כשראיתי את התמונה של אפרים וציפי חשכו עיניי. את החיוך של אפרים זכרתי היטב עוד מימיו ב'נתיב מאיר'. את החיוך של ציפי פגשתי רק לאחרונה, בחתונה של גיסה וגיסתה. הפער בין התמונה המאושרת של אפרים, ציפי ונעם הקטנה, לבין הכיתוב הנורא שמעליה – 'אמא ותינוקת נהרגו בתאונת דרכים', היה לא אנושי.

'לא תקח האם על הבנים', ציוונו הבורא. יש משהו בלתי נתפס כשהאם, ל"ע, נלקחת לבית עולמה יחד עם בתה התינוקת. ציפי מלאת הטוב וחדורת השליחות ולצידה נועם רחל, בת שלושת השבועות, שהפנים המאירות שלה לא יוצאות מהזיכרון.

'והחי יתן אל ליבו'. נתפלל לבורא עולם שישלח רפואה שלמה ומהירה לילד המתוק איתי יעקב בן ציפורה ולאביו הצדיק אפרים צבי משה בן שולמית צביה. כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות, נעלה תחנונינו לפני אדון הרחמים שישלח להם רפואה שלמה וטובה יחד עם כל שאר פצועי וחולי עמו ישראל.

'והחי יתן אל ליבו'. נתפלל לבורא עולם שייתן למשפחות רימל וגנץ את הכוח להמשיך הלאה. נתפלל שישפיע רוב טוב וברכה לקהילת 'נווה צוף' המופלאה והמגובשת, ושירבה ברכה ושמחה בקהילה.

'והחי יתן אל ליבו'. נשתדל להיזהר יותר בדרכים. נקפיד לא לשלוח הודעות בטלפון הנייד בזמן הנהיגה. נקפיד על חגורות בטיחות. נקפיד לא לחצות קו הפרדה רצוף. נקפיד לא לנסוע במהירות מופרזת. נקפיד לא לנהוג כשאנחנו עייפים.

רבים מאיתנו נמצאים זמן רב על הכביש מידי יום והפיתוי לחרוג מכללי הבטיחות גדול מאוד. נאזור כוחות ונשתדל להקפיד ולשמור על הכללים שישמרו עלינו ועל חברינו. והא-ל הטוב ישמור ויגן על עמו ישראל מכל פגע רע ומכל תקלה.