סבתא, הרבנית רחל נריה ז"ל עלתה לגנזי מרומים בסמוך לחג החנוכה. רבים הכירו את המסירות המוחלטת שלה לבעלה, החל מהדאגה למצבו הבריאותי וכלה ביצירת כל התנאים המאפשרים לו לפעול ולהפיץ את משנתו הרוחנית.

אולם היו מספר תחומים אשר היו יצירה פרטית שלה, שם היא הייתה היוזמת והמוציאה אל הפועל. נזכיר את מפעל החסד הגדול שלה אשר עשרות שנים תמך במשפחות ממושבי עמק חפר. אולם ברצוני לעמוד על ההתגייסות שלה לחינוך לחיי משפחה.

בסוף שנות השישים המתירנות המינית הכתה גלים בציבור הרחב. ובמקביל לא היו חומרים תורניים המתמודדים עם תופעה זו. סבתא החלה לכתוב ולהופיע בפני בני נוער בכל הארץ. היא קלטה היטב את המרחש בלב הנערות הצעירות והצליחה לדבר איתם בשפתם. היא העיזה לגעת בנושאים שבדרך כלל השתיקה יפה להם והפכה לדוברת מרכזית בנושאים אלו. התברר שההסברה בתחום זה נושאת פרי.

לימים היא כינסה את הרצאותיה לספר "מול מבוכת המתירנות" ומתברר שעל אף הפתיחות שלה למצוקות הנוער היא העמידה את רוח ההלכה לשמירת מרחק בין המינים כדבר מרכזי.

אני מניח שאם היא הייתה מתייעצת עם רבני בית הלל אשר חרתו על דגלם את ההנהגה הקשובה, הייתה מקבלת הדרכה אחרת.

הם היו מסבירים לה כפי שכתבו בחוברת שלהם כי בדור שלנו יש להעמיד "מפה חדשה.. על מנת להאהיב את היהדות ולהשתלב בחברה..". לדעתם לא כדאי ליזום הפרדה בין העובדים בארוחות ובפעילות הפגה שהרי מדובר על "פעולה תמימה שאין בה הקשר בעייתי".

מתברר שרבנים קשובים משלימים עם המציאות במקום לרומם אותה. שהרי אם לא מעודדים את הציבור לקבל את הדרכת חז"ל הברורה להפרדה בין המינים ומציגים את ההתרים ההלכתיים כדרך המלך הרי בכך נותנים הכשר למציאות בעייתית שרבים חללים הפילה. בנושא זה אין מקום לתמימות, שכן הציבור הישראלי לא רואה רע ביצירת קשר חברי בין המינים אפילו בין אנשים נשואים ולכן מדרון חלקלק פרוש לרגלינו.

לכן יש להפגיש את האדם עם תפיסת חז"ל המקורית כיצד צריכה להראות חברה בריאה וטהורה בישראל. הוא צריך לשמוע על ההלכות שמעבירות מסר שאדם לא יכול לסמוך על עצמו בתחום עריות שהרי "אין אפוטרופוס לעריות". חשוב שידע שבשולחן ערוך כתוב שצריך "להתרחק מהנשים מאוד מאוד, ואין שואלים בשלום אשה כלל".

לאדם כזה יהיו פרפורי בטן גם אם הוא קיבל התר הלכתי להשתתף באירוע גיבוש מטעם המשרד. וככל שציבור גדול יותר יקפיד על כך, כך תגבר המודעות אצל כל הנוגעים בדבר, וההקפדה על כך תתקבל ביתר הבנה והזדהות.

הפסיקה ההלכתית אכן מאפשרת גמישות כאשר ישנם שיקולים של פרנסה וכבוד הבריות אך חשוב להתחיל את החשבון מההתחלה !

נכון שיש לכך מחיר- קושי להשתלב בחברה חילונית אך כבר כתב על כך הרב קוק "מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות… הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים, כי אם מפני התכלית הכללי היפה".

הלכה לדורות נפסקה כדעת בית הלל רק מפני שגיבשו את פסיקתם רק לאחר שלמדו היטב את דברי בית שמאי (ערובין יג). כאמור, זו דרכו של הרבנית נריה שבחרה לרומם את נקודת הקודש שבלב ישראל.

==

הרב אריאל בראלי הוא דיין בבית הדין לממונות בשדרות.