מהשאלות שחוזרות על עצמן בימים האחרונים; מה איילת שקד תעשה, למה היא לא מחליטה? מי יעמוד בראש וחזרה על המילה אגו בכל הווריאציות האפשריות.

שקד דוגלת בשתיקה ששומרת על חכמת האדם כמו גדר. "כי אם האדם מדבר הרבה, קשה שלא ישגה בדבריו", ולאור הנפילות של שותפיה הפוטנציאליים, קשה להגיד על זה בחירה שגויה. היא לא מתלכלכת עם אף אחד, בעוד כל השאר מתברברים עם עצמם.

בנט תוקף בהזדמנויות מזדמנות את הבית היהודי, פרץ מתעמת עם שקד על המקומות ואילו היא שומרת על הכבוד של כולם בלי לעשות מאומה והכל קורה בשבילה. גם הראיון היחיד סביב סיום הכהונה שלה במשרד המשפטים שנתנה לאחרונה לחדשות 12, דאגה בו שהכל 'יהיה בסדר' כשמה שהיא לא רצתה – לא ענתה, כפשוטו, חרף השאלות המקשות של המראיין.

בעוד ראשי הימין מסתחררים בתוך סערות תקשורתיות, לאוו דווקא באשמתם אך שעלולות לעלות להן במנדטים, הערך של שקד בשוק עולה והיא מייצבת את עצמה כפתרון המהיר והיעיל שיביא לאיחוד המיוחל.

במקום ליצור עמימות, מוסיפה הדרת כבוד

נגיד אתם רוצים לקנות בית, להחליט להתחתן, לאמץ ילד או לטוס לחו"ל תוך כמה זמן הייתן מקבלים את ההחלטה שתשנה את החיים שלכם. אם הייתם ניצבים בפני החלטה משמעותית של חייכם, לא הייתם לוקחים את הזמן, מתייעצים עם האנשים הנכונים לכם?

ככה גם לא הייתם מצפים מהמנהיגה שאתם רוצים לראות בראש שתקבל החלטה דומה, אך כבדת משקל ציבורית בהרבה תוך שבועיים או אפילו חודשיים. סביב הזדמנות שלא תחזור על עצמה וסיכוי שני למהלך, בשבילה היסטורי.

התאוריה כי ככל שהזמן עובר מפחית את כוחה של שקד  – שגויה. רק בסקר שיצא השבוע בערוץ 13, לפיו שקד מקבלת 46% מקרב נשאלי הציונות הדתית, כשהשאר משתרכים מאחורה באחוזים גבוהים. ככה, היא יכולה להמשיך לשתוק ורב הנסתר על הגלוי, אבל השתיקה במקום ליצור עמימות, מוסיפה הדרת כבוד.

עם זאת, נקודת האיזון העדינה בין שתיקה שתביא לנצחון לשתיקה כהודאה בכישלון, מוגבלת בזמן. הדקה ה- 90 להחלטה עברה מזמן, אבל שקד שומרת עדיין את כל התותחים הכבדים אצלה בין אם היא הולכת להיות יו"ר הימין החדש או להתאחד בדרך אחרת עם איחוד הימין.