הרב דרוקמן קרא לציבור לצאת להפגין נגד העוול שנעשה לנתניהו. ואני תמה. זה הדבר היחיד שיש לרבנים לומר בשעה זו? הרי לא רק גורלו של נתניהו עומד כאן להכרעה אלא גורלנו שלנו כולנו. בעוד שבועיים וחצי נלך כולנו לבחירות מיותרות, כאשר אנו מוקפים בים של בעיות ביטחוניות ולאומיות שצריך לפתור. ואנחנו מחשים?

בחירות אלה ימיטו עלינו, על המדינה, אסון חברתי, מדיני וכלכלי. כל הבעיות הגדולות והערכים הלאומיים יידחו לפינה, והשאלה היחידה תהיה 'כן ביבי' או 'לא ביבי'.  ניכנס למערכה מרה, שתבעיר את המדינה באש זרה. במערכה זו יוסרו הכפפות ותותר כל תועבה. השנאה והקיטוב יגדלו, כל צד ישמיע דברי בלע, חירוף וגידוף, שקר ונבלה, ומה יישאר אחריהן? תישאר רק אדמה חרוכה. איך נמשיך לחיות כאן יחד אחר כך? על כך הרבנים לא צריכים לומר דבר?

הפוליטיקאים והתקשורת כבר התייאשו וקבעו שהבחירות בלתי נמנעות, אבל אנחנו כרבנים מאמינים 'שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים'. אנחנו מאמינים בכוח הבחירה, בתשובה, האדם יכול לשנות את גורלו בכל שעה, לתקן את מעשיו ואת מצבו. איך אנחנו נותנים לדברים להידרדר, איך אנחנו הולכים במודע לקראת תהום ואסון לאומי?

נתניהו איננו דרייפוס, מנדלבליט הוא לא אסטרהזי, והרב דרוקמן הוא לא אמיל זולא. נתניהו הוא אדם ברוך כישרונות ועתיר הישגים וזכויות, אבל הנהגותיו אינן מופת מוסרי. עדיין עומדת לו חזקת החפות והוא יוכל להוכיח את צדקתו בפני בתי המשפט ולצאת זכאי. יש לנו אמנם שאלות רבות על המשטרה ומערכת המשפט, אך מה שנתניהו לא נתן לתקן במערכת הזאת במשך העשור האחרון, לא יתוקן עכשיו בהפגנה אחת.

מי שפגע בקלות דעת בהכרעת הציבור ובתהליך הדמוקרטי ופיזר את הכנסת כשהוא משלה את עצמו שיזכה, הפסיד בפעם הקודמת ותקוותו התנפצה. פעמיים נתבע הציבור כולו להכריע בשאלת 'כן ביבי' ויצאנו בתיקו. מי יכול להשלות את עצמו שבפעם השלישית הדברים יוכרעו פתאום לטובה? ביבי לא יקים את הממשלה הבאה. מי שהוזה ומתעקש לא ללמוד את הלקח, ומעז לקחת אחריות להרפתקה נוספת, למערכת השנאה הבאה, מעיד על טיב שיקוליו ופוסל את עצמו.

מחנה הימין ניגש לבחירות הללו חבול, הציונות הדתית מפולגת, הסיכוי לזכות להכרעה ברורה לטובתו קלושים ודמיוניים. אסור להמר על כל הקופה, להקריב את כל הישגינו ולהפסיד את מטרותינו. אני מבין שאנשי הליכוד מתקשים להפקיר את נתניהו ולהעמיד בראשם אחר. אבל  לציבור הדתי והחרדי אין מחויבות טוטאלית כזו. ה'בלוק' איננו קדוש. אנחנו איננו צריכים ליפול על חרבנו עם נתניהו ולהתאבד יחד אתו. אני קורא לרבנים להיות המבוגר האחראי שיכריז שלא נשלים עם החרבת כל מערכות המדינה. כחול לבן והעבודה גשר אינם עוכרי ישראל ואפשר לכונן עמם ממשלה (62) שתשמור על החישוק הלאומי המאחד. קריאה כזו עשויה להביא את אנשי הליכוד להתעשת ולמנוע ברגע האחרון בחירות שיהיו לחרפה לאומית.

הרב יגאל אריאל- לשעבר רבה של נוב ומייסד ישיבת חיספין, מחבר סדרת ספרי עיון ופרשנות על התנ"ך ויו"ר מוסדות רוח הגולן