מקום 11 ברשימת 'ימינה' וחבר הימין החדש שי מימון הגיב בפייסבוק להאשמות של העיתונאי קלמן ליבסקינד בטור שפרסם במעריב תחת הכותרת, "המחיר הכבד שגבו ההרפתקאות של בנט ושקד היה צריך לגרום להם להניח את המפתחות"
"טוב, רציתי לסכם את התקופה המטורפת הזו. ובעז"ה עוד אעשה זה באופן הראוי. אבל תקף אותי רוגזו של קלמן ליבסקינד, אז אני מרגיש חובה להגיב." כותב מימון.
"ראשית, קלמן הוא בחור נהדר. נכס עצום לימין, כל עיתונאי ישראל בכף אחת וקלמן בשניה- מכריע את כולם. יש בינינו גם היכרות קרובה, אז כך שתהיו בטוחים כי מדובר במחלוקת לשם שמיים.
קראתי את הטור והאמת נדהמתי. קלמן, שהוא תמיד ענייני, מדוייק, חד ובהיר,הפעם פספס. בענק. למה הוא פספס?"
בואו נתחיל: ראשית בואו נדבר על ה- "סו קולד" כישלון.
את סבב א סיים הימין ש"מימין לליכוד" עם 5 מנדטים בפנים ו- 4 בחוץ. את סבב ב הוא סיים עם 7 מנדטים בפנים ו- 2 בחוץ. החתירה של שקד ובנט להתאחד שיפרה את המצב. נומינלית.
בואו גם נסגור פינה לגבי סבב א- לא היה תסריט בעולם שהימין החדש לא תעבור את אחוז החסימה. אף סוקר לא חשב כך. גם לא ביבי. זו הסיבה שירה כל כך חזק על הימין החדש. (מעניין שלא נשמעה ביקורת של קלמן בנושא הזה. עוד נחזור לכך). אין ספק שהיה כישלון, אבל לא הלכו אליו בעיניים פקוחות. זו הייתה הפתעה בסיסית, לא מצבית. ולכן קצת קשה להאשים את שקד ובנט בעצם זריקת הקולות לפח. אגב, בשונה מבן גביר שזוכה לביקורת רפה מאד מקלמן. (גם לכך נגיע).
בהמשך לנק' הקודמת- נכון. היה כישלון. חד משמעית. זו הסיבה שבעטיה הופקו הלקחים, הידקו את השורות, וקראו לכולם להצטרף. כן לכולם. קלמן מקונן על מהלך הפרישה. מכיוון שאיני מצוי בנבכי המהלך, לא אכנס לכך. אבל ליבי אומר לי שיש 2 צדדים למטבע הזה. כמו שבנט העיד – חלק מהרבנים פשוט אמרו לו שעדיף שיעזוב. אז הוא עזב. נוסיף עוד עובדה קטנה- לכל בוחר של השניים היה ברור דבר אחד מההתחלה: הם באו לבנות מפלגה שמשלבת ימין דתי – מסורתי – חילוני ביחד. הם לא פחות היו "בוגדים" בבוחרים ובבשורה שלהם אם היו נשארים במפלגה דתית מגזרית.
יאללה, נתקדם הלאה- בנט חזר בסבב ב לפוליטיקה כי כמעט 140 אלף איש בחרו בו בסבב א. כי הוא היה שר חינוך מצוין. כי הוא היחידי שהסיט את ביבי ימינה לאחר שדהר לעבר מדינה פלשתינית, הסכם המסתננים, פינוי ישובים וביצור בג"צ כמחליט העליון של מדינת ישראל. אז כן, הוא מבין עד כמה הוא חשוב. ולרדת למקום 4, לקבל הוראות מאחרים, ולהתיישר עם קמפיין- זה אכן מידת ענווה. למי שעד לפני רגע ניהל מפלגה גדולה זה מאד קשה, ובנט עשה זאת. מותר להעריך אותו על זה.
מה לגבי ההסכם עם שקד?
זה לגיטימי לגמרי. בנט בנה את הימין החדש, והנשים את המפלגה בכל התקופה שבין המערכות. שקד חזרה כמקום ראשון, תפסה את ההובלה והסכימה שבנט יקבל שר ראשון. יש ביניהם הבנה וכבוד הדדי, והכרה כל אחד ביתרונותיו של השני. חוצמזה, גם לטענת קלמן הוא היה שר מצויין, אז לא ברור איפה הבעיה.
לידיעת הקורא קלמן, וגם לידיעתכם – למי שעוד לא הפנים זאת: לימין החדש יש הרבה בוחרים חילונים. כך לפי ניתוח קלפיות מסבב א. יותר מכך, 50 אחוזים (או קרוב לכך) מהמתנדבים וראשי המטות- הם חילונים כשרים למהדרין. אני יודע- הם היום חבריי הקרובים. הימין החדש הוא באמת שילוב של ימין אידיאולוגי מסורתי, חילוני ודתי.
"אפשר למתוח ביקורת על בנימין נתניהו" כותב קלמן ומיד עובר לחושיו הפוליטיים המחודדים של רוה"מ ולעובדה שהוא תותח. סליחה, אבל איפה הביקורת על נתניהו באמת?? אף מילה. לא על כך שהנשים את עוצמה יהודית למרות שלא היה לה שום סיכוי בעולם, וכאשר המליץ לא להצביע להם זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, לא על הירי המטורף כלפי ימינה, לא על האובססיה כנגד בנט ושקד שהתגלתה גם תוך כדי הקמפיין הזה, גם על ידו וגם על ידי עדויות גברת אדלסון. קלמן מאשים את שקד ובנט בכישלון הגוש ופוטר את נתניהו שהתאמץ לירות בנגמש ועד הדקה ה-91 עודד אנשים לזרוק את הקול לפח. לך תבין.
ואם בחוסר ביקורת עסקינן, אז היחס לבן גביר הוא באמת לא רציני. האיש שורף קולות סדרתי כבר 4 מערכות בחירות ברצף, כל פעם בתירוץ אחר, וקלמן מוציא אותו סבבה. אני לא מבין, אם הוא שווה 2 מנדטים ומקבל את מקום 8- הוא בפנים, ועם חוק נורווגי גם הבא בתור שלו יכול להיכנס. למה הוא לא בא? למה לא לדרוש קצת ענווה מבן גביר? זה מדהים שבתחרות על איבוד קולות הימין אצל קלמן, בנט מנצח את בן גביר. קצת נראה כמו אג'נדה ולא כמו ניתוח קר.
יותר מכך- סליחה, אבל היה הסכם בין שלושת מפלגות איחוד הימין. הם קשרו גורלן זו בזו. הימין החדש בא למו"מ עם האיחוד. למה הטענות כלפי בנט בכלל? שאיחוד הימין יתכבד ויכריע איפה המיקום של כל אחד משותפיו. דומה הדבר לכך שמישהו יבוא בטענות לסמוטריץ' על מיקומי המתמודדים של הימין החדש.
טענה מוזרה נוספת היא שבן גביר מסוגל להביא הכי הרבה קולות מכל השותפים למיזם.
זה חוסר הבנה לטעון כך. בן גביר שווה כנראה 50 אלף ועוד 30 נרתמו למאמץ. משהו כזה. כנראה היה קורה אותו דבר אם סמוטריץ היה רץ לבד או הרב פרץ.
מה שבאמת התגלה הוא שלימין החדש יש בייס קבוע, יציב וגדול פי 2 מכל השאר- 4 מנדטים ברזל. ובכל זאת, הימין החדש היה אחרון בהצבת המועמדים ברשימה (שקד באה כמועמדת מוסכמת על כולם). זה נקרא להתגמש עבור המטרה, עבור האחדות. מוזר שקלמן לא דורש זאת מבן גביר.
וראו איזה פלא, קלמן ממשיך להגן על התנהגות בן גביר גם ביום שאחרי שריפת הקולות. וזה באמת מתחיל להדאיג. במקום לדרוש שם חשבון נפש, ולקיחת אחריות- שוב האשם הוא בנט המופקר- היעד הנוח ביותר לתקיפה- ובן גביר סה"כ אמד את כוחו והראה לכל הימין מאיפה משתין הדג ושורף את הגוש. פשוט לא נתפס. המבעיר את הבעירה יוצא הגיבור, וזה שאיחד את הכוחות, ולקח צעד אחורה כדי לאפשר זאת, נלקח לתחנת משטרת ליבסקינד.
איילת שקד ניהלה את הקמפיין. אני ראיתי זאת במו עיני. קיבלה החלטות, הניעה תהליכים. וכן, גם עשתה זאת בגבורה. לא איבדנו אף קול ורק התחזקנו בסבב ב. לולא גיבורו האהוב של קלמן- בן גביר- גם היינו מגיעים ל-10 מנדטים. שקד שימרה את כל הימין שמימין לליכוד למרות המתקפות הקטלניות של גיבורו השני של קלמן – רוה"מ – שעוד פעם ירה ימינה, על ימינה, במקום שמאלה.
סוף דבר, שקד ובנט עשו טעות בסבב א. למדו לקח, התחברו, ניווטו והצליחו לשמר את הכוח של הימין ואף להגדיל אותו. נכון, זו לא הצלחה. רצינו יותר. אך לאור הפירומן בן גביר מצד אחד ונסיונות שתיית הקולות של הליכוד מצד שני – זה בוודאי לא כשלון.
אם באמת קלמן מחפש אשמים לחוסר ניצחון גוש הימין, אני ממליץ לו להרים טלפון לבלפור ומיד אח"כ לקפוץ לחברון. שם הוא ימצא הרבה יותר תשובות.
