הרהורים לנוכח הקמפיין החדש של "צוהר"
בשבועות האחרונים אנו עדים לקמפיין מסיבי של ארגון רבני צוהר למה שהם מגדירים "חיזוק הרבנות הראשית". היוזמה כשלעצמה מבורכת ומתאימה לחזונו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. השאלה היא האם ארגון זה רשאי לשאת את הדגל של הרמת קרן הרבנות? האם באמת זו כוונתו?
התבוננות בהתנהלות הארגון והעומדים בראשו במהלך השנים האחרונות (וכפי שיפורט להלן) מלמדת כי חזונו של מרן הרב קוק זצ"ל בהקמת רבנות ראשית אחת לכלל ישראל, לא עמד בראש מעייניהם של רבני צוהר (בהכללה, כשהכוונה לעומדים בראשו) והם פעלו שוב ושוב להצרת צעדיה של הרבנות הראשית כמעט בכל נושא ואף פעלו דה-פקטו להקמת רבנות אלטרנטיבית.
כל זאת, כנראה בשל העובדה כי השקפתם התורנית וההלכתית של הרבנים הראשיים הנבחרים אינה תואמת את ההשקפה בה סבורים רבני צוהר שעל הרבנים הראשיים לנקוט, ובשל העובדה כי פסיקותיהם של הרבנים הראשים לא עלו בקנה אחד עם תפיסת ההלכה שלהם.
והנה במפתיע התעוררנו יום אחד לגלות מסע הסברה ענק. כולו אומר כבוד והדר למוסד הרבנות הראשית ברוח מייסדה, מרן הראי"ה קוק זצ"ל. עם כל העין הטובה, קשה היה להתעלם מן החשד כי המטרה האמיתית של הקמפיין אינה אלא להעמיד בבחירות הקרבות לרבנות הראשית מועמד מטעמם, ושמא את העומד בראש הנהלת הארגון.
לא נדרשנו לעסוק זמן רב בספקולציות, שכן בשבוע שעבר פרסמה הנהלת הארגון בקרב הרבנים חבריו הודעה על פתיחת תהליך הצבת מועמד מטעמם לכהונת רב ראשי.
ובכן יצא המרצע מן השק. שימו לב לתחכום: בחתירה לרבנות ראשית בדמות ובצורה אותן גורסים רבני צוהר, יש להשלים שני מהלכים מקבילים. לשנות את החזון, המטרות והתדמית של המוסד, ואז להעמיד בראשו איש משורות הארגון.
או במילים אחרות, לאחר שיבין הקורא מה אמורה הרבנות הראשית להיות, יקל עליו לזהות מי המתאים ביותר להביא אותה אל התכלית. שניים במחיר אחד: בחרת צוהר, קיבלת לא רק רב ראשי חדש, אלא גם רבנות אחרת. נעימה, מסבירת פנים ומקרבת לבבות.
אני איש פשוט. בשפתם של אנשים פשוטים, למהלך כזה אין קוראים 'חיזוק'. קוראים לו 'השתלטות'.
במסגרת הקמפיין החדש הופצה חוברת לציבור תחת הכותרת לחיזוק הרבנות הראשית וזיקתה לכלל הציבור. החוברת מתיימרת אמנם להוות רק מתווה מעשי לעיצוב דרכה של הרבנות הראשית "לאור העקרונות שהותוו בהקמתה, ולאור ראייתה כגוף כלל ישראלי מקרב לבבות".
אולם מי שמעמיק להתבונן יראה כאן לא יישום מעשי של חזון ישן, אלא חזון חדש, אחר לגמרי מזה שראה הראי"ה זצ"ל. מעט מאד נאמן ל'עקרונות שהותוו בהקמתה', והרבה יותר ל'ראייתה כגוף מקרב לבבות'.
בתחילת החוברת, מונה הארגון את עקרונות היסוד שהותוו לרבנות הראשית בעת הקמתה, אך הושמט ממנה חזונו של הרב קוק זצ"ל שהרבנות הראשית תהיה הסמכות התורנית העליונה בארץ ובעולם, כמבוא לסנהדרין.
לתפקיד הרבנות חשיבות רבה, בין השאר כמובן השפעה וקירוב לבבות, אך הרב ביקש לא רק להשיב את כבוד הרבנות על כנו כי אם לייסד רבנות ראשית. הנהגה מרכזית, היונקת מענקיות בתורה ואחריות על ההוראה לכלל ישראל.
האם כך רואים אותה רבני צוהר?! נוסיף לעיין בין השורות.
שכחו כמה רבנים ראשיים
בעמוד 4 בפרק הדן בבתי הדין הרבניים נכתב: "ימונו דיינים אשר יהיו מחויבים לפסיקות הרבנות הראשית ולמסורת הפסיקה של הרבנים הראשיים הקודמים, מהראי"ה קוק זצ"ל ועד לראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א ייבדל לחיים ארוכים".
כידוע לכל, אחר הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א כיהנו בקודש רבנים ראשיים נוספים. ביניהם הראשל"צ מרדכי אליהו זצ"ל, ויבלחטו"א הראשל"צ הרב אליהו בקשי-דורון שליט"א והראשל"צ הרב שלמה עמר שליט"א, כמו גם הרבנים הראשיים הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, ויבלחטו"א הרב ישראל מאיר לאו שליט"א והרב יונה מצגר שליט"א.
האם פסיקותיהם של אלו האחרונים אינן מחייבות לפי דעתם של רבני צוהר על אף היותם רבנים ראשיים? מדוע? כי אינן תואמות את השקפתם?! כי הם אינם מחזיקים מגדלותם בתורה? אולי משום שהמשותף לאלו הוא שהם מונו לאחר הקמת הרבנות הראשית האלטרנטיבית בדמות ארגון רבני צוהר בשנת תשנ"ו?
האם שמו של מרן הרב שפירא זצ"ל נשמט מרשימת הרבנים הראשיים שפסקיהם מחייבים בשל ההסתייגות שהשמיע בעבר מדרכם של חלק מחברי הנהלת צוהר? כפי הנראה, לשיטתם הרב אליהו זצ"ל לא היה ראוי לשמש בכהונת רב ראשי בשל פסיקותיו המחמירות לדעתם בעניין גיור. מאותו טעם, גם יבלחטו"א הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א אינו ראוי לכהן בתפקיד זה בשל עמדותיו בעניין זה.
מסתבר שהכלל הבסיסי עליו הורו חז"ל בנוגע להנהגת ציבור: "יפתח בדורו כשמואל בדורו", שהוא כלל יסוד ביחס למוסד כהרבנות הראשית, אינו חל לדידם של רבני צוהר מקום בו מדובר ברבנים שאינם מתיישרים עם השקפת העולם התורנית וההלכתית כשלהם.
ובשעה שנושאי המשרה ברבנות הראשית אינם פועלים לפי השקפתם הם מוכנים להרים יד כנגד המוסד, להקים לו גופים מתחרים, אם במערך הכשרות, אם במערך הגיור, אם בבתי הדין, ולהרוס בידיים את המפעל הגדול שיזם והקים מרן הרב זצ"ל לפני למעלה מתשעים שנה.
לא מחויבים לרבנות הראשית
הרב רפי פוירשטיין, חבר הנהלת רבני צוהר שעמד בעבר בראש הארגון, התבטא בעצמו ביחס לרבנות הראשית: "היא אמנם "רבנות", אך כבר ממש לא "ראשית"". בשל כך הוא הצהיר על אי קבלת הכרזת הרבנות וקריאתה לצום בשל המחסור בגשמים.
הרב פוירשטיין (במאמר ב-ynet מיום כג כסליו תשע"א "מדוע לא צמתי למען הגשם") הסביר את היבדלותו מהרבנות הראשית בין היתר בכך שהרבנות הראשית "מתנכרת לעולם הרבנות הציוני-דתי, ומצירה את צעדיו".
די לסקור את התנהלות הארגון בשנים האחרונות על מנת לעמוד על כך שחזונו של הארגון רחוק כרחוק מזרח ממערב מחזונו הגדול של מרן הרב זצ"ל. הרב התאמץ לייסד רבנות ראשית מרכזית וממלכתית כזו שתהיה הסמכות הרבנית האחת והיחידה. הן בזה עיקר כוחה מול גורמים זרים ומתחזים למיניהם.
פותחים דלת לרפורמים
בסוף ימיו (סיון תרצ"ה) הרב קוק עוד הצליח ליזום את הקמתן של המועצות הדתיות. לאמור – לא קהילות נפרדות כדרישת "אגודת ישראל", אלא קהילה אחת עם בית דין אחד ושחיטה אחת, ומועצה דתית אחת המפקחת ומנהלת את שירותי הדת של כל הקהילה. בכך ביקש הרב למנוע קרע, פירוד והפקרות בחיי הדת בארץ.
חזונו זה לא מנע מארגון צוהר לפעול במשך השנים להקמת מערך כשרות אלטרנטיבי לכשרות של הרבנות הראשית ובכך לקעקע את הבסיס לקיומה של רבנות ראשית ומרכזית. הם גם לא בחלו בשימוש בפנייה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ כדי שיתערב בפסיקותיה של הרבנות הראשית ואף עמדו לצדם של ארגוני הנשים בעתירות כנגד בחירת דיינים שאינם פוסקים לפי השקפתם של רבני צוהר.
הם הצהירו על כוונותיהם להקים בית דין עצמאי מטעמם לגיור במידה ופסיקת ההלכה לפי השקפתם לא תהיה נחלתם של הרבנים יושבי על מדין. ושעה שלא ניתן להם מבוקשם באשר לעריכת חופות, הם איימו בהקמת בד"צ פרטי לרישום נישואין, וכן להסדיר בעצמם את מכירת הקרקע בשמיטה.
במובן זה, פעלו רבני צוהר במשך השנים באופן זהה לדרכם של החרדים שהתנגדו מאז הקמת הרבנות להקמת גוף זה של רבנות ראשית אחת מרכזית, מאחדת ומחייבת. כמה אירוני, מתנגדי הבד"צים החרדיים במשך כל השנים, מתימרים להקים להם בד"צ משלהם, לכשרות, לגיור, לדין, לרישום נישואין, להסדרת המכירה בשביעית.
אך לדידה של הרבנות הראשית, שכה יקרה בעיני מרן הרב, ובעיננו, אין כל הבדל אם אילי הניגוח הבד"ציים המנסים להחליש ולפורר את חומת חוסנה וכבודה, חובשים מגבעת שחורה או כיפה סרוגה. אלו כאלו, סוללים את הדרך לפני הגופים הרפורמיים למינם, המשחרים להרס מצב הדת.
לא מחזקים אלא מחלישים
ארגון רבני צוהר חרת על דגלו מטרה הפוכה מחזונו של הרב קוק, במקום רבנות אחת – קהילות נפרדות. לכל קהילה רב משלה שיכול להורות הלכה למעשה כפי שיחפץ וללא שום מחויבות לפסיקות הלכתיות קודמות, וודאי לא לפסיקותיה של הרבנות הראשית, שעה שהיא אינה עולה בקנה אחד עם פסיקותיו של אותו רב.
חושבני שלא קשה למצוא אנשים המשמשים כרבני קהילות מטעם צוהר שהשכלתם התורנית היא בת שנים מעטות אך אינם רואים עצמם כפופים לסמכות תורנית כלשהי והם רשאים להורות לבני קהילותיהם לפי נטיית לבם (לעניין זה די להפנות תשומת הלב ל"רבני בית הלל" אשר כור מחצבתם הוא ארגון רבני צוהר).
חיזוק הרבנות הראשית?! רצוי, חשוב וחיוני. אם באמת לחזק רצונם, רבות יכלו לחזק במשאבים הכספיים המשמשים לפרסום חוצות וביוקרה, בקשרים ובהשפעה העומדים לרשותם. הן מהלכים להם במסדרונות המחוקק, (ואגב, האם גם 'חוק צוהר' תורם לחיזוק הרה"ר? שאלה למחשבה. המתקשים להשיב, יכולים להעזר ברבני ישראל המכהנים שליט"א) מדוע לא ראינו אותם פועלים באותו המרץ ובכל האמצעים וההשפעה העומדים לרשותם, כפי שפעלו לפתיחת איזורי הרישום לנישואין, לשינוי החוק המגביל את גיל המועמדים לכהונת הרב הראשי?!
לכל אורך החוברת, בין שלל העצות והשיפורים שיש לדעתם לחולל ברבנות, לא מצאו לנכון אף להזכיר את הצורך הפשוט כל כך, שהעומד בראשה יהיה מגדולי הדור המובהקים. האם לא כבודה של הרבנות הראשית הוא שיעמדו בראשה מזקני הדור וגאוניו, המקובלים, או למצער מוערכים, על ידי ציבורים רחבים ומגוונים ככל האפשר בתוך היהדות הנאמנה?! הלא כך, לדוגמה, יכלו לקדם את מינויו של מי ששמו הנערץ מפאר את נשיאות הארגון. בפעולות שכאלו היו תורמים להרמת קרן הרבנות, ומשיבים את ימי תפארתה, כפי שהיה ברוב תולדותיה, ועוד ילך ויוסיף בעז"ה.
לא. הם מבקשים אלטרנטיבה. הם מבקשים רבנות ראשית בדמותה וכצלמה של 'צוהר'- חלון הראווה של היהדות הפונה אל הרחוב החילוני. 'פניה היפות' של הדת. אולי הכוונות טובות, אך לא זהו חזונה של הרבנות הראשית מיסודו של מרן הרב. המורשת לא שלו. הדרך על אחת כמה וכמה.
מאיפה הכסף?
קשה אפוא, להתרשם ממסע הפרסום הגרנדיוזי של רבני צוהר אודות חיזוק הרבנות הראשית, וקשה עוד יותר יהיה לקבל הגשת מועמדות מטעמם לרב ראשי. מי שלא יכול היה לסבול את טעויות (לשיטתו) הרבנות הראשית ופעל במשך שנים, לא רק לעשות כפי דעתו, אלא אף לפגוע בסמכותה ובמעמדה של הרבנות, אינו ראוי להציב עתה מועמד מטעמו.
לא הזויה היא ההערכה, כי אם בבחירות הקרובות ייבחר רב שאינו לרוחם של רבני צוהר, הם ימשכו ידיהם מהרבנות הראשית, ישכחו את כל שאמרו על חשיבות מעמדה וביצור כוחה, וימשיכו בפעולותיהם ליצירת אלטרנטיבה לרבנות הראשית, כפי שפעלו והצהירו עד היום.
ארגון המצהיר שהיושרה היא נר לרגליו, מחויב להגינות בסיסית, לפיה מי שאינו מקבל עליו את הכללים הדמוקרטיים ומי שאינו מוכן להשלים עם העובדה שגם אם נציגיו לא נבחרו הוא אינו "שובר את הכלים" – לא יוכל להשתתף ב"משחק" ולא יוכל להעמיד נציג מטעמו בבחירות. לעג מר הוא מסע ה'חיזוק' הזה. לבטא את התחושה למולו, אין קולע ממאמר החכם מכל אדם: "ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כז).
ולסיום, ההגינות גם מחייבת שהציבור ידע מניין מגיע המימון לקמפיין ענק זה. האם סכומי העתק נאספו מתרומות שנדב הציבור להמשך הפעילות, או שמא יש תורם או קרן בינלאומית או אחרת העומדת מאחורי מועמד צוהר ופועלת להצלחתו? מיהו, ולמה הוא חותר?
לעת עתה, הצהר סגור.
==
הרב עידו רוזנטל הוא ר"מ במכינה הישיבתית 'בני דוד' בעלי
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
