עו"ד על הפרשה • פרשת האזינו: וישמן ישורון ויבעט – על ריסון העוצמה

במהלך השימוע הופתעו כולם לדעת שהפרקליטה ליאת בן ארי המלווה את תיקיו של ראש הממשלה מתחילתם, יצאה במהלך השימוע לחופשה. עו"ד אלישי בן יצחק מחבר בין פרשת השבוע לאקטואליה

עו"ד על הפרשה • וישמן ישורון ויבעט - ריסון העוצמה
  באדיבות דוברות משרד המשפטים

השימוע בעניינו של נתניהו הינו אחד הנושאים המרכזיים שעומדים בליבת השיח הציבורי. בכל קנה מידה מדובר באחד מהשימועים החריגים שהתקיימו במדינת ישראל, הרכב של 10 עורכי דין מצוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אל מול 20 פרקליטים מבכירי משרד המשפטים והיועמ"ש.

עוד באותו נושא

הפרקליטות נגד בן ארי: "היעדרות לא מקצועית"


11

במהלך השימוע הופתעו כולם לדעת שהפרקליטה ליאת בן ארי המלווה את תיקיו של ראש הממשלה מתחילתם, יצאה במהלך השימוע לחופשה. הביקורות על כך לא איחרה לבוא. כדי להמחיש את משמעות הדברים, דמיינו את האפשרות ששופט באמצע דיון משפטי יעזוב את האולם, ויעדכן את הצדדים שהוא סומך על הקלדנית והעוזר המשפטי שלו שידאגו להעביר לו פרוטוקול מהימן שישקף היטב את אשר התרחש בשעה שהוא לא יהיה נוכח ודי לו בפרוטוקול כדי להכריע את גורל התיק. דומה כי אין אחד שיוכל להכשיר אפשרות כזו. היעדרותה של עו"ד בן ארי רחוקה מלהיתפס כראויה, גם אם אין כל כוונה נסתרת שעומדת מאחורי חופשה זו יש בה כדי להראות רע.

"וישמן ישורון ויבעט"

ברשימה זו נבקש לעמוד על ריסון העוצמה והסמכות המוענקים לאנשי ציבור כפי שאלו עולים במקורות המשפט העברי. פרשת השבוע, פרשת האזינו מקפלת בתוכה עבר, הווה ועתיד. שירת האזינו, כך היא מכונה בפי משה רבנו, היא המקור ממנו ניתן ללמוד לכל תקופה ולכל עניין. בולט בהקשר שלנו הפסוק "וישמן ישורון ויבעט" [דברים לב;טו] המונח "ישורון" מתורגם על ידי מתרגם התורה, אונקלוס, כמוסב לעם ישראל. המילה 'ישורון' מקפלת בתוכה את השורש 'ישר'. פעם הבאה שניתקל במושג 'ישורון' יופיע בפרשה הבאה בפסוק "ויהי בישורון מלך" [דברים לג;ה] מכאן שניתן לזהות קשר שבין המילה ישר למילה מלך והנהגה. ומתוך כך נבקש לצאת לעניינו.

האפשרות שפקדי ציבור ימעלו בתפקידם אינה זרה במקרא, ונביאי ישראל הזהירו לא פעם מפני האפשרות שהרעה תצא מלשכותיהם של בעלי תפקיד. כך למשל מזהיר ירמיה "הכהנים לא אמרו איה ה', ותופשי התורה לא ידעוני, והרועים פשעו בי, והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועילו הלכו" [ירמיהו ב;ח]; ובמקום אחר מלין הנביא ירמיהו על המנהיגים העומדים בראש המדינה אשר גורמים לפירוד בעם ובמעשיהם הם גורמים לאיבוד העם "הוי רועים מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתי נאום ה' [ירמיהו כג;א].

ברוח זו מזהיר הנביא ישעיה "שמעו דבר ה' קציני סדום, האזינו תורת אלוקינו עם עמורה. למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודם פרים ועתודים לא חפצתי. כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי" [ישעיהו א;י-יא] הנביא ממשיך לתאר את סלידתו של האל ממעשיהם של אותם משרתי ציבור שפועלים לכאורה בהתאם לחוק האלוקי, מקיימים את המוטל עליהם מבחינה דתית, אך רחוקים מאוד מהאידיאל המוסרי שקיום תפקידם.

כך גם קורא הנביא מיכה "שמעו נא זאת בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו. בונה ציון בדמים וירושלם בעולה. ראשיה בשוחד ישפטו, כוהניה במחיר יורו ונבאיה בקסם יקסמו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה" [מיכה ג;ט-יא] הקלקול המוסרי פושה בכל שכבות השלטון החל מבעלי השררה – השרים, ועבור לפקידות הציבורית ולמשרתי הציבור הכהנים והנביאים. כולם רוממות חוק בגרונם וסבורים שאת אשר עושים, עשים הם על פי החוק, על פי מצוות האל – אבל המציאות היא בדיוק ההיפך אלו נוטלים את החוק מוציאים את נשמת החוק והופכים אותה למצות אנשים מלומדה.

ואולי יותר מכל קריאתו החריפה של שלמה המלך על מערכת המשפט "מקום המשפט שמה הרשע" [קהלת ג,טז], ר' שלמה יצחקי, רש"י, מפרשני המקרא מסביר מקום לשכת הגזית בירושלים שהיתה מלאתי משפט שמה ישפטו רשע, כמו שנאמר ראשיה בשוחד ישפוטו וראיתי פרענותם" שלמה המלך מזהיר מפני ניצול סמכותם של בעלי המשפט לרעה, עד שמקודש הקודשים של המשפט במקום צדק אנו מוצאים משפט. תופעה זו אינה עוצרת בתקופת המקרא והדיה אנו מוצאים גם בהמשך ההיסטוריה היהודית. כך למשל אנו מוצאים את דברים חמורים שנקטו משפחות הכהונה הגדולה על הציבור, "אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן [=מקלותיהם, רש"י]; אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן [=יועצי רע, רש"י], אוי לי מבית קתרוס או לי מקולמוסן [=שהיו כותבים אגרות לרעה, רש"י], אוי לי מבית ישמעאל פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות " [בבלי פסחים נז,א].

יתרה מזו התלמוד מתאר לנו כיצד עובדי הציבור של ראש הגלות, ניסו לחסל את רב ששת בכל מיני דרכים, על שביקר את התנהגות פקידי הציבור [בבלי גיטין סז;ב-סח;א] עוד מצינו סיפור בתלמוד על אותם עובדי ציבור, אנשיו של ריש גלותא, שהורגים את רב זביד משום שדרכו ופסיקתו לא היתה לרוחם [בבלי עבודה זרה לח,ב].

יש להימנע מהחשד ככל הניתן

צא ולמד שהאפשרות שנושא תפקיד ציבורי יעשה שימוש שאינו הולם בכח הציבורי אינה רחוקה, והאפשרות שהתפקיד הציבורי יגרום לשחיתות אינה בגדר אופציה, ולדעת המדרש זו בהכרח מביאה לשחיקה ולהפרת אמון של בעל התפקיד, ובלשון המדרש "אוי לרבנות [=שררה] שהיא פורקת מבעליה יראת שמים" [מדרש הגדול בראשית כז;א]. או כפי שמשמיענו הרמב"ם "בעלי השררה הללו כאשר הדבר קשור בשררה נעלמת יראת שמים" [אגרות הרמב"ם, מהדורת הרב קאפח עמ' קלא] ומעיר על הדברים הרב קאפח ומוסיף "ורע לא רק הימנעות מן החטא, אלא גם התרחקות וההישמרות מכל דבר המביא לידי חשד, או שנראה בעיני הבריות כדבר בלתי הוגן".

בעבר שימשו הנביאים כמבקרים, אשר השמיעו ביקורת נוקבת כלפי בעלי השררה והפקידות הציבורית, כיום התפקיד מסור לאנשי הרוח ומורה ההלכה בעם, שתפקידם להשמיע קולם גם אם לא נדרשו לכך [שו"ת הריב"ש, סימן רל"ד] אך חובה זו אינה מוטלת אך על מורה ההוראה וזו לדעת רבי משה מטארני, המבי"ט, מחכמי צפת במאה ה-16, חובה "במצות המלך, והכהנים והלויים יש ביד כל אחד ואחד מישראל בהיותם בלב אחד ואגודה אחת למחות בידם אם יעברו או אם לא יקימו מצוות המוטלות עליהם" [קרית ספר, הקדמה פרק ז]. כלומר על הציבור לשמש כאמצעי ביקורת על ראשי העם [המלך] משרתי ופקידי הציבור [=הכהנים והלווים] אם לא יבצעו המוטל עליהם כראוי.

צא ולמד עד כמה ראוי לפקידי הציבור ולנושאי תפקידים בכירים להיזהר בתפקידם ולהתרחק מלזות שפתיים, התפקיד אינו שררה אל עבדות, שליחות ציבורית באמצעותה יש להגשים את הערכים במלוא טהרתם, ללא נגיעות אישיות, ללא פניות וללא שיקולים זרים אישיים או חיצוניים המופעלים עליהם. גם משמעות לא טובות על פקידי הציבור להתרחק שכן מצינו שנענשים גם על שמועות רעות שיוצאות על אנשי ציבור, מלקין על לא טובה השמועה [בבלי קידושין פא,א]. ובינתיים נשוב לקריאתו של הנביא ישעיהו אשר קרא לבעלי המשרה לבדק בית רציני "רחצו הזכו הסירו רוע מעללכם מנגד עיני, חדלו הרע. למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ [=עושק] שפטו יתום ריבו אלמנה [ישעיהו א;טז].

==

אלישי בן-יצחק, עו"ד ומגשר. מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ובעלים של משרד עורכי דין

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
לי את
תום | 10-10-2019 13:08
הכותב אומר את כל האמת על היהירות לפי התנך ואין מה להוסיפ.. ההיסטוריה חוזרת על עצמה
יש שד ששמו 'ליאת' [LIAT] הממונה על תחתית שאול
בסוכות תשבו | 10-10-2019 18:24
אבוי
2
מעולה
קורא נלהב | 10-10-2019 13:59
מחכה לטורים של אלישי, כותב נפלא, מנגיש את הדת לכל
3
פרשת האזינו נבואה לדורות
חן | 11-10-2019 0:42
הפוך בה והפוך בה שהכל בה
4
ב"אז" אחר [של אז ישיר] "זינו" נפשכם
משה אהרון עו"ד | 11-10-2019 9:19
מילה האזינו מוכמנת גם שירת הגאולה השלמה האזינו - המילה האזינו היא מילת התקווה והעידוד לגאולה השלמה. ובבחינת הבטחה של משה שהאז ישיר יושלם 10/10/2019 08:16:22 בסד. יש מילים מכוננות בתורה שבחריזתן לשרשת אחת מקבלים אנו את כל המכמנים בכמוסה אחת . כמו המילים בראשית, לך לך, הנני ואז [ישיר]ועוד. עניינו הפעם הוא בהתמקדות במילה אז ובהתפתחותה שבהמשך לכלל המילה הרוויה והמכוננת : האזינו. התורה למעשה חותמת מבחינת התוכן - בשירת האזינו. עד עתה במשך כל חומש דברים עשה משה שימוש רב בפועל לשמוע כשנמענים לקיום הפועל הם - אנשי הארץ והנה בפתח שירת האזינו כשהדברים גם מכוונים לשמיים מבחינת ערכם הסגולי ותוחלתם הם גם כגובה השמיים משתמש משה במילה המכוננת כאמור : האזינו [האזינו השמים] אם כי לארץ הוא עדיין מותיר בנוסף את הפועל לשמוע [ותשמע הארץ]. הנה כי כן המילה האזינו מתרוממת לשמיים תרתי משמע אנכית וגם מבחינת האופק העתידי הגאולי. בטרם שנקרא את הדברים הקשים שלאחר שואת האזינו מבקשת התורה שנקיים בעצמנו פנימה האזינו . לא רק להטות אוזן לדברים הקשים של השירה אלא גם לחיתומה ואשר שם יש כבר ניצנוצי גאולה . משל מבקשת התורה שנזין את נפשנו כעידוד וחיסון במילה הגאולית אז של שירת הים וניזכר בהבטחה הגלומה בה גם לעתיד. שמשה ישוב להשלים את שירת האזינו [אז ישיר] בשירת הגאולה השלמה. הנה כי כן להפנמה הפנימית שלנו : המילה האזינו היא גם קריאת כיוון ועידוד למרות הרעה של אחרית הימים[השואה] יש אופק גאולי - תקומה הזינו את הנפש בתקווה של אז ישיר משה גם בעתיד . וכי שירת האזינו אינה חזות הכל . היא אך שירת ביניים קשה שרישומיה ימחקו כששירת הגאולה השלמה שור תושר ותשוב להיות מושרת על ידי משה רעיא מהימנא. בבקיעת ים הקיצין בבוא הגאולה השלמה הנה כי כן משה לאחר שמנבא את קרות : הרעה של אחרית הימים [השואה] ואף שר אותה בשירת האזינו . מבקש הוא להבטיח וכבר במילה הראשונה של השירה . כי למרות הכל אנו צריכים להתעודד וכי בכל מקרה האופק בהיר. וכי עוד נכון מקומה של שירת הגאולה השלמה כהשלמה לשירת הים . בבחינת אז בגאולה השלמה, ישוב משה כאמור להשלים את השירה ההיא - בשירת הגאולה השלמה נכתב על ידי Moshe.Aharo , 10/10/2019 07:16
5
יצאה לחופשה כתגובה ל 10 עו"ד שמשתתפים בשימוע.
אלי | 12-10-2019 3:35
נראה לי הוגן כתגובה לשימוע ש 10 עוד מטעם ביבי רוצים לבטל את המשפט עם שופטים
6
עם כל הכבוד לכותב יש לו טעות בסיסית
אריאל ע. | 12-10-2019 11:16
שימוע תיקי ראש הממשלה הוא מול היועץ המשפטי ולא מול עוד בן ארי. לכן כל מה שמתואר ששופט עוזב משפט לא רלוונטי. להערכתי האישית יותר רלווני בכתבה הוא להכשיר שרץ בקנ טעמים.
אם זה ככה
אילה | 13-10-2019 10:50
מה עושים שם 20 עורכי דין מהפרקליטות? שעות נוספות? :)