כתבי זאב ז'בוטינסקי עכשיו במהדורה מחודשת

הכרך השביעי במהדורה החדשה של כתבי ז'בוטינסקי, יצא בקרוב לאור. הכרך כולל מאמרים של ז'בוטינסקי העוסקים בפרעות תרפ"ט - נקודת שיא בסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל ואת התייחסותו האישית אליהם והשלכתם| קראו עכשיו חלק מתוך הספר החדש שנחשף כאן לראשונה

(צילום: יחצ)

בקרוב יושק הכרך 'ארץ-ישראל ב' בסדרת כתבי ז'בוטינסקי החדשה. הספר, שהינו הכרך השביעי במסגרת פרויקט משותף למכון ז'בוטינסקי ולמרכז מורשת בגין להוצאת מהדורה חדשה ומוערת של כתבי ז'בוטינסקי, כולל פרק המוקדש כולו למאמרים של ז'בוטינסקי העוסקים בפרעות תרפ"ט – נקודת שיא בסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל.

אני מביאים כאן לראשונה חלק מתוך הספר החדש ובו התייחסותו של ז'בוטינסקי למאורעות והשלכתם.

קטע מתוך הספר 'ארץ-ישראל ב' בסדרת כתבי ז'בוטינסקי החדשה:

"הרוב אינו מבין מה קרה לנו במרוצת חמשת החודשים האלה שלאחר חברון. 1.
קרו שלושה דברים, וכל השלושה אינם חיוביים. בחודשים האלה מונתה הוועדה
אשר עליה הוטל לגלות את גורמי מאורעות אב, נסעה לארץ־ישראל, חזרה ועתה
גמרה את חקירתה. כיצד הורכבה הוועדה — על זאת דובר בשעה שהיא מונתה,
ואין צורך לחזור על כך. 2 אבל ]לאחר ש[מונתה כפי שמונתה, הוועדה הזאת
הייתה לבמה אשר להדה הקשיב כל העולם היהודי והבריטי. היה ברור שעל
הציונות לנצל את הבמה הזאת. כמובן, לא לשם חישוב חשבונות עם הרוצחים
והשודדים — לא בהם נטפל ולא בהם העניין. העניין הוא בממשלת ארץ־ישראל
ובמשטר, ירושתו של מר הרברט סמואל: 3 הסיבה האמתית לרציחות, להצתות
ולשוד היא המשטר אשר במשך תשע שנים רצופות, הסית את הערבים, לעתים
מתוך אי־ידיעה ולעתים בידיעה ברורה, להתפרצות של אלימות. כל הציונים
וכל היהודים יודעים זאת. משום כך חיכו כולם (מלבדנו) שראשי הציונות
ישתמשו בבמת ועדת החקירה ויגלו את האמת על הביורוקרטיה בארץ־ישראל.
כולם ציפו לכך, כולם ראו בכך את תפקידה הראשי של הסנגוריה שלנו ואת
ערכה הייחודי של הוועדה; כולם מלבדנו — משום שידענו עם מי יש לנו עסק.
הוועדה עצמה ציפתה לכך. נשיאה, מר שאו, אמר בפתחו את הישיבה
הראשונה: 'תוגשנה, כמובן, האשמות גם נגד הממשלה'. עורך הדין של
הממשלה, מר פרידי, 4 מחה על השימוש במילה 'האשמה'. 'מוטב', ענה מר
שאו, 'נגיד קובלנות'. אפילו הוא, אדם חסר אינפורמציה באותה שעה, לא פקפק
שלפחות תהיינה קובלנות.

לציונים לא הייתה הגשת ההאשמות האלה בבחינת צורך נפשי בלבד. הרבה
יותר מכך היה זה תנאי מוקדם לדרישות לעתיד לבוא לטובת המפעל הציוני. אם
אתה דורש רפורמות, עליך להוכיח קודם כול ששוב אין בכוחך לשאת את המצב
הנוכחי. רפורמות מתבצעות רק כאשר מתברר שאי־אפשר לסבול את המצב
הנוכחי. מתחילים ברפורמות רק כאשר מתברר ש'כך אי־אפשר לחיות עוד'. אם
'אפשר לחיות', שום ממשלה ושום פרלמנט לא יתחילו בדיונים על רפורמות.
פחות מכול יעשו זאת האנגלים, אשר ה'קונסרבטיזם' שלהם מתבטא בזה
שכל זמן ש'אפשר לחיות', כל זמן שקיים שיווי משקל בין צרכיה של הקבוצה
המעוניינת ובין מצב הדברים הקיים, הם אינם מסכימים לשינויים יסודיים.
צריך היה להוכיח שאין שיווי משקל אלא להפך — שיש סתירה עמוקה
בין האינטרסים שלנו להתחייבויותיה של אנגליה מצד אחד, ובין המשטר
לביורוקרטיה מצד שני. צריך היה לגולל לפני הוועדה את כל אבני הנגף שהניחה
הממשלה על דרכנו משנת 1921 ועצרה את התפתחות עבודתנו בארץ־ישראל. 5
צריך היה להראות כיצד ההפרעה הזאת שכנעה את הערבים שאנגליה מתחרטת
לכאורה על המעשה הציוני שלה, ושהיא תהיה אסירת תודה להם אם ימציאו
לה אמתלה לבחון את הנושא מחדש. צריך היה, בעיקר, לגלות לעיני העולם את
העובדה האיומה שממשלה המחויבת לפי כתב המנדט לסייע להקמת מולדת
ליהודים, מלאה בפקידים השונאים בגלוי גם את המנדט וגם את היהודים. צריך
היה להזמין לוועדה את מר ריצ'מונד, 6 ולהראות לו את מאמרו שהתפרסם בכתב
העת העבה 'המאה התשע־עשרה', משנת 7.1925 במאמר נאמר כי המנדט הוא
'מסמך לא הוגן' והציונים הם 'שודדים'. ]לאחר מכן צריך היה[ לשאול אותו
כיצד ומדוע הוא הוזמן שוב לשמש במשרה חשובה בממשלת ארץ־ישראל כשנה
אחר פרסום מאמרו זה. צריך היה להזמין את מר עארף אל־עארף ולשאלו כיצד
ומדוע הוא — שהשתתף בפרעות של שנת 1920 , ברח מהמשפט ונידון שלא
בפניו לעבודת פרך, וקיבל אחר כך חנינה — נעשה באותה שנה למושל ג'נין. 8
היה צריך להזמין את מר הרון, 9 מנהל מחלקת הבריאות, ולהשמיע באוזניו את
דעתם הכללית של כל הרופאים היהודים בירושלים שהוא פשוט אנטישמי. היה
צריך להזמין את מר בנטוויץ' 10 ולהציע לו שיספר כיצד חבריו הפקידים החזירו
לו את תרומתו להגשת תשורה למר X משום שהוא, מר בנטוויץ', יהודי. היה
צריך להזמין בזה אחר זה את הפקידים היהודים בממשלה ולהציע להם לספר
אם טובים חייהם באווירה הזאת, אם נותנים להם ברצון להסתופף במחיצתם,
ואם מעטים הם העלבונות אשר ספגו שם. היה צריך להזמין את מי שהיו שוטרים
יהודים ולחקרם כיצד הרחיקום מהמשטרה, ואת השוטרים היהודים העכשוויים
ולחקרם מה חייהם במשטרה. היה צריך להוציא לאור את שערוריות בית שאן 11
ואינפעאת, 12 במלואן. צריך היה להראות כל זאת ועוד הרבה דברים אחרים,
ולשאול את העולם, ואפילו את אותה ועדה עצמה, אשר חבריה הם אנשים
ישרים, איך ובאיזו רוח יכלה ממשלה כזאת להשפיע על הערבים.

הדבר הראשון שקרה לנו הוא שאת העמדה הזאת, החשובה ביותר, הפסדנו.
הפסדנו לא לאחר שניסינו ולא הצלחנו, אלא מפני שאף לא ניסינו. עוד בראשית
עבודתה של הוועדה, בנאומו הראשון, הודיע עורך הדין של הסוכנות היהודית,
מר מרימן, 13 שתהיה זו 'חוצפה' להאשים את הממשלה, אף כי לוק 14 גילה
'חולשה'. ברוח זו התנהל כל העניין: במר לוק לא נגעו, ובממשלה לא נגעו.
לבסוף, בהבינו מהו העניין, הצטער על כך מר מרימן וכבר בנאום הסיום שלו
ניסה להוכיח שהביורוקרטיה מתייחסת אל הציונות ואל היהודים ב'סימפטיה
בלתי מספקת'. אולם לאחר שלא הזמין עדים שבכוחם היה לגלות זאת, וגם לא
הציג שאלות ממין זה, לא היה לו על מה להסתמך, וכהוכחה יחידה הוא יכול
היה להביא רק את יחסו המקנטר של מר פרידי, עורך הדין של הממשלה אל
העדים היהודים — עורך דין אשר לא היה לו קשר עם ממשלת ארץ־ישראל,
ואשר הגיע יחד עם מר מרימן מאנגליה ואחר כך חזר יחד אתו לאנגליה. נימוקו
של מר מרימן בשעת מעשה היה כזה: הואיל ועורך הדין של הממשלה פעל
לפני הוועדה בלי ספק, על יסוד ההוראות שנתנה לו הממשלה, הרי שיחסו הלא
ידידותי אל היהודים אינו אלא הד ליחס הלא ידידותי של הממשלה עצמה. מובן
שהפסיקו את מר מרימן והוא לא סיים את נאומו.

אבל דבר אחד הוכיח מר מרימן על ידי כך: שהוא עצמו אינו אשם בכל זאת.
אם הוא בטוח כל כך שבתכסיס של עורך הדין משתקפות 'ההוראות' של לקוחו,
ברור שכזה היה גם ניסיונו הפרטי: הוא עצמו קיבל 'הוראות'.
ושוב יש לחזור על השבח העצוב והבלתי נעים שנהפך לקללה השכיחה
של הרוויזיוניזם: אנחנו חזינו זאת מראש. בספטמבר, כאשר התברר במושב
הוועד הפועל הציוני שההנהלה נשארת במקומה, 15 אמרנו מראש: זאת אומרת
שלא תהיה כל מלחמה נגד הביורוקרטיה הארץ־ישראלית. האנשים שבמשך
שנים כה רבות נשבעו בפומבי ש'המצב המדיני משביע רצון', אינם מסוגלים
באופן אורגני להתחיל עתה לפתע להוכיח שהמצב היה תמיד גרוע, ושמצב זה
לא יכול היה שלא להביא לשחיטה. האנשים אשר אחרי יום הכיפורים תרפ"ט
המשיכו להזמין את פקידי ממשלת המנדט אל סעודותיהם כאילו לא קרה דבר,
אינם יכולים באופן אורגני להיעשות לקטגורים של אורחיהם שלשולחנם הסבו.
האנשים אשר לא ראו מראש את המאורעות הקרבים ובאים, אלא להפך, הכריזו
כל הזמן שהיחסים בין היהודים לערבים הולכים ומשתפרים — אינם יכולים
לדרוש את טיהור המנגנון המינהלי שאחד מחטאיו העיקריים הוא אותו חטא:
לא ראה מראש. יש, בכל זאת, היגיון בעסקי החיים: אם אמרת א', אלוהים או
השטן יגיד במקומך את ב'."

ביום רביעי הבא יתקיים יום העיון בהיכל התרבות בקרית ארבע-חברון ויעסוק בהיבטים שונים של מאורעות תרפ"ט, שהחלו היום לפני 90 שנה, וכן בהשקפתו של זאב ז'בוטינסקי בהקשר להם. יום העיון מתקיים ביוזמת מדרשת חברון ובשיתוף פעולה עם מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת מנחם בגין. במסגרת יום העיון, אשר יעסוק בקורות היישוב היהודי בחברון שלפני המאורעות, בגורמים למאורעות ובתוצאותיהן, יתקיים מושב מיוחד לכבוד השקת הספר.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
זמן לתבוע את האנגלים
הגיע הזמן | 28-08-2019 19:01
בימים האלה שבהם ספרד ופורטוגל הודו והתנצלו על פשעי גירוש ספרד ופורטוגל וגם גורמים נוצרים שונים התנצלו על רדיפת הדורות של עם ישראל, אולי הגיע הזמן שנפסיק לשקשק ונדרוש דין וחשבון עם הבריטים הפושעים שהתעללו בנו, הרגו בנו, חיזקו וחימשו את הערבים, נתנו להם את עבר הירדן וחלקי הארץ והדביקו עלנו שקרים שרודפים אותנו עד היום כביכול אנו הפולשים לארץ אבותינו ולא המהגרים הערבים והדביקו לארץ את השם הרומאי פלסטינה. הגיע הזמן מזמן לתבוע אותם ולהוקיע את השקר והרוע שרודף אותנו עד היום. לא צריך לחכות 500 שנה כמו שחיכינו לספרדים