לא לסמוך על הנס; לסמוך על הקב"ה שיתן כח לחיילנו

האמירה לישראל "ואתם תחרישון" היתה אמירה חד פעמית, הממשיכה את הנסים שעשה ה' לישראל במצרים עד קריעת ים סוף. לאחר מכן מתקיים "ה' ילחם לכם", אבל במלחמות שמתנהלות בידי אדם.

לא לסמוך על הנס; לסמוך על הקב"ה שיתן כח לחיילנו
  ה' ילחם לכם על ידי בני אדם (פלאש90)

ויחלוש יהושע את עמלק

כשאמר משה לישראל: "התיצבו וראו את ישועת ה' … ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" יכלו ישראל להבין מדבריו שהמלחמות שינהל עם ישראל עם אויביו יהיו כולן בידי שמים, בדרך של נס גלוי כשהאדם עומד בה כצופה מן הצד, ובמחשבה זו עברו ישראל את ים סוף בחרבה בתוך הים.

ואולם כשבא עמלק להלחם עם ישראל, וכאן נכונה להם הפתעה, משה קורא ליהושע ואומר לו: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק", פתאום מתברר להם שאין סומכין על הנס וניהול המלחמה היא בידי בשר ודם.

ובהנחיה הזו פעלו ישראל גם בהמשך דרכם במדבר, במלחמת מדין, שגם בה אומר להם משה:  "החלצו מאתכם אנשים לצבא", וכך נמשך הדבר לאורך כל המסלול ההיסטורי של עם ישראל, שמלחמות ישראל מתנהלות על ידי אדם, כמו בכיבוש הארץ בימי יהושע, או בימי השופטים והמלכים, ככתוב בתורה: "כי תצא למלחמה על אויביך".

מכאן שהאמירה לישראל "ואתם תחרישון" היתה אמירה חד פעמית, הממשיכה את הנסים שעשה ה' לישראל במצרים עד קריעת ים סוף. ועם זאת מה שאמר משה לישראל: "ה' ילחם לכם", היא אינה אמירה חד פעמית אלא הבטחה לדורות, כמו שאמרו במכילתא: "לא לשעה זו בלבד ילחם לכם אלא לעולם ילחם כנגדן של אויבכם".

חיילים מבית המדרש

המלחמה המתנהלת בדרך הטבע מתנהלת על ידי כח צבאי, אבל במלחמות ישראל אין להסתפק בכושר הגופני וההכשרה הצבאית של החיילים בלבד, כפי שאנו רואים במלחמת עמלק, שבה אומר משה ליהושע: "בחר לנו אנשים", ופירש רש"י: "'בחר לנו אנשים' – גיבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן".

כך גם במלחמת מדין כשמשה אומר לישראל: "החלצו מאתכם אנשים לצבא", וגם שם לפי המדרש (במד"ר כב) כוונתו: "אנשים צדיקים". מכל האמירות הללו יש הנחיה כאשר גם נלחמים בדרך הטבע צריכים חיילי הצבא בישראל להיות מלבד כושרם הצבאי גם בעלי רמה מוסרית (צדיקים) ודתית (יראי חטא), (והיכן נמצא חיילים כאלו אם לא בבוגרי בית המדרש).

במלחמת עמלק אנו רואים את השילוב המנצח במלחמות ישראל שיש בו השתדלות אנושית עם הסיוע מהשמים, כאשר משה אינו מסתפק בניהול הקרב על ידי יהושע וחייליו, אפילו שהם יראי חטא, אלא מתייצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידו כדי לעורר את כלל ישראל לאמונה בבורא עולם, ככתוב: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל".

על פסוק זה שאלו במשנה (ר"ה כט א): "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברין ואם לאו היו נופלין".

וב"מכילתא" הוסיפו ואמרו: "כל זמן שהיה משה מגביה ידו היו ישראל מסתכלין בו (במשה) ומאמינים במי שציוה למשה לעשות כן, ועבור זה עשה להם הקב"ה נסים וגבורות".

המנהיגים יותר מכולם

אם מהחייל הפשוט נדרשת רמה רוחנית־מוסרית, על אחת כמה וכמה שתכונות אלו נדרשות מהעומד בראש הצבא הישראלי, וכזה היה יהושע שהיה יושב אהל ככתוב: "ומשרתו יהושע לא ימוש מתוך האהל", ועל כך אמרו במדרש (במד"ר פי"ב ט):"היה משמש את משה ביום ובלילה". ומשה הוציאו מהאהל "שהיה מבקש להדריכו למלחמה" (שמו"ר פר' כו ג).

יהושע שילב באישיותו את הסייף והספר את הגבורה הפיזית עם העוצמה הרוחנית, ובשתי התכונות הללו המשיך להנהיג את ישראל עד יום מותו. לאחר פטירתו של יהושע אמרו במסכת שבת (קה ב) שישראל התעצלו בהספדו. ולמדו זאת מהכתוב: "ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש" – ודרשו על כך: "מלמד שרגש עליהן ההר להרגן", ומכאן למדו בגמרא: ש"כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו".

מה היתה ההתעצלות של המספידים בהספדם על יהושע? מסביר הראי"ה בספרו עין איה (שם):

שההתעצלות של המספידים היתה שהמספידים ראו ביהושע רק את מעלותיו החיצוניות, את היותו שר הצבא, את הכובש שהנחיל לישראל את ארץ ירושתו, את המצביא שניצח עמים רבים ומלכים אדירים, אבל בה בשעה התעלמו בהספדם מהמעלות הרוחניות של יהושע, מפני שפעולתיו החיצוניות האפילו על מעלותיו הרוחניות, והמספידים  לא חדרו להכיר בערכו הרוחני הגדול של יהושע, ועל המחדל הזה  שהתעלמו ממעלותיו הרוחניות נענשו.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
ה' ילחם לכם זה לא מדבר לרבני צ ה ר, שיהיה ברור
ישורון | 19-11-2012 13:58
אם אישת רב מראשי צ ה ר אומרת שההימנון מרגש אותה יותר מתהלים,אז כנראה היא סומכת על כוחה ועוצם ידה של הציונות . אז היא ממש לא "מחרישה" . גם הכופרות מ"קולך" יוצאות "האולפנות האקדמאיות,הן מחרישות לעצמן,הן חוקות כבר על חז"ל. הן פסקו שצריך לומר בשם ומלכות שעשני אישה". הן תוקפות גדולי תורה. אם הן כאלה סימן שגם רועיהן ורועותיהן סבורים כך,"כי משורש נחש יצא צפע". ומי שהביא את הרפש הזה לעולם הם לא אחרת מאשר רבניהם ב80 שנה האחרונות
2
כמי שחי בעולמו של הקב"ה למדתי קצת על שיטותיו :
עמוס ארליך | 19-11-2012 14:45
ה' עוז לעמו יתן ו-ב-ד-ר-ך ז-ו ה' יברך את עמו בשלום.
3
לישורון מגיב 1 נא להתייחס לכתוב במאמר ולא לערבב
עמנואל | 21-11-2012 8:59
לישורון מגיב 1 נא להתייחס לכתוב במאמר ולא לערבב את מיחושי הבטן שלך ללא כל קשר. את הבעיות שלך עם "צהר" או "קולך" תשאיר למקומות אחרים אחרת אתה מגוחך