צאצאי עשרת השבטים חוזרים לישראל.
בהחלטה כמעט סודית של הממשלה הותר לאחרונה לכ-7,000 מקהילת 'בני מנשה' בבורמה לעלות לישראל.
כזכור, גלו עשרת השבטים בגלות סנחריב עוד בימי בית ראשון ומאז אבדו עקבותיהם. על פי מסורות שונות מזהים בתוך שבטים במזרח הרחוק חלקים מעשרת השבטים, המשמרים מסורות הדומות למצוות התורה.
בגבול בין הודו ובורמה מצוי שבט המונה כמיליון וחצי נפשות, בעל מסורת שבטית לפיו הם צאצאי שבט מנשה. את הזהות היהודית הם משמרים בהלכות, במנהגים בשירים ובסיפורים, כשכל אלה נמסרים בעל פה על ידי כוהני השבט.
שמות רבים של רחובות וחנויות באזור המגורים שלהם קרואים בשמות המציינים את הרקע של בני המקום כגון: ציון, ישראל, חברון ועוד. כשהם עצמם מכנים את עצמם "בני מנסיא" או מנסיה פא (האבא מנשה). תושבי המקום מכנים אותם "לו שי" כלומר עשרת השבטים.
למרות המסורת השבטית, הקשר בינם ובין ההלכה כיום הוא די רופף, ולכן קבעה הרבנות הראשית לישראלי כי אכן מדובר באנשים בעלי שורשים יהודיים, אך הם חייבים 'גיור לחומרא' כדי להצטרף לעם היהודי.
לפני כחמש שנים, הגיעו כ-1,700 מבני השבט ועלו לארץ והתגוררו בקרית ארבע, עפרה ובית אל, אך בשל התנגדות שר הפנים דאז, מאיר שטרית, נפסקה עלייתם ארצה.
אתר גלי צה"ל מדווח הבוקר, אחרי חמש שנים של הקפאה, החליטה הממשלה כמעט בסתר, על מתן אישורים לעוד כ-7,000 מבני השבט לעלות לארץ, כשכבר בשבועות הקרובים צפויים 274 מבני הקהילה לעלות ולהתחיל בגיור. השבט עצמו של בני המנשה מונה כ1.3 מיליון נפשות, אך לא כולם מעוניינים לעלות לארץ או להתקרב בחזרה ליהדות.
קיבוצם של השבטים האבודים, על פי המסורת, הוא תחילתה של הגאולה. בעבר זוהו בני העדה האתיופית כצאצאי שבט דן, ויש המזהים את שבט הטאליבן באפגניסטן כצאצאיהם של בני שבט ראובן.
אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
