התפעלתי אז מההישג המדהים. היום, ב"ה, שבוע שאין בו 4 השתלות – אני מאוכזב. בזמן שאנחנו מדברים כבר ישנם 4 בחדרי ניתוח, ואתמול, היום ומחר ישנן השתלות. המהפך שהתחולל הוא מטאורי יחיד במינו, אין את זה באף אומה במספר ההשתלות כמו בארץ".
התורמים מקבלים יחס VIP בבתי החולים
האם ישנו סיכון לתרום הכליה? "דבר ראשון, אדם עובר ניתוח ותורם איבר מהגוף שלו וזה לא באפס סיכון, אנחנו לא אומרים סיכון אפסי אבל הסיכון הוא מאוד קטן", אומרים במתנת חיים, "הסיבה לכך כי כל מי שרוצה לתרום כליה חייב לעבור סדרה מאוד גדולה ורחבה של בדיקות רפואיות וגם נפשיות כדי לוודא שהוא כשיר לתרום. מי שהוא לא מספיק בריא – זה כן יכול להזיק לו, אבל בן אדם שהוא בריא בכל הפרמטרים – ישנו סיכוי מאוד קטן שיפגע מהתרומה והוא יכול לחיות עד 120 עם כליה אחת, לעשות את כל הפעולות הגופניות, פעולות ספורטיביות, לרוץ מרתון, הוא לא מוגבל בדיאטה, בקיצור: הוא חי עם כליה אחת בדיוק כמו שתיים".
תהליך תרומת הכליה הוא ארוך? "קודם כל מי שמתעניין ממלא שאלון, ואם בשאלון יוצא שהכול בסדר אז אנחנו מפנים את המתנדב לערוך בדיקות ראשוניות במרפאה המקומית שלו: בדיקות דם ושתן ובדיקת אולטרה סאונד של הכליות, ולאחר שהכול בסדר בתוצאות, אז אנחנו מעבירים את השם שלו לאחד מחמשת בתי החולים שיש בהם מרכז השתלה בארץ ועושים יום מרוכז אחד של בדיקות".
יום אחד? "כן, בבתי החולים באו מאוד לקראתנו. פעם, לפני שנים, המתנדבים היו צריכים לנסוע הרבה מאוד פעמים בשביל הבדיקות, אבל לאחר ש'הסיפור' תפס תאוצה אז בתי החולים מרכזים את כל הבדיקות ביום אחד, והמתנדבים מקבלים ממש יחס VIP ועוברים מבדיקה לבדיקה ולא צריכים לחכות. לפעמים, נכון, ישנן בדיקות נוספות שצריך לעשות, ולפעמים זה מעצבן ולוקח זמן, אבל הסיבה שעושים כל כך הרבה בדיקות זה כי מי שלא בריא מספיק זה יכול לסכן אותו – והרופאים לא מוכנים בשום אופן לסכן את המתנדב, לכן עושים הרבה בדיקות כדי לוודא מעל כל ספק שבן האדם בריא".
זה יפה שבתי החולים משתפים אתכם פעולה: "בתי החולים באים לקראתי, ורודפים אחריי", אומר הרב הבר, "בבתי החולים כולם רוצים לקבל את ההשתלות אז בוודאי שישתפו פעולה כי מבחינת בית החולים זה יוקרתי וזה חשוב, אז הם ממש רבים על הזכות לעשות השתלות".
מה למשל יכול לפסול מתנדב? "ישנם שלושה דברים שפוסלים את התורם בהתחלה", אומרים במתנת חיים, "לחץ דם, סוכר גבוה בדם ועודף משקל. מי שבעודף משקל גדול לא יכול לתרום אלא-אם-כן הוא יורד במשקל, וזה דבר שהרבה עושים בשביל הזכות לתרום".
מי שתורם את הכליה יכול להציב תנאים? "התורם נותן מתנה וזו זכותו לתת למי שהוא רוצה, לפני ההשתלה ולפני שמחברים בין תורם למושתל אנחנו מציעים לו על חולה כליות שהגיע לראש הרשימה, איפה הוא גר, כמה שנים הוא חולה וכו' אבל יש כאלה עם תנאים, יש כאלו שרוצים שהכליה שלהם תלך רק לילד, או לאמא, או רק ליהודי, וישנם כאלה להיפך שרוצים דווקא לתרום לערבי כדי לעודד את הדו-קיום. אנחנו נותנים את הבחירה כמובן וזו זכותו".
תורמי כליה של השנה שעברה. צילום: חיים מאירסדורף
בן אדם שתרם כליה גם כשהוא ישן הוא ממשיך לגמול חסד
שאלה חשובה שעולה במחשבות של כל אחד שהתחיל להרהר במחשבה של להציל חיים ולתרום כליה: אז נכון, אפשר לחיות עם כליה אחת, אבל אם התורם עצמו יהיה בעתיד בסכנה וייאלץ לחכות להשתלה? מי אמר שיתרמו לו כשם שהוא תרם?
בעמותת מתנת חיים מייד עונים על כך: "מי שתרם כליה וזקוק לכליה בהמשך מוקפץ לראש התור".
זה כמו בתרומת דם שאתה מקבל מעין ביטוח? "זה יותר טוב מדם, זה חוק של המרכז הלאומי להשתלות וגם אצלנו, לא רק שהתורם מוקפץ לראש התור אם הוא נצרך בעתיד להשתלת כליה, אלא גם כל בני המשפחה שלו אם הם יצטרכו כליה יוקפצו לראש התור, ולא רק כליה, הוא ובני משפחתו מוקפצים לראש התור לכל תרומת איבר שהם צריכים. זה סוג של פוליסת ביטוח".
בסוף בסוף, אם העמותה הייתה יוצאת לקמפיין גיוס כספים אז ניחא, אבל אתם מנסים לשכנע אנשים לתרום כליה?"אנחנו לא משכנעים אף אחד. אנחנו מספרים על האפשרות, מעלים מודעות, מסבירים, יש לנו הרבה מתנדבים שמעבירים הרצאות בכל מקום אפשרי. יש לנו תוכניות בתוך המשפחה, להסביר לאנשים איך הם יכולים להציל את היקרים להם. כאשר מעלים את המודעות ככה אז אנשים נחשפים לחומר, רואים כתבה בטלוויזיה, בעיתון, ברשת, ויש הרבה אנשים שמשהו נדלק אצלם, אותו ניצוץ שרואים אצל תורמי הכליה. ואז אנחנו מביאים מערך שלם של תמיכה ולווי בכל התהליך, עד לאשפוז וגם אחרי. התורמים שלנו ממש מגובשים".
הרב הבר, האמנת אז לפני עשור שעם ישראל יתגייס לתרומת כליות? "הייתה לי אמונה ברורה שבני עמי הם אנשים משובחים שאם הם יידעו כמה גדול סבלם של האנשים בדיאליזיה, לעומת כמה זה יחסית פשוט לתרום כליה – היה ברור לי שהאנשים המשובחים שמרכיבים את העם הנפלא הזה יתרמו, ויתרמו הרבה. היה רק צריך להנגיש את המידע. זה דבר שלא מכירים, וזה נשמע מוזר להיפרד מאיבר, אבל אחרי שאנשים יודעים במה זה כרוך אז הם כבר יכולים לשמוע, לאחר מכן זה כבר הפך להיות חבר מביא חבר. זה לא פשוט לתרום כליה, אבל זה יחסית להצלה המדהימה שזה נותן למקבל, הצלת חיים כפשוטה, והסיפוק שיש בכך – בן אדם שתרם כליה גם כשהוא ישן הוא ממשיך לגמול חסד. הכליה שלו עובדת 24 שעות אצל אדם אחר".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
