צפו: נסיעה ראשונה לנגמ"ש העתיד של צה"ל

חברת רפאל מציגה בשידור חי את הנסיעה הוירטואלית הראשונה של הנגמ"ש השקוף העתידי של צה"ל. מדובר בנגמ"ש הראשון בעולם המאפשר שיקוף 360 מעלות של המתרחש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה אחרים

צפו: נסיעה ראשונה לנגמ"ש העתיד של צה"ל
  (צילום: דוברות רפאל)

נגמ"ש העתיד של צה"ל: חברת רפאל הציגה היום (שלישי) בשידור חי את הסיור הוירטואלי הראשון בנגמ"ש השקוף העתידי שפיתחה עבור פרויקט הכרמל של מפא"ת. 

צפו בשידור חי:

Powered by Go-Live

רכב הקרב העתידי של רפאל ("כרמל") הוא הראשון בעולם אשר מאפשר לאנשי הצוות הנמצאים בתוכו שיקוף מלא של 360 מעלות על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה אשר מפריעים להתמצאות במרחב. כמו כן, הרכב מאפשר שמירה מיטבית על חיי החיילים- שכן אין צורך להציץ החוצה מתוך הרכב.

הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב חדשני של מסכי מגע מתקדמים המקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים ייחודיים בעלי יכולות אלקטרו-אופטיות משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש מכל הכיוונים. על גבי הכלי הממוגן מותקנות כלל המערכות המתקדמות של רפאל- מערכות חישה וניתור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק) וכמובן- מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". הפתרון לרכב הקרב העתידי יכול להשתלב בכל פלטפורמה קיימת ו/או עתידית. 

הרכב כולל בתוכו טכנולוגיות מתקדמות רבות, בכללן מערכת הדק-חכם ומערכת התקשורת BNET. "שילוב המערכות הללו ומערכות נוספות ומסווגות, הוא חלק מתפיסת הקרב העתידי של רפאל, המקדמת דיגיטציה בשדה הקרב, תוך דגש על חיבוריות בין הכוחות ותקשורת מוצפנת מרובת משתמשים" נמסר מהחברה. "המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל בו זמנית מספר רב של מטרות, בדיוק ובמהירות יוצאי דופן".

כמו כן, הרכב העתידי משולב אלגוריתמים מבצעיים של בינה מלאכותית ואוטונומיות, אשר מאפשרים תמיכה ביכולת קבלת ההחלטות והיעילות בשדה הקרב, ומאפשרים לאנשי הצוות לבצע את משימותיהם בצורה אופטימלית בזמן תמרון. המערכת בוחרת מסלולים אופטימליים, מתכננת משימות, מגלה ומנהלת בו זמנית מטרות מרובות ומאפשרת לצוות לשנות באופן רציף את רמות האוטונומיה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כל מה שנאמר בכתבה לא בדיוק מעניין רוב האזרחים
יעקב הלל | 06-08-2019 18:24
תדברו על קירור מנוע, תדברו על נוחיות החיילים, תדברו על תוספת ביטחון. מי מעניין לו אלקטרוניקה ואוטונומיה.
אף אחד לא אכריח אותך לקרוא את הכתבה
רפי | 07-08-2019 23:56
אם זה לא מעניין אותך אז אל תקרא, יש המון אזרחים ואזרחות שזה מאוד מעניין אותם.
2
מתי כבר נלמד משהו?
שלום עלינו | 07-08-2019 8:45
נגמש דנדש במעגל השטות של נהרות הדם האנושי. אלפי שנה של טיפשות רצחנית ולא למדנו כלום בשנת 1871 אמר אלפרד נובל על הדינמיט שהמציא: אולי בתי החרושת שלי ישימו קץ למלחמות מהר יותר מהוועידות שלכם. ביום ששני צבאות יוכלו להשמיד זה את זה בתוך שנייה, כל המדינות המתורבתות יירתעו בלי ספק באימה ויפזרו את צבאותיהן. ב-1877, שנים אחדות אחרי דבריו של נובל, כתב ריצ'רד גטלינג, ממציא מקלע גטלינג, מכתב לידיד, ובו הביע את תקוותו שההמצאה שלו תפתח עידן הומניטרי יותר של לחימה. הוא כתב שהדחף להמציא את המקלע התעורר אצלו אחרי שהייתי עֵד כמעט מדי יום ליציאת החיילים לחזית ולשובם של הפצועים והמתים...עלה בדעתי שאם אצליח להמציא מכונה - מקלע - שהאש המהירה שלה תאפשר לאדם אחד להילחם בקרב כמו מאה אנשים, היא תקטין, במידה רבה, את הצורך להחזיק צבאות גדולים, וכתוצאה מכך תצטמצם מאוד החשיפה לתחלואה ולמוות. ב-1897 שיבח הניו יורק טיימס את המצאתו של סר היירם סטיבנס מקסים, המקלע האוטומטי האמיתי הראשון, בתור כלי נשק מטיל אימה מספיק כדי לשים קץ למלחמות. העיתון כינה אותו זוועה משכינת שלום ושומרת שלום [...] משום שפעולתו ההרסנית גרמה למדינות ולשליטים להשקיע יותר מחשבה בתוצאות המלחמה בטרם הכניסה אליה למטרות כיבוש ב-1902 חזר לורד קלווין והתנבא במהלך ריאיון שטיסה טרנס-אטלנטית היא דבר בלתי-אפשרי וציין כי לשום כדור פורח או אווירון לא תהיה הצלחה מעשית. 18 חודשים לאחר מכן יצאו האחים רייט לטיסתם הראשונה, וכך כתב אורוויל רייט במכתב מ-1917: כשאחי ואני בנינו והטסנו את המכונה המעופפת נושאת האדם הראשונה, חשבנו שאנו מביאים לעולם המצאה שתמנע את המלחמות הבאות ותעשה אותן בלתי-אפשריות. מתברר שלא רק אנחנו חשבנו כך, וההוכחה לכך היא העובדה שאגודת השלום הצרפתית העניקה לנו מדליות לאות הוקרה על המצאתנו. ב-1912 חזה גוליילמו מרקוני, אבי התקשורת האלחוטית, שעם בואו של עידן האלחוט המלחמה תהיה בלתי-אפשרית, כי האלחוט יעשה אותה מגוחכת. ב-1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. ב-1945 כתב רוברט אופנהיימר, האיש שהוביל בלוס אלמוס את מאמצי פיתוח פצצת האטום הראשונה: אם הנשק הזה לא ישכנע את בני האדם בצורך לשים קץ למלחמות, שום דבר שיֵצא ממעבדה לא ישכנע אותם. בניגוד לתקוותיו - ולתקוות של נובל, גטלינג, מקסים ורייט - עדיין יש לנו מלחמות, אם כי לפחות אין לנו מלחמות גרעיניות (נכון לזמן כתיבתן של שורות אלה), אז אולי אופנהיימר בכל זאת מנצח בעניין הזה בנקודות. ציטוט מהספר היסטוריה קצרה של האנושות, או איך הצלחנו לדפוק את העסק מאת ההומוריסטן הבריטי טום פיליפס