כיצד התורה יכולה בכלל לצוות על הרגש?

צמד המילים "מצוות האהבה" הינו אוקסימורון שמכיל בתוכו תרתי דסתרי, שכן כיצד ניתן לצוות על האדם לאהוב את ה' שאין לו גוף ולא דמות הגוף, ו"לית מחשבה תפיסא ביה"? ובכלל, כיצד ניתן לצוות על הרגש?

כיצד התורה יכולה בכלל לצוות על הרגש?
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשתנו, פרשת ואתחנן, מלאה בנושאים כבדי משקל: תפילתו של משה להיכנס לארץ והסירוב האלוקי, אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני, אזכור ראשון של מושג התשובה, חזרה על עשרת הדברות, פרשת שמע ישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים.

אחת המצוות הבולטות בייחודיותן ואחת מבסיסי היהדות היא מצוות אהבת ה'. שלוש פעמים ביום חוזר האדם מישראל על הפסוק: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" שמקורו בפרשתנו. ציווי זה עורר את פרשני התורה, הראשונים והאחרונים, להתבונן במהות הציווי. צמד המילים "מצוות האהבה" הינו אוקסימורון שמכיל בתוכו תרתי דסתרי, שכן כיצד ניתן לצוות על האדם לאהוב את ה' שאין לו גוף ולא דמות הגוף, ו"לית מחשבה תפיסא ביה"? ובכלל, כיצד ניתן לצוות על הרגש?

שאלה זו מעוררת מקום לדון בסוגיה רחבה יותר – מצוות הרגש בתורה. יש בהלכה מצוות רבות, עשין ולאוין, שפונות לרגש. לדוגמה, איסור לא תחמוד, איסור על נקימה ונטירה, איסור על שנאה, מצוות אהבת ה' אהבת הריע ואהבת הגר, מצוות שמחה במועדים ועוד.

המפרשים חלוקים ביניהם בשאלה האם אכן ניתן לשלוט על הרגש ומתוך כך האם ניתן לצוות עליו. יש מהם הסוברים שאכן ניתן לשלוט על הרגש ומכאן שהתורה יכולה לצוות על רגשות ואף עושה זאת. אחרים סוברים שהתורה לא מצווה על רגשות אלא על מעשים שמבטאים את הרגשות.

לצורך הבנת גישה אחרת לשאלה זו, נקדים הקדמה כללית – בפרשת עקב מתברר שמטרת המצוות היא לטובת האדם, כפי שנאמר: "לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ". המצווה פונה לעצמיות האדם ומפתחת בתוכו מדרגת חיים גבוהה יותר, היא משכללת את מוסרו, מעדנת את דיבורו ומחשבותיו ומפתחת בו רצון ליצירה. אמנם בחלק מהמצוות ה"טוב" שמופיע בהן אינו נגלה, אך כמגמה כללית – ניכר כי התורה נועדה לטובת האדם.

על מנת להפנים את הטוב ולחוש אותו, מצווה התורה את האדם לדעת: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" – הידיעה, ההשכלה והלימוד של שורשי האמונה והמצווה מעמיקות ומשרישות באדם את האור הפנימי שמצוי בתוכן התורה. הידיעה השלמה משיבה ומיישבת את הלב, בבחינת "תורת ה' תמימה משיבת נפש". נמצא שהשכל יוצר תבנית שלמה לרגש.

כשהתורה מצווה על הרגש, כוונתה לעורר בנו רצון לבנות תודעה עמוקה וישרה אודות המצווה, ומתוך כך להתחבר אליה. אפשר שזו כוונת הרמב"ם בספר המצוות: "והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת".

מכאן ניתן להשליך לכל המצוות הפונות אל הרגש – רצונך לשמוח בחגך? הבן מה משמעות המועדים בתורה, מה מעלתה של יציאת מצרים, ומדוע אנו יושבים בבית ארעי בחג הסוכות. רצונך לאהוב את ה'? למד את דרכיו, מידותיו והנהגתו את העולם, בבחינת "דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א, כח). לימוד זה עשוי לרומם את האדם למסקנה הנפלאה ש"אי אפשר שלא לאהוב את ה'" (מידות הראי"ה, אהבה).

אין בדברים אלה אלא לפתוח קו מחשבה שילך ויעמיק לאורך כל שנות חייו של האדם. הציווי לאהוב את ה' אינו נגמר לעולם, דווקא מפני שההכרה מתפתחת והאדם משתכלל במהלך חייו. הרחבת הדעת והמחשבה מעמיקה בד בבד את הנפש והשמחה, היא מעניקה משמעות למעשי האדם, איש איש כפי יכולת השגתו וכישרונו.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
מאמר מלמד
מיכל | 16-08-2019 11:47
נראה לי שאפשר להשוות למצוות ואהבת את רעיך כמוך
2
מאמרו של גיא אמיר
לייטנר יעקב | 16-08-2019 11:58
דבריו רהוטים ומשכילים ומשובבי נפש.
3
אשריך גיא
ד"ר פרוכטר | 16-08-2019 12:25
כרגיל נהנתי מאוד
4
עיברי- נוסע בזמן
זמן תנכי | 16-08-2019 12:47
אבל זהו עצם העיניין. זה מעגל מילכודי קטש 22- מזווית המוח האנושי. התנך מדבר על מיפגשים של דעת. תיקשור מטורף טראומטי בשיאים שלא יאומנו. פעם נסעו להודו , אבל למעשה זה ההודו של ההודו. זה לתקשר עם אלוהים כי הוא היה באדמה . והתוצאה פנטזיה מטורפת. התנך יצר מימד זמן חדש , שלא קיים היום. המנהיג אלוהים חי עם בחירתו בני ישראל ברנדוו קסום מיתמשך מופלא. זה הפיספוס הכי גדול. כל הזמן מיסתובבים במעגלים שכלתנים. וכל השכלתנות הזו מלאה בגלות נוראה. אני רוצה את העיבריות שלי צמיחת הכי עיברי שבי. חגורת התנך ובעיקר פה באבזם המואר מדבר על קסם הוליוודי ניפלא נעלם מיפאת הגלות. קסמי הנבואה. זה כל הסיפור.
5
"ואהבת" - "וו" התוצאה ......
משה אהרון עו"ד | 17-08-2019 22:58
בסד. לא בכדי פרשת שמע נכתבה בסמיכות לסקירה על מעמד סיני ומתן הדברות. שבכך ביקשה התורה ליצור יחס וזיקה ישירה בין שני הדברים . אהבת ה' היא אם כן תוצאה של הפתיח : שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. לפי גישת התורה יש בשמע ישראל אם מכוונים במלוא כוונותיו ורזיו את הסגולה לעורר ולו לרגע אהבה עזה למקורו של האדם. - אהבה לה'
6
מה יש ב"שמע ישראל"...
משה אהרון עו"ד | 17-08-2019 23:04
בסד. לאחר מעמד סיני ביקשה התורה כציווי ומושכל ראשון לא לכוח את המעמד לצרוב את תחושת אותו הקול בתודעה לדורות לכן הרכיב הראשון : שמע ישראלאומר למעשה חדד אוזניך תאזין לקול סיני שעדיין מצלל ומנסר באויר. מתוך כך זכור את ה' אלוהינו שמשמעותו אחד של כלל ישראל שלפני ה' אחד אותו של ויחן ישראל בתחתית ההר. רק לאחר מכן תהיה מוכשר להכיל תפארתה של תורה .בבחינת ה' אחד שווה עשרת הדברות . שלעולם אין ה' אחד בלוא קיום מלא של עשרת הדברות
7
יפה
א מ | 18-08-2019 13:18
יפה
8
ליבוביץ ההוא בבואה נאמנה לכל אותם שגרמו לגלות
משה אהרון עו"ד | 19-08-2019 8:10
בסד. עבודת האלילים הכי גדולה היא תפיסת היהדות ומצוות התורה כחומר נוקשה וחד כיווני . נכון שהמדינה היא אורגן חילוני אך לא זו הנקודה . הנקודה היא שאחרי השואה החליטה ההשגחה שהאתחלתא בכוונת מכוון שגאולה תתנהל אמצעות אורגן חילוני עם דיספלינה מערבית ליבראלית. מבחינה זו המדינה היא אושייה גאולית ממדרגה ראשונה ויש לשומרה כעל בבת עיננו. וכן ההשגחה ביכרה כך להתחיל את הגאולה על בסיס ויסוד שפוי כי רבנים וגדולי תורה דרדרו את היהדות אלפיים שנה למחוזות של גלות ואנטי גאולה.
9
יפה כתבת
יאיר מרצבך | 21-08-2019 17:30
תבורך