האם יש לברך "שהחיינו" על הצבעה בבחירות?

איזו מצווה מקיימים כשהולכים לבחור? האם צריך לברך שהחיינו? האם מי שבדרך לקלפי פטור ממצוות אחרות? הרב שלמה אבינר עם שו"ת לרגל יום הבחירות

האם יש לברך "שהחיינו" על הצבעה בבחירות?
  (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90; תמונה קטנה: יוסי זמיר/ פלאש90)

מצווה להצביע

האם יש מצווה להצביע בבחירות?

כן. מצוות הקמת מדינה, שהארץ תהיה בשלטוננו ולא ביד זולתנו מן האומות. רמב"ן הוספה ד' לסהמ"צ לרמב"ם. בזמנו אמר החזון איש: מצווה להצביע. נשאל: מצווה כמו מצה? השיב: מצווה כמו מרור (הגדת חד גדיא עמ' רח). בעבר אנו הדלים אמרנו: מצווה כמו מצה. מצת חירותנו, מצווה מתוקה. ועכשיו אנו אומרים: מצווה כמו מצה עם חרוסת. (נשאל הגרי"ש קניבסקי: אומרים בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שביום הבחירות כשהלך להצביע בקלפי, אמר שהולך לקיים מצוה דאורייתא 'ועשית ככל אשר יורוך'. מדוע לא תיקנו ברכה כשהולכים לקיים מצוה זו דאורייתא לשמוע בקול חכמים?  השיב: אין מברכים על הפורענות.  עלון 'עזרת אליעזר' – פרשת שופטים).

מצוות צריכות כוונה

לסוברים שמצוה דאורייתא צריכה כוונה, האם בשעה שהולך להצביע ומקיים מצוה דאורייתא צריך לכוין ולדעת שמקיים ועשית ככל אשר יורוך?

כן (וכן השיב הגר"ח קניבסקי.  עלון 'עזרת אליעזר' שם).

שהחיינו על הצבעה

האם מי שהולך להצביע ושמח יכול לברך שהחיינו?

כן. פעם הראשונה שמקיים מצווה (שו"ת אורח משפט עמ' רסח-רסט). וכן על בשורה טובה.  שיטת הב"ח הפותחת שער למי ששמח (או"ח סי' כט. אמנם מובא בשם הרב בקונטרס 'עולה חדש 54' שאין לברך ברכת שהחיינו על ההצבעה בפעם הראשונה משני טעמים: א. לא מברכים שהחיינו על מעין מצווה. מדינת ישראל אינה מלכותנו בשלמותה אלא מעין מלכות ישראל כמו שכתב מרן הרב קוק בשו"ת משפט כהן עמ' שסח. ב. כשאדם מצביע, הוא לא עושה את כל המצווה, אלא חלק ממנה. אלא כאן הרב מאפשר לברך למי שרוצה).

חינוך ילדים

האם יש להביא ילדים בגיל חינוך לקלפי כדי לחנכם במצווה זו כמו שיש חינוך בשאר מצוות?

כן (וכן השיב הגר"ח קניבסקי.  עלון 'עזרת אליעזר' שם).

שכר פסיעות

האם יש שכר הליכה כשהולך ברגלו להצביע יותר ממי שנוסע ברכב, או שאותו דבר?

אין הבדל (והשיב הגר"ח קניבסקי: "אם אין ביטול תורה". עלון 'עזרת אליעזר' שם. ובשו"ת ארץ ישראל [סי' מו], שאלתי גדולי ישראל: האם זוכה למצוות הליכת ארבע אמות בארץ ישראל (כמבואר בכתובות קיא, א) גם כשנוסע ברכב? הגר"ש אבינר השיב לי: "נראה שאין הבדל". הגר"א נבנצל כתב לי: "יש אומרים שכן".  הגר"ח קניבסקי השיב: "רוכב כמהלך דמי".  קידושין לג, ב.  ועיין בשו"ת יחוה דעת ב, ט בענין שכר פסיעות).

אכילה לפני ההצבעה

האם מותר לאכול לפני שאדם מצביע ביום הבחירות, כמו שאין לאכול לפני מצווה?

הרוצה, יכול להחמיר ככל מצווה שאסור לאכול לפניו.  למעשה, מי שצריך לאכול לפני המצוה יש לו על מי לסמוך, ומי שמחמיר – תבוא עליו ברכה.  וכל זה רק בחולים ואנשים חלושי כח, וודאי עדיף לא לאכול לפני ההצבעה.  ומי שאוכל, קביעות סעודה – אסור, מזונות ופרות – מותר.  מותר לכולם לשתות קפה ותה וכדומה (עיין פסקי תשובות תקפה אות ב.  תרנב אות ה.  והשיב הגר"ח קניבסקי שאין לאכול לפני ההצבעה.  עלון 'עזרת אליעזר' שם).

כיבוד אב ואם בהצבעה

אם אב או אם לוחצים על בנם להצביע עבור מפלגה א', והוא רוצה להצביע למפלגה ב', מותר לו להצביע ב' ולומר שהצביע א'?

כן, מותר לשקר בשביל השלום (ולקראת הבחירות לכנסת בשנת תשע"ה, בחור ישיבה חרדי ניגש למעונו של הגראי"ל שטיינמן ושאל: האם בשל העובדה שאביו מסרב לאפשר לו להצביע, הוא חייב בכיבוד אב במקרה כזה ולנהוג כפי שמבקש ודורש ממנו, או שמא עליו לסרב ולהצביע? והשיב בצורה חריפה ואמר כי במקרה הזה חייב להצביע ולא חל על כך דיני כיבוד אב, זאת משום שאתה ואביך חייבים בכבוד שמיים).

הצבעה באבלות 'שבעה'

האם מותר להצביע בזמן ה"שבעה"?

למרות שמי שיושב שבעה אינו יוצא מביתו באותו שבוע, מותר ללכת לקלפי ולהצביע בבחירות (וכן הגרי"ש אלישיב פסק שאבל יסע בלילה מבני ברק לירושלים להצביע. 'מפי האיש' עמ' רנז. ושאלה דומה, שאל הרב בנימין חותה, מחבר הספרים 'כי בא מועד', את הגר"ע יוסף, והשיב: "מותר, שישימו עפר ברגליהם" [וראינו שפעם אמר הגר"ע יוסף שילבש נעלי בד של יוה"כ.  ירחון יתד המאיר – גליון 132]. וגם שאל על קבוצת אברכים שקיבלו עליהם תענית דיבור מן בוקר ועד ערב בימי השובבי"ם ומחמת כן אינם יכולים לצאת ולהשפיע בשעות היום על מצביעים למען התורה, האם הדבור בזה חשיב לדבר מצווה ותלמוד תורה ויהיה מותר להם לדבר הדברים הצריכים לכך להשפיע למען הצלחת המפלגות החרדיות?, ותשובתו של הגר"ע יוסף: "השפעה, דיבור זה שהוא לחיזוק התורה אין לך מצווה גדולה מזו, ומצווה להשפיע למען התורה ושכרם הרבה מאוד").

מעבירין על המצוות

אדם שיש לו מקום קרוב לביתו ששם מצביע ביום הבחירות, ובית הכנסת ששם הוא מתפלל שחרית נמצא יותר רחוק, וכעת שיוצא להתפלל עומדת לפניו המצווה להצביע ועשית ככל אשר יורוך, ויש לו מצווה להתפלל שחרית, מה יעשה קודם?

יש להתפלל קודם, כי הכלל 'אין מעבירין על המצוות' שייך רק כשאדם רוצה לקיים את שתי המצוות עכשיו, ובזה אפשר להצביע כל אותו היום (אמנם הגר"ח קניבסקי השיב: בחירות.  עלון 'עזרת אליעזר' שם).

ברית מילה או הצבעה

מי שצריך למול את בנו ביום הבחירות, איזו מצווה צריך לעשות קודם, האם להצביע לבחירות או מצוות מילה?

באופן פשוט, זריזין מקדימין עדיף בברית מילה (כמסקנת גמ' ראש השנה לב, ב) אך אפשר לדחות לצהרים במקרה הצורף כגון כדי שיגיעו סבים כי זריזין מקדימין אינו חיוב גמור (ערוה"ש יו"ד רסב ח.  עי' שו"ת אז נדברו יג, סח.  היכל הוראה ח"ג הוראה פט).  כאמור, הכלל 'אין מעבירין על המצוות' שייך רק כשאדם רוצה לקיים את שתי המצוות עכשיו, ובזה אפשר להצביע כל אותו היום (ומעשה כשנולד אחד הבנים של הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, התגוררו בירושלים, אז גם שהה הרבי מסטמר ה'דברי יואל' שם.  הגר"ש וואזנר שכידוע העריץ ביותר את גדולותו רצה לכבדו בסנדקאות בברית שנערכה ביום השבת. הוא הלך לאכסנייתו בכדי להזמינו, אולם כאשר הגר"ש וואזנר שמע ממנו שהוא יגיע לברית לאחר סיום התפלה בבית מדרשו, שכידוע היתה מתארכת ביותר ובפרט ביום השבת עד לשעות המאוחרות שביום, נענה הגר"ש וואזנר לרבי מסטמאר ואמר לו: "שהרבי ימחול לי, היות ומחמת 'זריזין מקדימין למצוות' אין אני יכול להמתין כ"כ הרבה זמן עד לשעות הצהריים". לבסוף כיבד הגר"ש וואזנר בסנדקאות את הגאב"ד של העדה החרדית הגרז"ר בענגיס עמו היה מקושר ביותר (רב רבנן עמ' סב. אמנם הגר"ח קניבסקי השיב: בחירות.  עלון 'עזרת אליעזר' שם).

העוסק במצוה פטור מן המצוה

אדם שהולך להצביע ביום הבחירות, האם נחשב כעוסק במצווה בהליכתו ובחזרתו ויהא פטור ממצווה אחרת?

כן (וכן השיב הגר"ח קניבסקי. עלון 'עזרת אליעזר' שם).

הסעות לקלפי ולתפילת מנחה

אדם שיש לו רכב ומתנדב לקחת במכונית ביום הבחירות זקנים שילכו להצביע, לוקח אותם מהבית ואח"כ מחזיר אותם, ודאי מקיים מצות חסד. כיצד באופן שהוא באמצע הנסיעה ויש במכונית אנשים, ונזכר שלא התפלל מנחה וכעת השקיעה, האם יעצור באמצע וירוץ להתפלל או נחשב לעוסק במצווה שפטור ממנחה?

יש להתפלל בדרך תוך כדי (וכן השיב הגר"ח קניבסקי: "יתתפלל בדרך במיושב". עלון 'עזרת אליעזר' שם. ועוד נשאל הגרח"ק: האם יש עדיפות להוציא מכספו הפרטי לצורך ההוצאות שיוכל להצביע ולא לקבל דרך מתנה, כמו שיש עניין להוציא הוצאות לצורך מצוה? והשיב: "מצווה".  שם).

בחירות או סוכות

בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל ויכול להגיע לארץ או להצביע בבחירות או לחג הסוכות – מה עדיף?

בחירות. חסד לכלל ישראל (וכן השיב הגר"ח קניבסקי שיש להגיע להצביע בבחירות).

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
כנסו דחוף
יהודי | 17-09-2019 11:55
קבלו הסבר קצר למה חייבים להוציא את כולם להצביע לפי כל הסקרים בשביל שתהיה ממשלת ימין חסרים כ3-4 מנדטים (בהנחה שעוצמה יהודית לא עוברת, כפי שצפוי) אם תוצאות הבחירות יהיו כמו בסקרים אלו, סיכוי גבוהה שתקום ממשלה חילונית , ממשלת אחדות ליכוד-לפיד, ללא דתיים, או לחילופין הימין יצרף מפלגה חילונית שמאלנית שתתקע את הממשלה ותפגע בערכים שלנו. בקיצור, על כל אותם אלה שיכולים להצביע לגוש הימין ועי כך להקים ממשלה ימנית, ולא הולכים להצביע תהיה אחריות משמעותית על כל חילולי השבת, הרס הארץ, חוקים חילוניים , קיצוץ תקציבי הקודש במדינה, וכו וכו... לא יודע מה יגידו ביום הדין!! כל פעם שיהרסו ישוב, שיפגעו ביהדות, שיזכרו שיכלו למנוע זאת, מה יגידו אותם ששווים 3-4 מנדטים מחר בבוקר שלפיד וליברמן יחגגו ויבצעו את רצונם?? אסור לתת ללפיד ליברמן לנצח!! זה בהשיג יד להביא עוד 3-4 מנדטים , זה לא דמיוני בכלל, אז כל אחד מתבקש להבין את גודל האחריות ולעורר את משפחתו , חבריו וכו.. לצאת בדחיפות להצביע!! אנא הפיצו את הכתוב כאן הלאה.
2
מצות ועשית
Am | 17-09-2019 20:08
מצות ועשית ככל אשר יורוך אינה נוהגת עכשיו אלא רק בזמן שיש סנהדרין וזה פשוט כמבואר בבעלי המצוות שהרי כל מהות המצוה היא שכולם יעשו דבר אחד ולכן צריך הסכמה של כל הרבנים ובשביל זה צריך סמכות עליונה שכולם שומעים לה כהסנהדרין וזה מאוד פשוט שאם לא כן לא היה אפשרות לשום רב לחלוק על ההסכמה של כל הרבנים ובגלל שהיום אין סנהדרין ועוד שאין הסכמה בין הרבנים הרי שאין שום מצות ועשית ובודאי שאם היה אי אפשר היה לחלוק בהלכה שהרי במצות ועשית היא לכל דיני התורה ולא רק לבחירות ומכיוון שאחר חתימת השס ניתנה לכולם רשות לחלוק עם ראיות כמבואר בחושן משפט סימן כה הרי ששוב אין מצות ועשית וזה ברור ומי שרוצה לשכנע לבחור שלא ישתמש במצוה זו שזה אינו נכון אפשר לומר טעמים אחרים כמו למנוע חילול שבת וכד' אבל אין מצות ועשית אפילו לפי שיטת החינוך וכלשכן לפי שיטת כל הפוסקים שמתירים לחלוק בראיות ואם היה מצות ועשית אי אפשר לחלוק אפילו בראיות וזה פשוט
3
כל מה שכתבת אינו נכון והספרים שציטטה הם טעות
דניאל | 20-09-2019 8:50
ומי שכתב אותם הורה לא נכון. על מה שהחיינו? על מדינה שאומרת מפורשות שהיא הולכת הפוך מהתורה? הרי המטרה של הציונים הייתה לחלן את העם עי פנימיות ולולאה המלחמה של הרבנים בקום המדינה זה עוד היה מצליח. בנתיים זה הצליח חלקית. כל רבני השקר רוצים כסף בשביל זה מצווה להצביע! ואין לי פחד מאף רב מזוייף, אני יודע על כל השחיתויות שלהם ואיך בדיוק נהיו אדמורים.
4
דרך תורת ישראל וארץ ישראל זה לא בחירות
דוד | 22-09-2019 8:31
בחירות היא שיטה של צו השעה ונכון לאפשרות שכרע קיימת. שלטון יהודי אמיתי צריך להיות מוחלט. לנפץ את חוקי בתי המשפט החילוניים ולתפוס את השלטון לא דרך בחירות