"הייתי בטוחה שימצאו את דביר ישן באוטובוס"

נעה שורק, אחותו הגדולה של דביר שורק הי"ד, סיפרה על הימים הקשים שעוברת המשפחה מאז הרצח ולא מתנחמת מתפיסת המחבלים: "לנו זה לא משנה. נקמה לא מעניינת אותי"


נעה שורק, אחותו הגדולה של דביר שורק הי"ד, סיפרה הבוקר (שני) על הימים הקשים שעוברת המשפחה מאז הרצח ולא מתנחמת מתפיסת המחבלים. בראיון ל'חדשות הבוקר' עם ניב רסקין בקשת 12, אמרה נעה:  "זה לא ישנה שום דבר. למי שהרג מגיע את העונש על זה, אבל לנו זה לא משנה. נקמה לא מעניינת אותי. זה קצת מנחם שתפסו אותם מהר, נראה שבכל זאת יש לצה"ל יד ארוכה, אבל מבחינתנו הסיפור פה זה המניעה של הדברים הבאים".

"אנחנו עוד לא ממש מעכלים כמובן", שיתפה האחות, "מחזיקים מעמד, בין בכי, צחוק, עייפות והלם, הכל ביחד".

על הרגע בו הבינה כי קרה משהו לאחיה, סיפרה נעה על הערב שלפני הרצח: "במקרה דיברתי עם אמא שלי ביום רביעי בסביבות 23:30, והיא הייתה נשמעת עייפה. שאלתי אותה אם הערתי אותה, היא אמרה שהיא פשוט קצת דואגת לדביר כי הוא היה אמור להיות בישיבה ועוד לא הגיע. התחילו להידלק לי כמה פעמוני אזהרה, כי זה בכל זאת גוש עציון וזה גם דביר, תמיד קצת דאגתי לו. בסביבות אחת ומשהו אמא אמרה לי שיודעים שהוא עלה על האוטובוס, אז הבנתי שהוא לא נסע בטרמפים, קצת נרגעתי והלכתי לישון. הייתי בטוחה שימצאו אותו ישן באוטובוס או משהו כזה. בחמש בבוקר אבא שלי העיר אותי, הוא היה אצלי בדלת בדירה בירושלים, והבנתי כמובן".

נעה סיפרה כי "הייתה גם איזושהי תחושה שלא לגמרי הופתעתי. כלומר, גם כי כבר ידעתי שמחפשים אותו, והיו דברים מעולם, וגם היה בדביר משהו כזה, זה כמעט קלישאה לומר את זה, אבל אני זוכרת שאמרתי לחבר שלי לפני כמה חודשים שאני מפחדת שהוא יתגייס לקרבי כי עלול לקרות לו משהו כי הוא טוב מדי, מתוק מדי. אני חושבת שקצת הרגשתי את זה".

על מספר הפיגועים הגדול שהתבצעו בשנים האחרונות באיזור בו נרצח דביר אמרה נעה: "גדלנו בתוך המציאות הזו. גדלתי בעפרה, הסתובבתי פה יחפה בשבילים, נסענו בטרמפים לירושלים כי לרוב זו הייתה הדרך הכי הגיונית. חיינו בתוך המציאות הזו וידענו שמסוכן, וכל כמה זמן קורה משהו. סבא שלנו נהרג באינתיפאדה ביהודה ושומרון. אבל מי שחי פה לא חי בפחד רוב הזמן, אנחנו חייבים ליצור לעצמנו איזושהי אשליית ביטחון. מדי פעם פתאום היא מתפרקת".

האחות השכולה אמרה כי אינה מאמינה שאפשר למנוע מקרים כאלה בעתיד: "כרגע בטוח שלא, בטוח שיקרו עוד דברים. בעיניי זה עניין סטטיסטי, הפעם זה הוא, לפני זה היו אחרים ואחריו כנראה גם יהיו עוד. אני חושבת שזה מעיד על זה שמשהו פה לא כשורה והמדיניות שמונהגת כבר יותר מדי זמן לא מוכיחה את עצמה".

על אופיו של אחיה היא אמרה: "אני חושבת שבשנים האחרונות הוא הגיע למקום של הלימוד, הקריאה והדיבור. הוא לא היה מדבר הרבה וגם החברים שלו שמספרים על השיחות המדהימות שהיו להם איתו מספרים בעיקר על הקשבה".

נעה התייחסה גם לפולמוס סביב העובדה שדביר נמצא עם ספרו של דוד גרוסמן בחיקו: "כל דבר שמוביל לאהבה ולאחדות אני מברכת אותו. אני חושבת שדביר יותר מרובנו בכלל לא היה מודע לשיח הזה, כלומר היו לו תפיסות אני מניחה יחסית ימניות בעקבות המקומות שהוא גדל בהם. הוא קרא גרוסמן כי היינו בטיול בצרפת וזה הספר שהיה, והוא קרא, נהנה ורצה להעביר אותו הלאה. אני חושבת שזה יותר עמוק משיח על קיטוב, אני מניחה שכל מי שהיה פוגש את דביר ומדבר איתו קצת היה מתאהב בו, לא משנה מה הוא היה חושב על החזות שלו".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
עצוב יהי זכרו ברוך
מנחם | 12-08-2019 16:07
אמן