מכרו לי מזגן חדש, אבל בתנאי שאקח גם תנור
'רגע, רגע, לא הבנתי... אני מתחייב לקחת אִתי תנור, שמלבד שאין לי בו שום צורך ורק יתפוס מקום בבית, גם ימנע ממני את האפשרות להשתמש במזגן?', שאלתי בייאוש. 'אז מה יוצא לי מכל הקנייה הזו?'
מעשה שלא היה, כך היה. את ביקורי בעיר הגדולה לצורך מפגש עם חבר החלטתי לנצל לטובת מסע קניות של כל מה שלא מוכרים בקרבת מקום מגוריי.
את ה'מסע' המפרך התחלתי בחנות למוצרי חשמל. כבר תקופה ארוכה שהמזגן שלנו לא עונה על הצרכים ועל אף הכאב והצער שבפרידה החלטנו שנאלץ להיפרד ממנו ולרכוש אחד חדש במקומו. כבר בכניסתי לחנות ניגש אלי עובד נעים, נחמד ואדיב והתעניין במה יוכל לעזור. סיפרתי לו שהמזגן שלנו מקרר את הבית רק בחורף, מזרים מים כאילו היה טפטפת ומרעיש משל היה קומביין בשדה פתוח.
חיש מהר מצא לי אותו עובד נחמד את שאהבה נפשי. מזגן חדיש ומחודש, עם כל מה שצריך וגם מה שלא. לא גדול מדי ולא קטן מדי, לא מרעיש ולא מטפטף. פשוט מקרר. הסכום, כך טען, הזול בשוק וביני ובינו מה הוא. לחצנו ידיים בשמחה וניגשנו יחד אל הקופה. הצבעתי לקופאי על הרכש החדש, הוא מצדו גם הילל ושיבח, תיאמנו מועד להובלה והתקנה וכבר חשתי בליבי שמחה והקלה. אחח… בעוד שבוע מהיום כבר לא נרגיש כאילו אנחנו חיים בתור סיר צ'ולענט.
יחד עם המזגן אתה מקבל גם תנור
בעודי מחפש את כרטיס האשראי שלי, שמתי לב שהקופאי והעובד הנחמד מתלחשים, ממבע פניהם ניבט חשש ומצחם היה חרוש קמטים. 'מה, לא אמרת לו?', שמעתי את הקופאי תוהה ומאוד סִקרן אותי להבין מה קרה. 'אאממ… בצלאל שכח לספר לך, אבל יחד עם המזגן החדש אותו בחרת לרכוש אתה זוכה לקבל במבצע, ללא עלות נוספת, תנור לבנים ענק תוצרת איטליה. תתחדש!'. האמת שהופתעתי, תנור לבנים נשמע דווקא מגניב ולקבל מוצר בחינם זה גם לא דבר שאני מתנגד אליו עקרונית. אלא שעדיין הייתה קצת מוזרה בעיני ההסתודדות בין שני העובדים והחשש על פניהם.
ביקשתי לראות את התנור, רק כדי לדעת איך נוכל לשלב אותו בין שאר רהיטי המטבח. שני העובדים, על פניהם חיוך מאולץ, הצביעו אל מעבר לכתפי ואילצו אותי להסתובב. 'אימהל'ה, איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו', פלטתי בלי לחשוב. במרכז החנות ניצב התנור, שהיה דומה יותר לבמה להקרבת קורבנות של עובדי אלילים. 'באיזה בית נראה לכם שאפשר לשלב רהיט בסדר גודל כזה?', פניתי לעובדים. בצלאל, בצחוק מריר אמר: 'בבית חרושת'. ומיד שוב עטה על פניו את ארשת העובד הנאמן והמסור.
הודיתי להם על ה'זכות הגדולה' והרצון הטוב, אך הסברתי שאיאלץ לוותר. 'אין לי מקום לזה', אמרתי, 'וגם אם היה, גם לחסר טעם שכמותי יש גבולות וישנם רהיטים שאפילו בעיני נחשבים למכוערים'.
לא מדובר בהטבה אלא בתנאי לקנייה
אל תחשבו שכאן נגמר סיפור המעשה, כאן הוא רק מתחיל:
'אממ… האמת היא שהמוצר הזה איננו רק אפשרות או מתנה, כי אם תנאי לביצוע הקנייה'. ניסיתי לעקוב אחר מה שאמר כרגע הקופאי, כשבינתיים העובד המסור נחלץ לעזרתו כדי להסביר: 'אתה מבין, המזגן אותו בחרת לרכוש שייך לחברה שחתמה על הסכם עודפים, מה שנקרא בלוק טכני, עם חברת תנורים…'. הקשבתי והוספתי – 'כושלת?'. 'אממ… כושלת זו הגדרה חריפה. הצרכנים לא מספיק עמדו על טיב המוצר ולכן עד כה הוא לא עף בשוק הגדול'.
'טוב, בכל מקרה, זה לא רלוונטי', ניסיתי להמשיך הלאה, 'לי אין שום צורך בתנור הזה, הוא לא משרת אותי ולא יועיל לי, להפך, אני רק חושב עליו ניצב במרכז המטבח שלי… נשמע כמו סיוט לא נורמלי. הוא גם לא הסגנון שלנו ואין אף רהיט בבית שהוא משתלב אתו'. הקופאי והעובד הביטו זה בזה, ניכר היה שזו לא הפעם הראשונה בה הם מנהלים שיחה כזו ומנסים למכור למישהו את 'המציאה'.
'תבין אדוני, לא ניתן לקנות את המזגן מבלי לקחת גם את התנור. זה אולי נשמע מוזר, אבל זו המציאות ולפעמים צריך לעשות פשרות. ובכלל, מה כל כך מפריע לך לשלם על מוצר אחד ולקבל את השני מתנה… תחשוב על זה – יהיו לך יותר מוצרים!'.
חוסר ההיגיון שבדברי השניים גרם לי להתחיל לאבד את הסבלנות. 'תראו, המזגן הזה הוא צורך עבורי, התנור הינו אך ורק מטרד, למה שלא נרד מזה?'. שניהם שותקים. 'אתם מבינים, יש לי בית קטן, אני צריך לבחור מה ניתן להכניס לתוכו, תנור בסדר גודל כזה יחייב אותי להוציא רהיטים אחרים שאני כן צריך'. ניסיתי שוב את מזלי. ושניהם שותקים. 'המזגן יקרר והתנור יחמם, אין בזה שום היגיון!". כלום. 'זה יגרום לי לריב עם אשתי!'. אף תגובה.
אחדות חביבי, אחדות
לא היה לי לא כוח ולא זמן להמשיך ולריב, רציתי רק להמשיך בעיסוקיי כי עוד רגע חצות וחנן מלצר הופך לדלעת, אז הסכמתי לעסקת החבילה המדהימה.
שוב מבטים, שוב מצחים חרושי קמטים. 'מה עכשיו?', שאלתי וחיכיתי לשמוע מה עוד אני אמור לבלוע יחד עם המזגן המהולל. 'אתה תגיד לו', דחק העובד בחברו הקופאי. 'אממ… רק עדכון קטן שנוגע לתחזוקה ותקינות המוצרים: בשעה שהתנור עובד לא ניתן להפעיל את המזגן', אמר הקופאי ביובש. 'שנייה אחת בה שניהם יעבדו בו זמנית תגרום לנפילת החשמל בבית, בשכונה ואולי אפילו בכל המדינה', סיכם חברו העובד המסור.
'רגע, רגע, לא הבנתי… אני מתחייב לקחת אִתי תנור, שמלבד שאין לי בו שום צורך ורק יתפוס מקום בבית, גם ימנע ממני את האפשרות להשתמש במזגן?', שאלתי בייאוש. 'אז מה יוצא לי מכל הקנייה הזו?', קראתי לעברם.
הקופאי והעובד שוב הביטו זה בזה נבוכים, לרגע הם חיפשו על הדלפק את דפי המסרים, האחד גרד בראשו, חברו כחכח בגרונו, עד שפתחו פיהם כאחד והכריזו: 'אחדות חביבי, אחדות'.
לי כל זה כבר הספיק, יצאתי במהירות מן החנות והלכתי לחפש לעצמי מאוורר פשוט.
==
דוד וכטל הוא איש חינוך
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו