הרב אבינר: מיהו באמת אברהם יהושע השל?

מי היה הרב אברהם יהושע השל? מה הייתה תפיסת עולמו? והאם היה קונסרבטיבי או אורתודוקסי? הרב שלמה אבינר בשו"ת ארוך על חייו, עמדותיו ופועלו

הרב אבינר: מיהו באמת אברהם יהושע השל?
  (צילום: יוטיוב/ אברהם יהושע השל בישראל; תמונה קטנה: יוסי זמיר/ פלאש90)

יצאה לאור מהדורה חדשה של ספר הרב אברהם יהושע השל. הוא לא היה קונסרבטיבי?

לא. הוא היה אורטודוקסי, חוץ מכמה נקודות קונסרבטיביות. בצעירותו הוא למד בישיבה וקיבל סמיכה מהגאון רבי מנחם זמבה. אחר כך למד אצל יהודים חילוניים, אחר כל אצל רפורמים, אבל עזב אותם בגלל הזלזול במצוות ועבר לקונסרבטיבים ושם לימד כל חייו. אבל הוא שמר מצוות באופן שלם.

האם לקרוא לו הרב?

כיוון שתלמידיו קוראים לו השל בלי תואר רב, אנו לא נעשה יותר מהם ונקרא לו השל.

מה הוא אמר? הרב קרא ספריו?

לא קראתי ספריו, יש לי דברים יותר טובים ללמוד, אך שמעתי על שיטתו מאנשים רציניים. יש מחלוקת בין פרשניו. הוא כותב בשפה מאוד יפה, וגם אחרי התרגום לעברית, זו עברית מאוד יפה. אז יש אומרים שהרטוריקה והשליטה על המילים כל כך מושלמת שהיא מטשטשת את התוכן, ובסוף הקורא שואל את עצמו: מה הוא אמר?

עוד באותו נושא

ויטע אברהם השל: השל ובקשתו הרוחנית-חברתית

אז נשאל: על מה הוא מדבר? מה מטריד אותו?

החילון של החברה המודרנית, של הציוילזציה המודרנית. הוא מקבל את הניתוח של הסוציולוג מקס ובר Max Weber, על סוציולוגיה של הדת, Sociology of Religion, שהדת נעשתה מיותרת ובלתי רלוונטית, שאפשר לחיות חיים רוחניים מלאים בלי דת. לא שהחילון מכחיש את הדת, לא שיש לו קושיות על הדת, ויתכן שיש התגלות ומצוות, אלא מה אני צריך את כל זה, יש לי חיים שלמים רוחניים מוסריים שלמים בלי זה. כך הוא מסביר בספרו האל מחפש את האדם, God in Search of Man. הדת שקעה לא מפני שהוכחשה ,אלא מפני שהיא לא רלוונטית, משעמעמת, ואפשר להסתדר בלעדיה.

וזה נכון?

לא נראה. לאדם יש צמאון לד', והוא התרחק מן הדת מפני שיש לו קושיות שכליות, כמבואר ב"מאמר הדור" של מרן הרב קוק, ובמיוחד קושיות מוסריות, מה שנקרא "הכפירה המוסרית" בספר "אדר היקר". לכן הפתרון הוא העמקה באמונה ותיקון מוסרי.

מה השל מציע?

לחזור להתפעלות Wonder שאיבדנו. פה ניכרת ההשפעה החסידית הגדולה עליו. הוא היה ממשפחה חסידית, ומאד העדיף את תנועת החסידות.

והוא לא צדק, הרי האדמו"ר האמצעי כתב "קונטרס ההתפעלות"?

אין זה דומה. קונטרס ההתפעלות מדבר על התפעלות של המוח והמחשבה והלב מתוך התבוננות עמוקה. יש שם דברים מאוד עמוקים וקשים להבין, ורבי הלל מפאריטש הסביר את הקונטרס במילים יותר פשוטות.

והשל אינו סובר שיש ללמוד ולהתעמק?

לא שם הפתרון לפי דעתו, אדרבה, ריבוי הידיעות גורם תסבוך Embarrassement of Knowledge, ולא נותן מפתח לבניית איכות של חיים. עודף ידיעות מביא לכך שכאילו יודעים את הכל, הכל ברור ופשוט, ומאבדים את תכונת ההתפעלות.

מה זה סותר? אדרבה, מתוך התפעלות מתעמקים בחכמה?

כך אמרו כבר פילוסופי יוון, שהראשית הפילוסופיה היא התפלאות. אבל אצל השל אין זה שלב התחלתי אלא תכונה מתמדת והחברה החילונית אבדה את ההתפלאות.

מה פירוש תכונה מתמדת? אחרי שיש תשובה, אין כבר התפלאות?

לא כן סובר השל. וכן הפילוסוף הצרפתי הקתולי האקסיסטנציאליסטי גבריל מרסל Gabriel Marccel: על שאלה, מתוך סקרנות אינטלקטואלית, כאשר יש תשובה, נגמר הנושא; לא כן היא בעיה ,שמכניסה את האדם למעורבות, וגם אחרי שהוא פתר את הבעיה, הוא ממשיך לחיות בתוך הבעיה, והוא נשאר נבוך. כך אצל השל, זו מבוכה פורייה, התפלאות שמושכת את האדם כלפי מעלה.

השל היה אקזיסטנציאליסט?

הוא טען שלא. אז נאמר שהיו אצלו נקודות כאלה.

אם כן, לפי השל, המיוחד שבאדם אינו האינטליגנציה.

נכון. הוא אינו כמו הרמב"ם בתחילת מורה נבוכים. העיקר עבור השל הוא שהאדם מחפש משמעות ומתוך כך הוא מגיע לאמונה.

עוד באותו נושא

קוצק – ספרו האחרון של אברהם יהושע השל


8

זה נראה מאוד מעורפל.

זה חוזר למה שהוא אומר על החילוניות, שמצמצמת אם האדם. לפי השל הדת היא מרד נגד הצמצום, היא מוציאה את האדם מצמצומו. בובר חיפש משמעות ביחסים בין אנשים. השל מחפש משמעות, לא ביחסים בין בני אדם, אלא במה שמעבר לאדם, – בין האדם לאלוהים.

זה לא מיסטיקה?

לא. השל לא היה מיסטיקן ששולל מציאות החיים. הוא הדגיש ש"הנביא ניבא בשוק", ולא בבית הכנסת או בבית המקדש, אלא תפקידו לנבא על פוליטיקה, על מלחמה, על מה שמתרחש בשוק.

וגם הוא היה כזה?

כן. היה מעורב בהרבה עניינים פוליטיים וציבוריים: תנועה לזכויות האזרח הכושי, נגד מלחמת וייטנאם, שיח יהודי- נוצרי ועוד.

נחזור להתפלאות. מה פירוש התפלאות?

ששום דבר לא מובן מאליו, שהכל חד פעמי. לא כמו המתודה המדעית שעסוקה במה שחוזר על עצמו, בשגרתי. והדת מדגישה את החריג. זה מה שחשוב לו: התגלות, התפלאות.

אבל ההלכה היא כן קבועה וחוזרת על עצמה.

לכן הוא חיפש את הפתרון בנבואה, שלדעתו היא עניין של פאתוס, של להט עז. האלוהים שלו הוא אלוהים של פאתוס.

לא כמו הרמב"ם.

אצל הרמב"ם יש גם פאתוס. יש במשנה תורה ובשמונה פרקים במורה נבוכים, הרבה חלקים עם רגש פנימי עז מאוד. אבל הרמב"ם מסביר שהשכל הוא מעל הכל. אצל השל, יש פאתוס משני הכיוונים: מהאלוהים לאדם ומהאדם לאלוהים.

לומר שלאלוהים יש פאתוס זה לא הגשמה באלוהות?

השל אינו אנטרופומורפיסט, אבל יש באל אצלו גורם של פאתוס, אך לא במובן האנושי. האלוהים מחפש את האדם God in Search of Man.

אבל למה אני צריך את כל הפאתוס הזה, אם אדם מקיים מצוות, אז יש לו דבקות בד'?

כן. כך כתוב במסילת ישרים פרק א'. לא כן תפיסת השל את ההלכה, שהיא מאוד מסובכת ומורכבת. כאמור הוא מקיים את ההלכה, אבל אינו מוצא בה פתרון חד וחלק לבעיית האדם האנושי. זה לא כמו מרן הרב קוק שמסביר שבכל הלכה גנוזים סודי סודות, כגון באורות התשובה, על מיליוני אידיאלים שיש בכל מצווה. אך השל לא עסק ברזי תורה.

גם הגרי"ד סולוביצ'יק לא עסק ברזי תורה, ובכל זאת לא היה לו יחס מסובך להלכה.

נכון. אך הוא מסביר באריכות בספר איש ההלכה את המבנה הלוגי הפנימי של ההלכה. על כל פנים, להשל יש איזה קושי עם ההלכה, לכן יש לו פתרון ,שגם אחרי ההתגלות יש תהליך של הבנה מתמדת של המקרא.  Continuous Understanding of the Bible.

זה דומה לקונסרבטיבים.

קצת. הרפורמים אומרים שהתורה שבכתב אינה מן השמים. הקונסרבטיבים אומרים שתורה שבכתב היא מן השמים- היום רק חלק אומרים כן, – ותורה שבעל פה לא. ואנו אומרים שגם היא מן השמים.

אבל גם אנו אומרים שתורה שבעל פה היא יצירה של החכמים.

כן. אבל מתוך השראה אלוהית והדרכה אלוהית מתוך השכינה ששוכנת בנשמת האומה, כמו שמסביר באריכות מרן הרב קוק. אך השל אינו מקבל את זה. לכן הוא כתב ספר עבה שנקרא תורה מן השמים, ושם הוא טוען שזו הייתה מחלוקת תנאים, שלפי רבי עקיבא הכל ניתן מן השמים כולל הפירושים של תורה שבעל פה, אבל לפי רבי ישמעאל, דיברה תורה כלשון בני אדם, כלומר השכל האנושי מתמיד בהבנת המקרא. כמובן, אלו דברים שאין להם שחר. בסיכום הוא גם מקבל את ההלכה וגם יש לו ביקורת נגד מי שמפריז בחשיבותה של ההלכה.  הוא נגד "הלכיסטים" Religious Behaviourism.

שאלה אחרונה: הוא היה ציוני?

כן. הוא תפס את ההיסטוריה במשמעות דתית. לדעתו זה דור של ישועה וגאולה ,וזו חובה לעלות לארץ. הוא מאוד רצה לעלות, אך באוניברסיטה כאן חסמו אותו ולא רצו לתת לו תפקיד. בעיניהם הוא לא היה מספיק אקדמי אלא יותר מדי דתי וחסידי. אחרי מלחמת ששת הימים, הוא מאוד רצה לעלות. הוא אמר בשם רבי מנחם מנדל מקוצק: אם אתה רוצה לקדש אשה ואומר לה: הרי את מקודשת בלי לומר: לי, אין לזה שום ערך. כך לגבי הציונות, אם אדם מדבר עליה הרבה, אך לא אומר: לי, אין ערך לציונות שלו.

הוא היה קשור לרבי מנחם מנדל מקוצק?

כן. אמרנו שהוא גדל בבית חסידי, ואהב והעריך במיוחד בקוצק את הנטיה הפנימית הנפשית, הכנה העצומה והשאיפה לאמת  יש סיפור על רבי מנחם מנדל שהלך מעיר לעיר לחפש מקום לגור. כאשר בא לקוצק אנשים שהתנגדו לו זרקו עליו אבנים. הוא אמר שתושבי העיר מוצאים חן בעיניו, כי יש להם מסירות נפש למען דבר שנראה להם אמת. עיר שזורקים בה אבנים, זאת עיר. ונשאר לגור שם. הוא לא חיפש כבוד. להיפך, הוא העדיף אנשים שמאמינים בדרכם, עד כדי מלחמה, מאשר זיוף של כבוד חיצוני.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
17 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
מאמר עמוק. מדהים לראות את רוחב הדעת של הרב!!
גר | 09-09-2019 20:59
ממש תענוג לאוהבי חכמה..
2
השל היה פובליציסט שמאלני שהפגין עם השחורים
שי | 09-09-2019 22:19
בקיצור, עוד ליצן מבית המדרש של המפלגה הדמוקרטית.
כמה הסברים
ל-2 | 10-09-2019 18:11
השל פעל למען השחורים בתקופה שבה לא היו להם זכויות אזרח, וסבלו הפלייה בכל תחום! אי אפשר להשוות את מצבם אז למצב היום
3
תורתו של הרב השל לא חדרה לעולם הישיבות
עידו 2 | 09-09-2019 22:28
לכן הוא נשכח מלב. הוא היה יוצא דופן בחיצוניותו וקצת בפנימיותו
הוספה: בין הרבנים בזמנו הוא נקרא 'בעל השערות'
עידו 2 | 10-09-2019 9:45
זהו
4
לענ"ד הרב לא מדייק
אופק צימרמן | 09-09-2019 23:14
ממליץ לקרא את כתבי השל ולקרא... מי שיקרא את הספר אלקים מחפש את האדם ימצא שהיחס של השל לדת, ולמצוות שונה ממה שהרב מציג. החלק השלישי בספר עוסק בעיקרו בהלכה ואגדה ונותן חשיבות עצומה (אך לא טוטאלית) לקיום ההלכתי הפורמלי. לגבי רזי תורה - השל מצטט מהזהר כמעט בכל עמוד ורומז לכך במקומות רבים. לגבי מוסר התורה - התפתחות מוסרית אנושית לא זרה להגות היהודית (במיוחד לא לרב זצל) ולימוד מחדש של אותה התפתחות בתוך התורה לא צריך להפיל מהכסא אורתודקסים
5
לא מוזר שהרב אבינר נותן ראיון שלם על משנתו
מוזר | 09-09-2019 23:27
של אדם שהוא לא קרא אף ספר שלו?
פשוט לא יודעים אחוז אחד מזה הרב שלמה אבינר...
יהונתן | 12-09-2019 23:38
זה ענק שבענקים ויודע לומר הכל בשפה פשוטה. אין נושא שהוא שולט בו לאורכו ולרחובו, והוא יאמר שהוא לא מספיק יודע... אשרי דורנו שזכה לזה!!
6
להרב אבינר שליטא פצצה של מוח.
זוזו | 10-09-2019 3:40
כושר ניתוח ישיר לא מתפלספי מדי וצקצקני ומוחצן ידעני
7
השל הוא המתרגם הגדול של החסידות לדורנו
מצווה לקרוא! | 10-09-2019 10:35
גדולי האדמורים בארהב כתבו עליו המלצות. הוא ניסה לפעול לקירוב לבבות בין כל סוגי היהודים, ורק הליטווקים נרתעו ממנו (כמו שהם לא הבינו את גדולת הבעשט ור' נחמן).
8
נפלא! הגאון השל כתב ממש כמו הראי"ה קוק!
שיודע לשאול | 10-09-2019 12:46
יש אומרים שהרטוריקה והשליטה על המילים כל כך מושלמת שהיא מטשטשת את התוכן, ובסוף הקורא שואל את עצמו: מה הוא אמר?
תקרא ספרים שמבארים את הרב קוק
גילעד | 19-09-2019 22:20
לדוג' של הרב טאו, הרב אבינר, הרב קלנר ועוד רבנים [עזבו את הקטנות 'זה רק חוגי הר המור וכו', תהיו ענייניים. גם הרב מגנס כתב כמדומה לי], ותראה איך בשיטתיות הם מפרשים, מביאים מקורות וכו', ותראה איך יש לרב עולם מושגים שהוא לא ממציא יש מאין, וזה משלב לשוני גבוה, וכמובן שלרב היה כישרון כתיבה ושירה, אך זה פשוט ברמה מאוד גבוהה, וצריך להתאמץ. זה כמו שאדם יגיד על סוגיה בגמרא זה מעורפל - זה סגנון שאנו לא רגילים אליו, תמציתי מאוד, ובתוך מס' מילים יש הנחות יסוד רבות. וזה נכון לא רק בקודש, אני בטוח שהרבה אנשי רוח כותבים באופן שמילים ספורות מכילות רעיונות עמוקים.
9
לכתוב מאמר על הוגה בלי לקרוא את ספריו
Yonatan | 10-09-2019 15:14
לכתוב מאמר על הוגה בלי לקרוא את ספריו (כי ׳׳יש לי דברים טובים יותר לקרוא׳׳) זו גאווה וזלזול. אם לא קראת אל תכתוב
צודק, דילגתי לקרא כתבה אחרת
mus | 10-09-2019 20:39
יש לי דברים יותר טובים ללמוד מאשר כתבות ששמעו משהו על אחרים ומתראיינים על זה באריכות.
השל
אדם | 10-09-2019 18:20
הרבנים עושים מעצמם צחוק איך ר אבינר כותב נגד השל כשהוא לא קרא את דבריו
10
לא קראתי את דברי הר' אבינר, אבל הנה סקירה עלי
א.ה. | 10-09-2019 18:51
לא רציני
11
ענק הדור- שו"ת השל בלי לקרוא את הספרים שלו!
חרדי | 07-10-2019 7:38
כמו שהצנזורים רואים את הקטעים שהם מוציאים