איך מתמודדים עם ה"פייק ניוז"? - סרוגים

איך מתמודדים עם ה"פייק ניוז"?

במרכז האקדמי לב ערכו כנס בינלאומי בהשתתפות כ-100 חוקרים מרחבי העולם ובו נדונה בין השאר השאלה כיצד להתמודד עם תופעת ה"פייק ניוז". "יצירת מידע שגוי הייתה קיימת מאז ומתמיד" אמר פרופ' דן בוכניק, ראש החוג למדעי המחשב במרכז האקדמי לב

איך מתמודדים עם ה"פייק ניוז"?
  צילום: המרכז אקדמי לב

כנס בינלאומי נערך במרכז האקדמי לב בהשתתפות כ- 100 חוקרים מרחבי העולם. הכנס Insite 2019 עסק בסוגיות של מדעי המידע בהיבטים של ניהול מידע, מידע חברתי, ביג דאטה, מידע עסקי ומידע שגוי (fake and mis-data). החוקרים שהגיעו ממדינות רבות ובהן ארה"ב, סין, גרמניה, אוסטרליה, ניו- זילנד, הונג קונג, בוסניה, ליטא, דרום אפריקה, ויטנאם, הודו, קנדה ומישראל, השתתפו במושבים בהם הוצגו מחקרים בנושאים אלו ודנו בהשלכות של משאב מרכזי כמו מידע.

אחד הנושאים עליו ניתן דגש בכנס הוא תופעת ה"פייק ניוז". "לאחרונה בעקבות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צץ ביטוי חדש שתפס פופולריות – ה'פייק ניוז'. בפועל, יצירת מידע שגוי הייתה קיימת מאז ומתמיד ויש על כך תיעוד עוד מהעת העתיקה. כמו בימינו, גם בעת העתיקה היו מייצרים במכוון מידע שקרי בין היתר לצרכי מלחמה. יצירת המידע השקרי, בין אם לצרכי תעמולה ובין אם לצרכים אחרים, נלמדת כנושא של ממש אפילו באוניברסיטאות. ישנן מדינות בעולם שאפילו ניתן להוציא בהן תואר בתעמולה". אמר פרופ' דן בוכניק ראש החוג למדעי המחשב במרכז האקדמי לב.

לדברי בוכניק: "ישנן דרכים רבות ליצור מידע שגוי, כאשר פייק ניוז אמיתי חייב להכיל גם יסוד מסויים של אמת שמשמש כעוגן לקיומו. שימוש תדיר במונחים בעלי משמעות מסוימת, בסופו של יום מחלחלים לתודעה ויכולים ליצור נרטיב. למשל בסכסוך הישראלי-פלסטיני ברור לכולם יש פה שני צדדים שנמצאים בקונפליקט. הערבים מצדם מקפידים להשתמש בביטויים דוגמת כיבוש, שטחים כבושים וביטויים אחרים המציגים אותם באופן מובהק כקורבן".

פרופ' גייל גרנדון (Gill Grandon) מאוניברסיטת דרום פלורידה בארצות הברית ציין כי "פייק ניוז איכותי יכול להתבסס טוב באמצעות שימוש ברגש וכן על ידי היצמדות לנרטיבים מוכרים אחרים. כפי שאנו רואים, אכן הפלסטינים עושים שימוש בסיפורים בעלי מוטיבים של רגש כדי לשכנע. הם עושים שימוש בתמונות קשות של נפגעים במטרה להעצים את דימוי הקורבן, בעוד שישראל נמנעת מלעשות כן. ככלל, בעידן של ימינו, שבו תמונה אחת שווה אלף מילים, נוצר מה שמכונה 'פוליווד', תעשיית סרטי התעמולה הפלסטיניים שבאמצעותם הם מפיצים את הגרסה שלהם. שימוש בנרטיבים קיימים בעלי משמעות שלילית משמש גם הוא לצורך התעמולה. האפרטהייד בדרום אפריקה נתפס בעולם כדבר שלילי ולמרות שאין שום דמיון בינו לבין מה שקורה בארץ, הפלסטינים מסבירים בעולם וכמובן לעצמם שמה שישראל עושה להם הוא אפרטהייד. ובאותו אופן כיוון שבארה"ב קיים שיח ער על שיטור יתר ואלימות שוטרים כלפי האוכלוסייה האפרו- אמריקנית, הפלסטינים פועלים בזירה ההסברתית כדי לחבר את המושגים הקיימים בהקשר זה ברחוב האמריקאי, אל הנעשה ברצועת עזה וביהודה ושומרון".

אז כיצד אפשר להתמודד עם פייק ניוז? איך אפשר לדעת מה אמת ומה שקר? גרנדון  מסביר "הדרך להתמודד עם הפייק ניוז היא על ידי קריאה רחבה ואנליזה של התוכן הנקרא. יש לקרוא את העמדות של שני הצדדים ולהפעיל מסננים של ראיה רחבה, שיקול דעת וביקורתיות. בהתאם יהיה אפשר לזהות מה אמת ומה שקר. אבל פה טמונה הבעיה המרכזית והיא שקל יותר להאמין למידע שקיבלנו מאשר לקבל אותו בספקנות ולחקור מהימנותו."

במרכז האקדמי לב, שיחגוג בשנה הבאה את שנת ה-50 לקיומו, לומדים כ-4500 סטודנטים את מקצועות ההנדסה, ההייטק, החשבונאות הניהול והסיעוד, ומתקבלים למקצועות העתיד בחברות הטובות בישראל ב93% השמה. בשנים האחרונות זכו שמונה מבוגרי המרכז האקדמי לב בפרס ביטחון ישראל, פרס הרמטכ"ל, פרס חיל הים ועוד.

צילום: המרכז האקדמי לב
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו