כולנו עברנו את זה, סוף הלימודים מגיע, ומתחיל המירוץ בין נערי העיר מי יתפוס את מקומות העבודה האפשריים לחודשיים הקרובים.

הזריזים יתחילו בחיפושים כבר ביום הראשון של חופשת הקיץ, המתלבטים יתחילו אי שם בשבוע השני, והאובססיבים ישאלו כבר בקניית הבורקס הראשון שלאחר הפסח אם צריכים עובד נוסף במאפייה. ויש את "המסודרים", בעלי שני המשרות, שעובדים בחנות בבוקר וממלצרים בערב.

העניין הוא, שלאחרונה החל טרנד חדש, שהוא לעבוד במשך כל חופשת הקיץ, ואם לא בכולו, עדיף ברובו.

נשאלת השאלה, מה דוחף כל כך את הנוער למצוא עבודה, או במילים מתרצות יותר – להרוויח כסף.

מה קרה לנער שעד לפני כמה רגעים רק הסתכל על השעון בציפייה לרגע שבו יצא משער בית הספר אל החופש, כדי להמשיך לישון עוד שעה בבוקר, להפסיק עם הלחץ היומיומי, וסוף סוף לבלות עם חברים בערב, לרוץ בבוקר שלמחרת לעבודה, ואז לבטל את היציאה עם החברים בערב כי התפנה מקום במלצרות?

התשובות המקובלות הן, כדי לממן את הטיולים, כדי לשלם על הקניות שלנו, כדי לחסוך, וכו'. ופה נכנס הפרדוקס, חופשת הקיץ אורכת בערך כחודשיים, ועם השכר של בני הנוער (נושא חשוב בפני עצמו), לא מספיק לעבוד שבוע- שבועיים כדי להגיע לסכום בסיסי כלשהו, כך שגם לעבוד וגם להספיק לטייל – זו מציאות כמעט בלתי אפשרית. ולחסוך, בואו נדבר תכל'ס, האלפיים שקל שמקבלים מהדרכה בקייטנה זה לא מה שיסדר אתכם כלכלית בעתיד.

חופשת הקיץ כשמה כן היא, נועדה לחופשה, מיטב המוחות  ואנשי החינוך הגיעו למסקנה שהחודשיים האלו נחוצים כדי לטייל, לבלות, לנוח, ולצאת מהכיתות הסגורות בעלי אור הפלורוסנט ובריזת מזגן מודל 94', אל אור השמש ובריזת הים.

יש לנו חודשיים בשנה של זמן פנוי, לעשות בו מה שאנחנו רוצים ואוהבים לעשות. לעבוד- אנחנו נעבוד כל החיים, אבל החודשיים האלו לא יחזרו אף פעם.

מותר לעבוד,אפילו רצוי, אבל שלא יהיה תחליף לחופש וההנאות, אין צורך לרדוף אחרי העבודה, היא תרדוף אתכם לבד במשך השנים הבאות, הטיולים והחברים- פחות.

צאו לטבע, לשמש, לחברים, תנוחו, תיהנו. נצלו את הזמן הזה לדברים הנכונים באמת.

 

דורון בלוך, בן 17, תלמיד ישיבה תיכונית 'חורב', עיתונאי ויועץ תקשורת