"הפרד נא מעלי אם השמאל ואֵימינה ואם הימין ואשמאילה" (יג,ט)

שמאלה לסדום

בשבת שעברה הציג אברהם אבינו ללוט שאלת סקר: ימין או שמאל, כמצוטט לעיל: "אם השמאל ואֵימינה ואם הימין ואשמאילה".

לאן נטה לוט כשבחר "את כל ככר הירדן", האם פנה ימינה או שמאלה? חז"ל גילו לנו רז זה בהקשר להצעת ימין-שמאל נוספת שנקרא עליה בשבת הבאה, פרשת חיי שרה; אליעזר המבקש את ידה של רבקה לבן אדוניו מפציר במשפחתה: "הגידו לי, ואם לא… ואפנה על ימין או על שמאל".

ודרשו חז"ל במדרש (ילק"ש חיי שרה קט) "על ימין – זה ישמעאל, על שמאל – זה לוט, שנא' 'אם השמאל ואימנה'".

המפרשים, בעקבות חז"ל והתורה הפנימית, מפרשים את מושגי 'ימין' ו'שמאל' כמקבילים למושגי 'חסד' ו'גבורה' או 'רחמים' ו'דין'. בפרשתנו, כידוע, לוט אישמאיל חזק; הוא תפס את מקומו על כס הדין בסדום (יט,א) רבת החטאים (יג,יג; יח,כ). הדוד אברהם נהג עמו במידת החסד והצילו פעמיים: בשבוע שעבר משבי ארבעת המלכים (יד,יד), והשבת הצילו שוב ממהפכת סדום ועמורה (יט,כט: "ויהי בשחת אלקים את ערי הככר ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה").

אשתו, שכנראה היתה דבוקה יותר ממנו בערי הככר ה'שמאליים' וחששה מלאבד את הקשר עמם, "ותבט אשתו מאחריו" – פגעה בה מידת הדין "ותהי נציב מלח" (יט,כו).

הת'גוש'שות

בשבוע שעבר התבשרנו על מפצון פוליטי; ראשי מפלגות 'הליכוד' ו'ישראל ביתנו' הכריזו על רשימה משותפת לכנסת וריצה בפתק אחד לבחירות. המטרה: צמצום קשת המפלגות והתייצבות לפני הבוחר בגושים גדולים הנחזים כאטרקטיביים יותר. במקום לתפור קואליציות לאחר הבחירות – נארוג אותן לפניהן.

האם מהלך זה יוביל ליותר מנדטים? חושיי הפוליטיים אומרים כי לאו דוקא, ויתכן כי ההיפך הוא הנכון. חלק ממצביעי הליכוד ירתע מהטיית ימין חזקה, ויעדיף משהו יותר סולידי, מרכזי. אך לא לחשבונאות פוליטית נועדו דבריי, אלא כצופה מן הצד או ממעל, על הנטייה להתגבשות גושית המשווקת כ'אמריקה', בה הבוחר מכריע בין שתי מפלגות גדולות.

ואם בגושים עסקינן, הם נחלקים בהגדרה לימין, שמאל ומרכז. אני מעריך כי בימים הקרובים נראה התגוששות (מלשון הפיכה ל'גוש') גם בשמאל וגם במרכז. כל גוש יתגבש, לאחר שיפתור את הבעיות הפרסונליות, שהן העיכוב העיקרי. הגוש ינסה לנגוס מעמיתיו, תוך עירפול במתכוון של ההגדרות 'ימין-מרכז-שמאל', הן בשאלות שלום-בטחון והן בסוגיות חברה וכלכלה. אלו כללי המשחק הנוכחי ונראה מה יהיו חלומותיו.

למען האמת, 'משחק' זה הוא אנטי דמוקרטי בעליל. ההתלכדות הגושית נכפתה על ה'ליכוד' ו'ישראל ביתנו' ע"י מנהיגיהן הסמכותיים ללא עוררין. מרכזי המפלגות נדרשות רק לאשר את ההסכם שנחתם באישון לילה מאחורי הפרגוד, כולל את הנוסחה לשילוב מועמדי הרשימה המשותפת, ואולי גם הנחתות פרסונאליות. כאמור, הכל צופים התגבשות גושית מאולצת גם ב'שמאל המתון', אך שם הבעיות הפרסונאליות וכללי הדמוקרטיה מעכבים מהלך כזה ביתר שאת ועוז.

וב'מרכז' אין בכלל בעיה. באורח מסורתי הוא שמור למפלגה(?) אדמו"רית הצצה מדי בחירות ומתיימרת לכבוש את המפה הפוליטית בחסות הקולות הצפים או מצביעי האנטי. הפעם זו 'מפלגת התקשורת' שכולה אופורטוניזם של תקשורתן אמביציוזי, המתמחה בעירפול עמדות. אין לו שום עכבות פרסונאליות או דמוקרטיות, שהרי על פיו ישק הכל ומי יאמר לו מה תעשה (פרט ליועצי תקשורת ולסוקרי דעת קהל). נראה מתי יחלפו חלומותיו החד-פעמיים.

הדת – פירוד או חיבור?

בין כל אלו מתרוצצות המפלגות הדתיות כשמורות טבע אקזוטיות. הן מרחפות על פני צירים אידיאולוגיים מלאכותיים למדי, ונחלקות ביניהן ובתוכן פנימה בפרמטרים של 'ימין-שמאל-מרכז', כולל בהקשר הדתי. כל אחת מהן בטוחה כי תיבנה על ברכי קליטת פליטי 'גוש הימין' שהוכרז זה עתה. לדידי, חוששני כי בשורת גוש הימין תקטין את כוחם של המפלגות הדתיות המפוצלות. ראו כמה כיפות רבות, מכל הגוונים, בולטות במרכזי כל מפלגות הימין ובקרב עסקניהן.

אני מציע לשוב לבשורת הכנסת הראשונה בישראל (בחירות 1949) אליה רצה מפלגת 'החזית הדתית' שכללה את המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל. הדגל צריך כיום להיות המכנה המשותף: "צביון יהודי למדינת ישראל" וזהו. המפתח הפרסונלי: המצב בכנסת הנוכחית או סקרים עכשוויים.

אינני תמים ואני יודע כי הרי-הררים של שאלות פרסונאליות בלתי עבִירות ניצבות בדרך, וגבעי-גבעות של שאלות אידיאולוגיות, עבִירות לשליש ורביע. אעפי"כ אני סבור כי בשורת ה'חזית' תסייע לעקוף גם בעיות אלו. מי יכול להוביל מהלך זה? רק ש"ס!

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת. המאמר נכתב במוצ"ש לך-לך ויפורסם בשבת בשבתו.