פעילי העבודה באו לפוצץ כנס של אהוד ברק

במהלך כנס בסביון של יו"ר ישראל דמוקרטית אהוד ברק, הגיעו פעילי מפלגת העבודה להפריע, קראו לו להתנצל בפני המפלגה, ולהפסיק לפלג וירו בתותח דולרים עליהם מטבעים פניהם של ברק וג'רי אפשטיין

פעילי העבודה באו לפוצץ כנס של אהוד ברק
  Photo by Tomer Neuberg/Flash90

על רקע הדיווחים כי גם סתיו שפיר וגם איציק שמולי מנהלים מגעים עם אהוד ברק כנגד כוונתו של יו"ר העבודה עמיר פרץ לרוץ בנפרד, מספר פעילי מפלגת העבודה באו לפוצץ כנס בסביון של אהוד ברק, כך דיווחה כתב וואלה טל שליו.

הפעילים התעמתו עם תומכי ברק, כשהם קראו בחוץ לאהוד ברק: "יפה שהתנצלת בפני הערבים אהוד, מה עם התנצלות בפני מפלגת העבודה?", בנוסף הם פזרו דולרים עליהם מוטבעים ג'פרי אפשטיין ואהוד ברק

במהלך הכינוס בביתה של תלמה אליגון, הצהיר אהוד ברק כי לא יפרוש מהמירוץ: "אנחנו פועלים כדי לנצח ולעבור. באתי כדי לאחד כוחות ולא לפלג אותם. שום דבר לא יהיה מכשול אני מוכן להיות המקום ב-10. צריך להפנות את השאלה לאותם מנהיגי מפלגות שלא רוצים לשלב ידיים ומי שלא מוכן להתחייב לא לשבת בממשלת נתניהו"

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
בס"ד פר' מטות תמוז תשע"ט
בס"ד | 24-07-2019 23:02
בסד פר' מטות תמוז תשעט דף קלט אם זה היה מצ'ינג? סוף סוף נשמו יהודי כפר ביסטראה הפולנית לרווחה, הפריץ העריץ, שמירר את חייהם עד אין קץ, נפל פגר בשעטומ, והתקווה נשבה בלב כולם לימים טובים ללא גזירות, קנסות, חוקים ומשפטים בל ידעום. לאחר שלושה ימים, שוב סערו השטיבלאך בחדשות מסעירות: יורש העצר, מיסטר וילהלם, ירש את דרכי אביו והולך בעקבותיו... כך טענו מביני דבר בעיירה. החרדה נצפתה על פני כולם, בתקווה שאין הדברים נכונים. בפיהם נשאו תפילה חרישית לקבה שיצילם מכל מיני שטן ומשחית. ואכן, התקוות התבדו... לא עברו ימים מועטים, ומיסטר וילהלם, הפריץ החדש, כבר נכנס לפעולה, וכבר הכריז לצוות על סגירת התלמוד תורה העירוני בתוך שלושים יום. תואנות לא חסרו: הכיתות קטנות, דחוסות וצפופות, כן ירבו. המלמדים אינם הולכים להשתלמויות, אין חצר משחקים, צער בעלי חיים. נו, הרמז הובן היטב, עסקני העיירה עלו ללשכתו לברר בכמה אפשר לסגור עניין... לתדהמתם, התעגלו עיניו, שפתיו סמרו והוא קם מלוא קומתו והזהיר בחומרה: אם אשמע ולו ברמז נסיון לשוחד, ימצא המציע את עצמו מאחורי סורג ובריח, בעוד 29 יום יינעלו שערי המוסד. נבוכים ושפופים עלו לביתו נאווה של מרא דאתרא, סוף העולם, מושל שאין יכולים לשחדו, מה עושים? שמע הרב ופטרם: הניחו זאת לי, רק גלו כמה מוכנים הייתם להציע כשוחד. אלף רובלים טבין ותקילין, ענו. הביאו אותם אלי, ביקשם הרב. הביאו והלכו. הרב שלח לומר לפריץ החדש מושל העיירה שהוא חפץ לשוחח עמו. המושל השיב שישמח להכירו וזימנו למחרת בעשר בבוקר. היה זה יום קיץ שרבי. בשעה עשר בבוקר הודיע המשרת למושל כי הרב היהודי הגיע. המושל קם לקדם את פני הרב, והוכה בתדהמה: הרב הגיע חבוש בכובע הפרווה העבה ועטוי בפעלץ – אדרת הפרווה החמימה. הרב חלץ את כפפות הפרווה המסורבלים כדי ללחוץ את יד הפריץ המושטת, הניח את המטריה בפינת החדר, חלץ את המעיל העליון, הסיר את צעיף הצמר והוריד את המצנפת הכבידה. הזיעה ניגרה ממנו פלגים פלגים. המושל היה המום לחלוטין. בירר בעדינות: זה לבוש השרד של הרבנים? לא, הזדעזע הרב, ללכת בקיץ בלבוש כזה, הלא ישימו עצמם לצחוק. המילים נעתקו מפי המושל. הרב חייך. אני מבין, אבל אגלה לכבודו סוד כמוס. היתה לי סבתא צדקת, מנוחתה עדן, והיא התגלתה בחלומי הלילה והזהירה, שהיום ירד גשם שוטף ויהיה קור נורא. הואיל וקבעתי לצאת מביתי, לא לקחתי סיכון והתלבשתי בהתאם. הפריץ המושל העיף מבטו לשמי התכלת הבהירים הניבטים בעד החלונות של ארמונו וגבותיו נזקפו בפקפוק. הרב הסכים עמו, אני מבין את כבודו, גם אני הייתי מפקפק, אבל כבודו לא הכיר את סבתי, היא היתה צדקת גדולה מאוד. המושל התאפק מלצחוק, אבל הרב היה נחרץ. כבודו אינו מאמין, ניחא. אני מוכן להתערב עמו שהיום, עד שקיעת החמה, יתקדרו השמיים בעבים וירדו מטרות עזים, אלף רובלים שלי מול עשרה רובלים שלכם, מוסכם? המושל משך בכתפיו וניגש אל החלון. בדק לאורך ולרוחב, אין רמז לענן, רוח לוהטת הוטחה בפניו. מוסכם, אמר. מוזר. כולם דווקא היללו את הרב, אמרו שהוא פיקח מופלג ואסור להתחיל עמו, לך תדע. ועכשיו, אמר הרב, לעניין שלשמו באתי. גבותיו של הפריץ התקשו ועיניו ירקו גיצים. אם באתם לדבר אודות התלמוד תורה, אין מה לדבר, יש לכם עוד עשרים ושמונה יום. הרב נאנח: שיערתי שזו תהיה התשובה, אבל מחובתי להשתדל עבור חינוכם הנאות של צאצאינו בדרך התורה והמסורה. הרב קם ועטה את המעיל הכבד, ליפף את מעיל הצמר, התעטר באדרת הפרווה, חבש את המצנפת ונטל את המטריה, ומגפיו הכבדים נקשו בחוזקה על אבני השיש המבהיקים של הארמון. המושל גיחך וצחק לטפשותם של היהודים הנבערים האלו המאמינים בחלומות, כל היום עמד בחלון עד שהכוכבים נצצו ברקיע החשוך, נטול העננים. הסבתא הצדקת תעתעה אפוא ברב היהודים, ללמדך שהפקחים שבאנשים יכולים להשתטות. למחרת בשעה עשר הודיע המשרת שוב, הרב היהודי הגיע. הפריץ קם לקראתו, והנה הרב בגלימת משי קלילה, ללא מעיל ואדרת פרווה, מגפיים ומטרייה. ובכן, הסבתא איכזבה?, קידם את פניו בתרועת ניצחון. קורה, משך הרב בכתפיו בהשלמה, מכל מקום, לא נטלתי סיכון, אילו הכרתם אותה הייתם מבינים, באתי לשלם את דמי ההתערבות. חלילה, מחה הפריץ בצדקותו המזויפת, זה לא היה ברצינות!. והרב השיב ברצינות, אילו הייתם מפסידים, הייתם שולחים את עשרת הרובלים, כיוון שאני הפסדתי, עלי לשלם! מה שנכון נכון, בלע הפריץ את רוקו. הרב מנה אלף רובלים טבין ותקילין במזומנים, והמושל טמנם עמוק בכיסו. בפעם הבאה תקחו את המעיל הכבד ביד, הציע נרגשות. על כל אדם להפיק לקחים ממאורעות החיים, הסכים הרב בכל לב, אבל בקשה אחת לי, הניחו לתלמוד תורה, ויצא. המושל המרוגש, שונא הבצע הגדול בעיירה, התיישב שוב ושוב לספור את החפיסה המשומנת שזה עתה נחתה לכיסו, ואיך לא... ביטל על אתר את תכנית החרבת וסגירת התת. מעשה שהיה כך היה: בחור יקר משכמו ומעלה בשם יוסף ד. שקיבל כמה שנים את המעמד בן ישיבה החליט בעצת רבותיו לעבור לישיבה אחרת לעשותשטייגען, אלא שאז אירעה תקלה לא צפויה והבחור נשאר כמה שבועות ללא ישיבה, עד שנכנס בסד לישיבה השנייה ועשה חיל בלימודו. כעבור תקופה נחרד לגלות כי אין לו את הזכות של אשרת חיים והוא לא מקבל מעמד בן ישיבה כפי התקנות החדשות הסדומיות, מאחר ושהייה 14 יום ללא ישיבה מבטלת את ה'מעמד'. כשניסה לפעול למען עתיד חייו אצל העסקונה המפלגתית, נפגש בקיר אטום ובגושי קרח סיביריים. אין לך מעמד לפי החוק, מצטערים, נדהם לשמוע שוב ושוב את התשובה המתחמקת והאכזרית שכמעט וניתקה באבחה אחת את שירת חייו. משתפים נבזים - פושעים!!! האפשר לומר מול סיפורים מסמרי שיער כאלו שאין גזירה והכל גלאט?? אכן, אולי לפי חוקי סדום הוא אינו רשאי להישאר יהודי נאמן והוא מחויב להתגייס להיהרג למען המולדת, אבל אתם, ראשי ועד הישיבות וכל העסקונה המושחתת, לצדם של מי אתם עומדים, ועד שמד הישיבות או ועד הצבא? התוכלו לומר שאין כלום ולא יהיה כלום, הלב פשוט נחרד!!! עד מתי להרעה הזאת?! זה לא הסיפור היחיד ולא הבחור היחיד, כבר לא מדברים על אלו שלא זכו לדאבון לב להתענג על תורת ד', שדינם הוכרע ברוב רשעות למיתה למען הצלת העילויים כביכול... מדובר על עילויים כמו הצ'ופניקעס אם לא יותר, אלא שסיבה בירוקרטית מונעת בעדם, ועוד סיבה אולי – שלא זכו להיות מבני הגבירה הסמוכים לצלחת העילויים. עד מתי נחשה??? אי קבלת מעמד בן ישיבה פירושו שבמוקדם או במאוחר ייזרק לכלא במקרה הטוב או לצבא השמד במקרה הגרוע... ורבים רבים כבר נפלו לכאן ולכאן רחל ועוד יותר מסתובבים אחוזי אימה במצב דומה. זה לא שאלה אם המצ'ינג הצליח או לא, זה לא הפסד כספי כזה או אחר, זה דיני נפשות!!! ודאי שמתם לב שבמודעה הזו אין כל קשר בין המשל לנמשל, לא מיניה ולא מקצתיה, אבל מה בכך... סיפור כן, סיפור לא... שיהיה! אך הדיחוי, אוי לו לבחור המתייצב לדיחוי שאין לו את האשרת חיים ביד, זו שאלה של דורות... נכדים ונינים... דמו ודם זרעיותיו!!! דיני נפשות החמורים!!! בהסכמים החשאיים עם ראש הכלבים הציוני ביבי נתניהו שרי שהוא כמוהם רועדים על כיסאם מאימת הבחירות האסורות הבאות, כבר החליטו החלטות הרות גורל בנושא חוק הגיוס המסובך, כאילו שהמוני צעירי ישראל נמכרו להם והם האפוטרופסים שמשחקים בהם כאילו היו גרעיני משמש וחמניות, האפשר להחריש??? היהדות החרדית לא תשתוק מנגד! כמידי יום רביעי יתאספו שלומי אמוני ישראל בשעה 30:1 בצהריים עי משרדי השמד ועד הישיבות ברח' מלאכי 28 ולאחמכ עי ביתו של ברוך סולובייצ'יק ברח' צפניה לזעוק ולמחות על השמדת נשמות ישראל מטה הפעולה לשבירת ההסתגלות בקרוב ממש.
2
למגיב 1
לא מינא ולא מקצתיא | 25-07-2019 7:56
מגיב מספר 1, אתה חלאה פרזיט. אין בכם לא תורה ולא עבודה ולא גמילות חסדים. סיפורים יש לכם והרבה.