אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מרגש, מסמך של סדר קינות מבית הכנסת בנווה דקלים

במוצאי ט' באב תשס"ה בחצות, יצא לדרך מבצע גירוש היהודים הגדול ביותר מאז שיבת ציון השלישית. סדרי קינות מבית הכנסת בנוה דקלים, נשמרים עד היום בידי התושבים שחולקים עמנו את הכאב והגעגוע

מרגש, מסמך של סדר קינות מבית הכנסת בנווה דקלים
  צילומסך יוטיוב

מחורבן לחורבן: סדר קינות מבית הכנסת בנווה דקלים.

בסמוך לחורבן הבית ט' באב התרחש גם חורבן גוש קטיף. בצאת ט' באב התשס"ה (2005) החלה עקירת גוש קטיף. כיום 14 שנה לאחר מכן נמצאו מסמכים מרגשים שנשמרו מסדר הקינות בבית הכנסת המרכזי בנווה דקלים.

האחד משנת התשנ"ב (1992) שהודפס במדפסת סיכות שנשמר אצל משפחת גרוס

סדר קינות מבית הכנסת המרכזי בנווה דקלים (באדיבות משפחת גרוס)

והשני משנת התשנ"ח (1997) שנשמר בידי משפחת בית הלחמי.

בתוך כך ניתן לראות את התפילות האחרונות בנווה דקלים, כפי שצילם משה הרשטיק. הושענא רבה, יום עצמאות, ליל תשעה באב האחרון, השיר יבנה בית המקדש בית הכנסת המרכזי, תפילה אחרונה בבית הכנסת התימני, הכנסת ספר תורה בית הכנסת תוניסאי, חצוצרות במקדש מעט ותפילת ילדים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
ראינו בהפטרה שהחורבן בגלל ממשלת שוחד מרמה והפ
מתנחל אבל ישר. | 11-08-2019 0:50
ראינו בהפטרה שהחורבן בגלל ממשלת שוחד מרמה והפרת אמונים.
והמתנחלים מטמאים את עם הקודש בשוחד מרמה
מתנחל אבל ישר. | 11-08-2019 9:06
מטמאים את עם הקודש בשחיתות ושפלות של שוחד מרמה והפרת אמונים בחסות מתנחלים על בני ישראל עם קרובו. את ההפטרה הם לא קראו כנראה בשבת. או פטפטו בשעת הקריאה..
2
מרגש מרגש. אויי מה היה לנו
4ט | 12-08-2019 11:09
מקום ההשראה הוא היה גוש קטיף הקדוש.
3
גם אצלי השתמרה קינה מיוחדת במינה
יוסי מהצפון | 03-08-2020 0:41
יש תחת ידי קינה מדהימה, שמשלבת את כל שמות היישובים. אני זוכר תשעה באב בצפת, יושבים בבית הכנסת על הריצפה ומקוננים אותה. האם אפשר להעתיק אותה לכאן?
אולי אתה מתכוון לזה?
בועז אקסלרוד | 03-08-2020 18:21
הִתְרַסְּקוּת אֵיכָה הוּעַם זְהַב חוֹלוֹת נִטְּשָׁה אַדְמַת מוֹלֶדֶת נִגְדַּע הַגּוּשׁ הַמְּלַבְלֵב. אֵיכָה נָדַמּוּ הַקּוֹלוֹת?! אֵיךְ נֶפֶשׁ לֹא סוֹלֶדֶת וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב. אֵיכָה הוּעַם כָּבוֹד, נִטַּל מִגּוֹי חָכָם, נָבוֹן הָרַס בְּשֶׁצֶף גַּנֵּי-טַל הֶחְרִיב בְּנֵי-עַצְמוֹן: בְּמוֹ יָדָיו הִפִּיל גָּדִיד נִשְׁמַת אַחִים הָרַג לְגַל שֶׁל הֶרֶס שָׂם דּוּגִית שִׁבֵּר, הֵשַׁם מוֹרָג: אֵיכָכָה זֶה הִצְלִיחַ עַם בְּלִי כְּלִי-יוֹצֵר עָלָיו הִפִּיל שָׁדוּד רָפִיחַ-יָם עָלָה כּוֹרֵת עַל שְׂלָו: בְּחֶתֶף בָּאוּ חַיָּלִים גַּם חַיָּלוֹת תָּבֹאנָה הִפִּילוּ אֶת נְוֵה-דְּקָלִים לָקְחוּ כֶּרֶם-עַצְמוֹנָה: עָל עֲרָבִים נִתְלָה כִּנּוֹר וְרַעַד אֲחָזַנִי בְּיַד זֵדִים כֻּבָּה גַּן-אוֹר פֻּנָּה נֵצֶר-חַזָּנִי: עֵת הֻחְנְקָה שִׁירַת-הַיָּם עֵינִי זָלְגָה, הִטִּיפָה אֲחִים רָעִים יִבְּשׁוּ כְּפַר-יָם הָפְכוּ לְתֵל – קַטִיפַא: אוֹיְבִים עַל דָּם רָקְדוּ, סָפְדוּ לָךְ וּמִלְּאוּ עוֹד מַחְסָנִית... בְּעוֹקְרֵךְ בְּרֶשַׁע, בְּדֹלַח בְּגָרְשֵׁךְ אֶת נִיסָנִית: עֵינַי נָשָׂאתִי אֶל מָרוֹם עֵת קַלְגַּסֵּי צָרִים שָׁלְחוּ יָדָם בִּכְפַר-דָּרוֹם קִלְעוּ בַּנְּצָרִים: פְּאַת-שָׂדֶה כְּבָר נִטְרְפָה וְנִקְטְפָה קָטִיף - - - נִפְרַץ הַדֶּרֶךְ לְחֵיפָה נָשַׁמָּה תֵל-אָבִיב: * (הָיֹה לֹא תִהְיֶה) אֲדוֹן הַכֹּל, אֵין בִּלְתּוֹ הוּא לְבַדּוֹ גּוֹזֵר, עוֹזֵר; אֵ-ל טוֹב וְסַלָּח וּבְחַסְדּוֹ, בִּישׁוּעָתוֹ – כָּל כְּלִי בּוּלְדּוֹזֶר עָלֵינוּ לֹא יִצְלָח: