עלינו לדעת לעשות הבדלה. להבדיל בין קודש לחול.

לא לטשטש, לא לקרוא לחול קודש. להבדיל בין אור לחושך, לא לקרוא לחושך אור. העולם הזה אמנם מתעתע בנו מאוד, אבל צריכים זהירות רבה. לא להתפעל מתפילות ארוכות ומרגשות, ואף לא מלימוד 'תורה', אם חסרה אנושיות בסיסית. אם התחום שבין אדם לחברו לוקה בחסר. לא ללכת שבי אחרי דמויות מסנוורות.

אמנם נצטווינו לכבד תלמידי חכמים, אך יש לשים דברים על השולחן. יש רבנים, ולצערנו יש גם רע- בנים שמתלבשים באצטלא דרבנן ומתחזים לעובדי ה', ומשתמשים בכתרה של תורה כדי לנצל את מצוקתם של אנשים תמימים ולסחוט מהם כספים. להבדיל בין אור לחושך: לאלו אסור לקרוא בשם רבנים, כי אם רע-בנים.

תיעוד ב-200 קמ"ש: כתב אישום חמור לנהגי הרב ברלנד

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: דוברות המשטרה

כמה מדוייקות ההגדרות שנתן הרמב"ם בלשונו הזהב על אדם ששם לו כמגמת חיים להשתמש בכתרה של תורה ולהתפרנס מן הצדקה:

א. "הרי זה חילל את ה"- וכל המחלל שם שמים בסתר, וסוחט סכומי כספים אדירים מחולי סרטן, נפרעים ממנו בגלוי.

ב. "ובזה את התורה"- תורת משה אמת, תורת ה' תמימה. ומי שמשתמש בכתרה של תורה וקורא לעצמו "רב" כדי לנצל את מצוקתם של האומללים, אין בו תורה אלא הוא מבזה את התורה.

ג. "וכבה מאור הדת"- עם ישראל מלא אור. יהודים טובים, תמימים ומתוקים, כל כך רוצים להתקרב לה' ולאור באורו. לקחת את תכונת הצימאון לה' כדי להפוך יהודים לתלותיים אומללים, זה כיבוי מאור הדת.

ד. "וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא"- אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. אוי לו למי שעושה את התורה קרדום לחפור בה, מחשיך את אורם הגדול של צדיקי אמת, ובמקום להדליק את האור העצום שיש בנשמות ישראל, מתאכזר לבנים אהובים של ה' יתברך. בעולם הזה אולי הוא גורף מיליונים ומתעתע בחולים ובמשפחותיהם שיש לו כוח ריפוי תמורת הון רב. אבל מסכן האדם שהיה יכול כל כך להאיר ובמקום זה תמורת שטרות רבים גורם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא! (והלוואי לבבו יישבר בקרבו, הלוואי יזכה לחזור בתשובה שלימה).

וכמו נבואה שזורה בדברי הרמב"ם: "וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות". ה' יצילנו.

=======

הרב אריאל לוי הוא תושב חברון, ראש בית המדרש 'חיבת הארץ' בעתניאל שבהר חברון