הרב יובל שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול' מפרסם מדי יום מאמר קצר בקבוצת 'זיקים'. אתמול הוא פרסם מאמר בנושא הכינוי 'דתי לייט'.

תחת הכותרת "דתי לייט", כתב הרב שרלו: "שמעתי מאחד הבחורים בישיבה שזו אחת ממילות הבוז המוטחות בניסיון לאפיין קבוצה מסוימת, ולשפוט אותה על רפיונה בתחום קיום תורה ומצוות, על הקלות שבה היא דורכת על עולמה של ההלכה, על התרחקותה מתלמוד תורה".

הרב שרלו מסביר כי "הכינוי נובע מתרגומו לאנגלית: Lite. קלות. והיפוכו יכול אף הוא ללמד למה הכוונה: מול דתי 'לייט' עומד דתי כבד. נאמן. דבק במצוות. לומד תורה. מחמיר".

"לעיתים שוכחים כי בין שתי הקבוצות האלה עומד רוב מניינו של הציבור, וכשעוד היה מותר להשתמש במילה הזו, היה אורי אורבך ז"ל קורא לה "דתי נורמאלי. אולם, את הביטוי 'דתי לייט' אפשר לקרוא בתרגום לאנגלית: Light. כלומר, אדם מאמין, מאיר. מחולל שינוי בלב הפוגש אותו. מקדש שם שמיים. מעורר. או בהיפוכו: דתי חשוך. מחולל כאב. מרחיק".

בסוף דבריו כותב הרב שרלו: "טוב לו לאדם להתקדם תמיד מדמותו של הראשון ולהיות דמותו של השני. לא לשפוט אחרים; לא לחלק את העולם למסגרות; גם המינוח "דתי" הוא בעייתי. לעסוק בעיקר בחיפוש הדרך להאיר. להאיר את עצמו. להאיר דרך. להאיר פנים. להיות דתי Light. ועוד יותר טוב: מאמין Light".