המטרה היא לא להישאר ביום כיפור אלא לשוב ממנו

למען האמת, על אף שבקונוטציה ראשונית המושג "מלאך" עלול להתפרש על ידינו כשלמות מוחלטת, מדברי חכמי ישראל עולה שהמעלה הגדולה נמצאת דווקא אצל האדם החומרי בעל הגוף

המטרה היא לא להישאר ביום כיפור אלא לשוב ממנו
  (צילום: שאטרסטוק; תמונה קטנה: ללא קרדיט)

פרשתנו, פרשת וילך, נקראת השנה בסמוך ליום הכיפורים. את פרשת ניצבים, קודמתה בסדר הפרשיות, עיטרה בכתר של כבוד פרשת התשובה המצויה בתוכה. אפשר שבשביל פרשה התשובה נקראת פרשת ניצבים באופן תמידי טרם ראש השנה- יום הדין. אולם מהו הרז המיוחד שטמון בפרשת וילך? במה זכתה פרשה זו להיקרא לפני יום הכיפורים?

אופיו של יום הכיפורים מתברר כיום בעל תסמינים "מלאכיים", כפי שעולה מהמדרש: "מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים" (פרקי דר' אליעזר, פרק מה). חמישה איסורים מוטלים על כל אדם מישראל ביום זה: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה (משנה יומא ח, א). ביום זה מתרחשת התנתקות זמנית מהעולם הזה שמטרתה לחשוף באדם את הפן ה"מלאכי" שקיים בו. במהלך השנה המפגש עם עולם החומר מעיב ומעכיר על האדם, אך ביום זה מתברר שאנו שייכים לפוטנציאל חיים גבוה יותר.

דומים למלאכים – מצב אידיאלי?

הניסיון להיות "מלאכים" למשך יום אחד בשנה מכיל בתוכו שאיפה נסתרת להידמות למלאכים במשך השנה כולה. עם זאת, נדמה ושאיפה זו עלולה לצער את האדם ולחלחל לתוכו ייאוש, שכן האדם הוא יציר חומר אשר החיים הטבעיים מושכים אותו אליהם דבר יום ביומו. גם אם ינסה האדם בכל מאודו לברוח מעובדת היותו מורכב מגוף – הדבר לא יצלח. אם כן, מדוע אנו מנסים להידמות למלאכים ביום הכיפורים? וכי הדבר ייתכן? האין בכך "העמדת פנים" שאף אנו איננו מאמינים בה?

למען האמת, על אף שבקונוטציה ראשונית המושג "מלאך" עלול להתפרש על ידינו כשלמות מוחלטת, מדברי חכמי ישראל עולה שהמעלה הגדולה נמצאת דווקא אצל האדם החומרי בעל הגוף. למרות היות המלאך דמות משוללת מחטאים ונפילות, מדברי ה' ליהושע הכהן הגדול עולה שבמלאכים יש פן של חיסרון: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג, ז). המלאכים מכונים "עומדים" בעוד בני האדם מכונים "הולכים".

מכאן עולה שאלה כבד משקל – האם בריאה חסרת יכולת התפתחות גבוהה יותר מבריאה המסוגלת להשתלם ולהתעלות? נדמה שדווקא יכולתו של האדם לבחור בטוב על פני הרע, מסוגלותו להתנער מחטאיו ולצמוח מהם לחיים גדולים היא שמדגישה את יתרונו של האדם על המלאך, כלשון הרב קוק: "נִּשְׁמַת הָאָדָם הִיא יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה וְיוֹתֵר פְּנִימִית מֵהַמַּלְאָכִים, וְדַוְקָא מִפְּנֵי גְּדֻלָּתָהּ יָרְדָה עַד לְתַחְתִּית הַמַּדְרֵגָה". האדם ה"הולך" ומתקדם גדול יותר מהמלאך ה"עומד" במקומו ומקיים את ציווי ה' באופן בלתי בחירי.

יום הכיפורים – אמצעי ולא מטרה

יום הכיפורים איננו התכלית, אלא הוא רק אמצעי החושף בנו את עומק חיים האמיתי שגנוז בנו. במהלך השנה עולם החומר מטשטש את מבט האדם, הוא מונע ממנו לגלות את גדולתו ומביא אותו לטבוע בים מצולות היצר. יום הכיפורים מזכיר לנו שיש בנו רבדים גבוהים יותר, הוא מדגיש את יתרון האור על פני החושך. מטרתו של יום הכיפורים היא, שעל ידי הטהרה ה"מלאכית" שחווינו ביום הכיפורים, נשוב לחיים הטבעיים במודעות וכוונה לטהר את המציאות כולה.

את היסוד הזה, לומד ר' צדוק מלובלין מפרשתנו: "וילך משה וידבר וגו". הנה לא מצינו לשון כזה בכל התורה. וגם בזוה"ק הקשה לאן הלך? וזהו תכליתו בעוה"ז וכל ימי האדם בעוה"ז נקרא הולך. וזה ההבדל בין מלאך לאדם…דמלאך נקרא עומד שעומד תמיד במדרגה אחת, משא"כ האדם צריך להיות הולך במעלה תמיד ממדרגה למדרגה…וזה שא' 'וילך משה' דמשה רבינו ע"ה הי' הולך תמיד במעלה ממדרגה למדרגה.

משה רבנו הולך. התורה אינה מסבירה לאן הלך או בעקבות מה. ה'פרי צדיק' לומד מכאן על מהותו וייעודו של האדם בעולם הזה, ועל גדולתו של משה רבנו – אישיות ההולכת ומתעלה תמיד. ההתקדמות היא חיינו, עילוי המידות ופיתוחן זוהי מהותנו. נדמה שעיקרון זה עומד על מהותו של יום הכיפורים השואף להיותנו בני אדם "מלאכיים", המקיימים את רצון ה' במלואו מחד, אך עושים זאת מתוך בחירה ורצון להתעלות מאידך.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
15 תגובות - 14 דיונים מיין לפי
1
נחמד מזהב ומפז רב
רבקה | 04-10-2019 11:58
כתיבה מקסימה! לשון בהירה ורעיונות נפלאים !
2
מאמרו של גיא אמיר
לייטנר יעקב | 04-10-2019 12:30
דברים מחכימים משובבי לב ומעוררי תשובה לקראת יום הכיפורים הקרב ובא.
3
יישר כוח!!וגמר חתימה טובה!
תמר | 04-10-2019 12:31
שנזכה לעלות, להתקדם וללכת....
4
אופטימיות מחייבת
מירב | 04-10-2019 12:45
תמיד נעים לקרוא את חידושיך. הפעם מצאתי בהם אופטימיות מחייבת. האדם נמצא במקום מיוחד. מקום המאפשר לו להתעלות באופן מתמיד וזאת מתוך בחירה. מתוך כך מקומו הוא אפילו מעל למקומם של המלאכים שכן מקומם קבוע אין להם אפשרות להתעלות ואין להם יכולת בחירה. מתוך כך, מצופה מהאדם להתעלות, לבחור נכון. וזה מחייב. תודה על התובנה.
5
פרשת וילך
אורלי | 04-10-2019 13:57
כל אחד עושה חשבון נפש ביום קדוש יום הכיפורים כפי שראינו את משה רבינו שהוא נעלה וצדיק ומראה לנו את הדרך , תודה גיא
תגובה לאורלי
ניצה גביריץ | 05-10-2019 22:05
ביהדות מתברר שגם משה רבינו וגם בורא עולם יכול לטעות ראה ( נצחוני בני )ואז באים הרבנים ומתקנים את בורא עולם עוד בדיחה נאה שהם לימדונו .ואני שואלת מי צודק הרב עובדיה שפסק זו שהולכת עם פאה דינה גהינום .או הפסיקה של הליטאים שחשוב ללבוש פאה .אין בתורה לא מטפחת לא גהינם ואפילו לא פאה .יש לנו רבנים שמספרים לנו מה רצה בורא עולם ושכח לבקש בתורתו הקדושה
6
אשריך גיא כתיבה מענגת
מיכל | 04-10-2019 14:07
מאמר מרתק
7
התעלית בן יקר
ד"ר פרוכטר | 05-10-2019 23:03
אשריך
8
ראש השנה -יום חג או יום דין
יהודי תמים | 06-10-2019 8:18
לגיא שלום יהדות היא דבר נחמד מעין שקר החן תורה היא אמת צרופה בערב רא ש השנה עושה היהודי קידוש שאומר .וביום שמחתכם ומעדיכם ובראשי חודשכם -ראש השנה זה סוג של ראש חודש. .עד כאן הכל בסדר למחרת בבוקר אומרים מי לא ירא מיום דין הנורא .בתורה ראש השנה הוא לא יום דין זו המצאה רבנית .עושים מה שרוצים ואומרים בורא עולם ציווה שנפיץ את תורתו
9
הסמיכות של פר' וילך ליום הכיפורים בגלל השואה
משה אהרון עו"ד | 06-10-2019 10:00
ראו להלן :
10
בשלהי שליחותו אבי הנביאים מנבא שואה ותקומה
משה אהרון עו"ד | 06-10-2019 10:04
וילך משה... הלך אל כל דורות ישראל שבעתיד - לגלות להם הנבואה על שואה ותקומה 03/10/2019 11:19:05 בסד. וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וכי לאן הלך ? לדבר בדבריו האחרונים בבחינת נבואה וצוואה. אלא שתחילה הלך אל כל איש ואיש בישראל להיפרד ממנו אישית והלשיח עימו בדברי עידוד. וכן החל לילך במסעו הארוך אל כל דורות ישראל שבעתיד להחוויר להם את עיקר נבואתו כאבי הנביאים וכגולת הכותרת לכל שליחותו . לגלות להם את העתיד של אחרית הימים : בבחינת : שואה ותקומה. שואה [וקראת אתכם הרעה באחרית הימים] שנאמר : כח הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ. כט כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם. השירה הזאת - שירת האזינו [עד תומם - שבתומם מצויה הנחמה - התקומה שבסוף שירת האזינו] שירת האזינו : שרובה נסובה על השואה ורק בסופה כמצוטט להלן מתייחסת לתקומה ותקומה שנאמר [כאמור בסוף שירת האזינו] : רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, {ר} וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי: {ס} אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, {ר} מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, {ס} וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל. {ר} מ כִּי-אֶשָּׂא אֶל-שָׁמַיִם, יָדִי; {ס} וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. {ר} מא אִם-שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, {ס} וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; {ר} אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו הנה כי כן, עתה כמדומה ברור מדוע מכונה משה גם אבי הנביאים. משום שגולת הכותרת של כל שליחותו הייתה : גם הנבואה טרם הסתלקותו נבואה על קרות השואה באחרית הימים וכן על התקומה שתבוא בעקבותיה
11
עוד על שירת האזינו ומהותה לעניין שואה ותקומה
משה אהרון עו"ד | 06-10-2019 10:06
עוד על שואה ותקומה שבשירת האזינו 03/10/2019 15:29:35 בסד. השירה עד תומה - ואין תומה אלא גאולה . ששירת האזינו : גלות וגאולה - שואה ותקומה (משה אהרון עוד) . .וכי מדוע היה לו לקבה להיזקק לעדות נוספת בדמות שירה. שהעדים הקבועים שמים וארץ כל כך רחוקים זה מזה שנזקקים הם למן חיבור באותה השפה האלוקית של ה זהו שגם רמז שניים או שלושה עדים שהשירה היא העדות השלישית המשלימה ואשר תחבר ביניהם. ואין עדות = שירה שלמה בלוא ראשית ואחרית. ולכן הדגש עד תומה. שאם ראשית גלות ושואה הרי האחרית השלמות הינה התקומה. הנה כי כן גלות וגאולה יסודם בתורה. שואה ותקומה נכרכו יחדיו כמודל של אחרית הימים. הרנינו גויים עמו -= הצהרת האומות המיוחדות וכך הלאה אנו שרויים בתווך שבין האתחלתא לגאולה השלמה המאופיינת בחבלי גאולה של : וכיפר אדמתו עמו גם הנאצים מהתורה ? (משה אהרון עוד) בסד. וַיַּרְא יְהוָה, וַיִּנְאָץ, {ר} מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו. {ס} כ וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם-- {ר} אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: {ס} כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, {ר} בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. {ס} כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל, {ר} כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; {ס} וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם, {ר} בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. {ס} תמיד כשאני קורא : וינאץ בשרי חידודין חידודין מזכיר הנאצים
12
בהמשך לתגובותיי הקודמות - סיכום
משה אהרון עו"ד | 06-10-2019 10:17
בסד. הצטברות חטאים בקנה מידה לאומי והיסטורי מבלי מיצוי יסוד הכפרה של ימי כיפור רבים מביא לשואה לאומית בבחינת הרעה של אחרית הימים ולאחריה מובטחת התקומה של הרנינו גויים עמו . תקומה המלוות בכפרה אקטיבית נמשכת שבה ארץ ישראל בחבלי גאולה קשים משמשת סדן כפרות גובה את מחיר הכפרה כנאמר בסוף פרשת האזינו : וכיפר אדמתו עמו
13
מקסים. ואולי דווקא מתאים לאחרי יום כיפור.
מיטל | 09-10-2019 20:13
קראתי את הכתבה עכשיו ונהניתי מאד. בדיוק טענתי שכדאי לנצל את כיפור בשביל לא לאכול מאכלים שהגוף לא זקוק להם מיד אחריו. אחרי שצמים קל יותר לא להתפתות וללכת אחרי היצר. במקום להלעיט עצמינו בעוגות ומתוקים המחולקים משום מה בבתי כנסת, כי כביכול זקוקים לסוכר אחרי הצום, מותר ואף רצוי להישאר במודעות ולשאול האם אני יכול לקבל את תזונתי באופן בריא יותר עבורי? באופן זה אנו מוותרים על העוגה והסוכריות מיד אחרי כיפור ופשוט אוכלים בריא, אם זה תפוח בדבש (שאפשר להביא איתך אם רוצים לאכול מיד) או ירקות ודג ואחרי שעה תפוח. במטרה להמשיך ולעשות זאת בימים הבאים. אנו ממשיכים לחפש כיצד לעזור לעצמינו ולעולם, ולשמור על המידה המלאכית שנגענו בה בקלות יתרה יותר בכיפור. בנוסף, אולי כדאי לזכור שזה שלא אוכלים ולא שותים לא הופך אותנו למלאכים. אלא מה שאנו עושים עם אותה הרוחניות שאנו נוגעים בה בשל זה. ולכן לדעתי כדאי לקרוא דברי רוח (גם אם לא של היהדות) העוזרים לאדם להתעלות ולא לבזבז את יום כיפור בקריאת רומנים.
14
בקשת תפילה
יהושע | 10-10-2019 21:46
אני מתפלל שאלוהים יקבל את מטרות הצום שלי ותפילותי מודים לשלום האדון