התאוריה הרווחת שנשמעת בתקשורת מתארת את סביבת עבודתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ככזאת הנשלטת באופן מוחלט על פי רצונם ובעיקר גחמותיהם של בני משפחתו הקרובים רעייתו שרה ובנו יאיר.

תיאוריה אחרת, הפוכה לחלוטין, מתארת מציאות שבה ראש הממשלה מקבל את החלטותיו על פי שיקול דעתו הבלעדית, אם כי שנוח לו להפעיל את בני משפחתו שעומדים כחומת מגן לספוג את האש. לדעתי שני התיאורים פשטניים, והאמת מורכבת הרבה יותר.

בהכרעות החשובות באמת, הקשורות לביטחון מדינת ישראל ובהכרעות פוליטיות חשובות לעתידו, נתניהו מקבל את החלטותיו כפי שהוא רואה לנכון באותו עת מניתוח נכון של המצב.

זאת הסיבה שהוא מצליח להחזיק זמן כה רב בשלטון ולנצח מערכות בחירות פעם אחר פעם. הוא פשוט פועל מהראש ולא מהבטן. לבני משפחתו השפעה מזערית אם בכלל על שיקול דעתו. אלא שלאחר ונתניהו קיבל את החלטתו בני המשפחה הופכים שותפים למהלכיו ולעתים גם נשכבים על הגדר עבורו.

נתניהו צדק: הימין החדש היה צריך לרוץ בנפרד מאיחוד הימין

הסיבות להתנגדות של נתניהו לאיילת שקד בראשות "הימין המאוחד" אינן נובע משיקולים אישיים של סלידה קמאית ודמונית של משפחת נתניהו משקד, אלא משיקול מחושב והגיוני של גוש הימין בבחירות הקרובות.

לכאורה נראה כי מפלגות הימין חייבות להתאחד. הימין החדש התרסק וחסרו לו רק 1400 קולות לאחוז החסימה ולמרות הסקרים המחמיאים הטראומה מהפעם הקודמת עודנה קיימת. איחוד מפלגות הימין בוודאי ללא מפלגת עוצמה יהודית מגרד את אחוז החסימה. ולכן הריצה המשותפת כפתרון אידיאלי בכל מצב עתידי אפילו בתסריט הגרוע ביותר יהיה לגוש הימין רווח שמרחיק אותן מאחוז החסימה.

הסקרים, שהם תמיד אמת לשעתה, מנבאים מספר דו ספרתי של מנדטים לרשימה המאוחדת.

כאן גם טמון המוקש הגדול. השילוב בין הגורמים השונים למרות שבחלקם הגדול כבר פעלו ביחד, עלול לפעול כבומרנג.

רבים מהכוחות הליברלים יתקשו לבלוע את בצלאל סמוטריץ' ברשימה, שלא לדבר על האיחוד האפשרי עם עוצמה יהודית, הציבור היותר תורני יתקשה לקבל אישה חילונית בראש הרשימה, שלא לדבר על מספר ארבע ברשימה נפתלי בנט שמהווה סדין אדום בעיני רבים מהציבור התורני, וכל זה לפני שהתחלנו לדבר על ניהול קמפיין של שלוש או ארבע מפלגות ביחד ומבלי לשכוח את קרבות האגו שעלולים להתפרץ בכל רגע נתון.

אסור גם לשכוח את עשרות אלפי הקולות האבודים של מפלגת זהות שנותרה מחוץ לאיחוד.

הדבר הנכון ביותר עבור גוש הימין היה לרוץ בשתי רשימות נפרדות שהיו נותנים מענה לכול הכוחות הימניים שנמצאים על הרצף. מפלגות הבית היהודי תקומה ועוצמה יהודית היו רצים ברשימה אחת ומנגד הימין החדש וזהות ברשימה נפרדת כך היה גוש הימין מצליח למקסם את כוחו הפוליטי.

גוש הימין עלול להתעורר לאכזבה גדולה בבוקר שאחרי הבחירות ולגלות להפתעתו שבפוליטיקה המתמטיקה קצת יותר מורכבת ואחד ועוד אחד זה לא תמיד שווה שתיים

הכותב: שלומי גולדברג, מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ופובליציסט