ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הכריז בזמנו בועידת מפלגת העבודה  "כולנו יהודים", כאשר עמדו מולו נציגי המגזר הדרוזי והערבי ואף אליהם פנה אהוד ברק " כולנו יהודים".

הרצון להכליל אנשים טובים בתוך עם ישראל הוא רצון טוב ביסודו אך הוא מבוסס על הנחה מוטעית.

הצגת היהדות רק במובן של לאום היא טעות גדולה, כבר התבטא רבנו סעדיה גאון "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" ישנו הבדל גדול בין מי שנולד לאמא יהודייה לבין מי שמעוניין להצטרף לעם היהודי. שכן "ישראל שחטא ישראל הוא" אבל גוי שלא מקבל על עצמו את הדת היהודית אינו יכול להתגייר.

מבחינה תורנית המניע הלגיטימי היחיד לצרף אדם ללאום היהודי הוא מניע דתי. כך היה בימי שלמה המלך כאשר רבו האנשים המעוניינים להצטרף לממלכה החזקה משיקולים כלכליים, עמדו החכמים בפרץ ועצרו את הגיורים.

נכון שישנם מקרים פרטים שהלב נוטה לחבר אותם אלינו, אך אין די בכך לשנות את היהדות. בייחוד לאור החשש הגדול, שבפתח עומדים מאות אלפי אנשים (עובדים זרים וערביי ישראל) החפצים לבוא בחיתון עם נשות ישראל.

האם עמדה זו נגועה בגזענות?

נראה שהמבחן לגזענות אינו בדרך הכניסה לדת ישראל שהרי כל דת רשאית לקבוע את הדרישות ממאמיניה, השאלה כיצד מתייחסת היהדות לאדם שאינו יהודי?

המשנה במסכת אבות מלמדת שחביב אדם שנברא בצלם!

עוד יותר מכך כל מי שמקיים את שבעת מצוות בני נח זוכה לחיים נצחיים (רמב"ם הלכות מלכים),וכן  השיקול ההלכתי של "דרכי שלום" יכול לגבור על חילול שבת.

לעומת הקנאות האסלאמית הקוראת לג'יהד על כל מי שלא מצטרף לשורותיה, וכן הנצרות שרצחה מאות אלפי אנשים במסעות הצלב, היהדות שוללת דרכים אלו, ומכוחה אין פעילות מיסיונרית כלפי דתות אחרות.

יש להפריד בין ישראליות ליהדות, כאשר אנו דנים על אזרחות חובתה של מדינת ישראל להעניק זכויות מלאות לכל מי שנאמן או נלחם עבורה, ואף לתת לו כבוד אחרון בבית הקברות הצבאי.

אך ביחס לשאלת הדת, אין סמכות אלא לנציגי היהדות להכריע מי ייכנס בגבולה. נראה שאם נדגיש את דרכה של תורה "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" נצליח לגשר על המתיחות בין אזרחי ישראל.