משלחת סטודנטים ממכללת הרצוג חשפה את הקברים העתיקים באוקראינה

הסטודנטים שיוצאים לשליחות עוברים קורס בנושא מורשת יהדות גליציה הכולל הכשרה מעשית לחישוף מצבות על ידי חומרים מיוחדים ולתיעוד. בשנה שעברה נדהמו חברי המשלחת מגילוי מפתיע: התגלתה מצבתה של אימו של ש"י עגנון

משלחת סטודנטים מהרצוג חשפה קברים עתיקים באוקראינה
  צילום: עמותת יהדות גליציה ובוקובינה

כבר עשר שנים פועלת עמותת יהדות גליציה ובוקובינה (JGB) לפיתוח, תיעוד והנגשת המורשת היהודית בחבלי גליציה ובוקובינה וגילוי מצבות וקברים עתיקים בבתי הקברות הפזורים באזורים אלו.

רוב בתי העלמין הקיימים באזור נהרסו בעיקר בתקופת השואה ובתקופה הסובייטית, וחלק מהמצבות אף שימשו כחומרי בנייה וסלילת כבישים, או אפילו להקמת אנדרטאות שונות. לשם גילוי אותן מצבות נשלחת לאוקראינה משלחת, אחת לשנה. זו השנה הרביעית שמשלחת סטודנטים ממכללת הרצוג יוצאת מטעם העמותה ליהדות גליציה ובוקובינה, הסטודנטים שיוצאים לשליחות עוברים קורס בנושא מורשת יהדות גליציה הכולל הכשרה מעשית לחישוף מצבות על ידי חומרים מיוחדים ולתיעוד.

בשנה שעברה נדהמו חברי המשלחת מגילוי מפתיע שנפל לידם: בבית העלמין בבוצ'אץ' התגלתה מצבתה של אסתר צ'צ'קס, אימו של הסופר ש"י עגנון. העיירה בוצ'אץ' מזוהה כעירו של עגנון, ומופיעה הרבה פעמים בכתביו.

המצבה נמצאה בשלמותה, שוכבת על האדמה לא רחוק ממצבתו של שלום מרדכי צ'צ'קס, אביו של עגנון, כשעליה פיוט ארוך ואקרוסטיכוני: "פ"נ מ' (פה נקברה מרת) אסתר טשאטשקיס בת הישיש המופלג מו"ה (מורנו ורבנו הרב) יהודה פארב הכהן נ"י… ארבעים ושלוש ימי שנותיה ספדו וקוננו לימי עלומיה תמימה היתה זכה וישרה רבה חן ויעלה תפארה בארה צדקה דרכה נתיבה רחמה נפשות ברוח נדיבה ילדיה חנכה בכשרון תבונה הוריה אהבה תורה ואמונה".

ניתן לשער כי מי שכתב את הפיוט על המצבה הוא אביו של עגנון ולא עגנון בעצמו, שכן באותם ימים ישב הסופר בארץ ישראל ולא נכח בהלוויית אימו, דבר שציער אותו לאחר מכן שנים רבות.

השנה יצאה המשלחת לעיירות- בוסק וקאלוש וחשפו מספר קברים עתקים מהמאה ה 15 "הסוג שממנו נבנו המצבות והעובדה שהן שרדו משמשות עדות לכך מעידים שהקהילות היו בעלות גב כלכלי רחב, ובהחלט ניתן אפשר גם ללמוד על השושלת התרבותית והרוחנית שהייתה לאותן הקהילות – את זאת אפשר להוכיח על פי השפה ותיאורי הנפטרים שמראים שאנשי הקהילה היו למדנים ובעלי תארים רבניים רבים", מסביר ד"ר אליה לוריא, חוקר העמותה.

ד"ר דניאל רייזר מרכז החוג למחשבת ישראל במכללת הרצוג ומי שריכז את המשלחת מטעם המכללה, מציין שהבשורה הגדולה ביותר שיוצאת מהפעילות החשובה לכשעצמה היא, היכולת שנוצרה כעת לכל יהודי שמוצאו מארצות גליציה בוקובינה, לאתר למעשה את קברי משפחתו ושורשיו. ניתן להיכנס לאתר העמותה ולהשתמש במנוע החיפוש המיוחד המאפשר גישה למאגר ולמיפוי בתי הקברות ולבדוק ע"י הקלדת הנתונים הידועים למשפחות אם נמצאו קברים הקשורים לענף כלשהו במשפחתם. הגדילו לעשות ואף צירפו את הכיתוב שנמצא על גבי כל מצבה שנחשפה.

למרבה הצער, העדות האחרונה שנותרה מהקהילות המפוארות שחיו בגליציה באותם הימים אלו היא בתי העלמין השוכנים במקום, ועל כן העמותה שמה לה למטרה לאתר את אותם הקברים והמצבות על מנת ולהביא להכרת החיים התוססים שהיו בעיירות אלו עד חורבנן. ונדמה כי אילולא משלחות אלו,- נראה שתוך מספר לא- רב של שנים אי אפשר יהיה לזהות את המצבות והקברים היהודיים ברחבי גליציה ובוקובינה.

צילום: עמותת יהדות גליציה ובוקובינה
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
פיענוח ר"ת של המצבה. פ"נ=פה נטמנה. מו"ה=מורנו
חנוך | 01-09-2019 4:31
על צוות סרוגים, אני מאוד מתפלא על פיענוח לא נכון של ראשי התיבות. מילא פנ עוד אפשר לפענח כפי שפיענחו, אבל את הפיענוח של מוה? הם סתם ניפחו. איפה יש כאן מורנו ורבנו? זה בסך הכל מורנו הרב ואת התואר הזה כותכים כמעט על כל יהודי שומר תומצ