ביקורת סרטים: שוטר על הדרך•הכל 'אובר' חביבי

איך סרט שכולו פרסומת אחת גדולה לאפליקציית הנסיעות "אובר" מצליח להצחיק? אור רייכרט, מבקר הסרטים שלנו הלך לראות את סרט הקומדיה החדש "שוטר על הדרך" ויצא עם תובנות

ביקורת סרטים: שוטר על הדרך•הכל 'אובר' חביבי
  (צילום: יחצ)

ביקורת סרטים: שוטר על הדרך

ד"ר אמציה, הוא ד"ר לכלכלה. הוא מבין דבר אחד או שניים בתהליכים כלכליים לאומיים והוא אפילו הוציא לפועל כמה וכמה כאלה בארץ ובעולם.

"באו להוציא לנו את העיניים עם הסרט הזה" לחש לי אמציה באמצע הסרט. "רק בגלל שקרטל המוניות בארץ חזק מדי, אנחנו משלמים המון על נסיעות. הלוואי שהיה לנו פה 'אובר'".
"שששששש" עניתי לו. "אתה מפריע לי בסרט הסתמי הזה".

ובהחלט מדובר בסרט ממש סתמי. כזה שהולכים אליו כי רוצים לצאת מהבית, לנקות את הראש ולא לחשוב על כלום. ואם יש לכם הומור סביר ומטה, יש מצב שאפילו תיהנו, כי כמות השטיקים ההומוריסטיים שדחפו שם מלמדים אותי דבר אחד: לאף אחד לא היה אכפת מה ומי עושים איך ואיפה בסרט.

שוטר על הדרך

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

נתחיל בהתחלה: ויקטור, "ויק", שוטר מאצ'ואיסטי (דייב בטיסטה) שרודף שנים אחרי רוצח אלים שרצח את שותפתו, נתקל במהלך מרדף ב-סטו, נהג אובר רכרוכי. יחד, בניגוד לרצונו של סטו, הם רודפים אחרי הרוצח ולומדים אחד על השני וכל אחד על עצמו.



שם הסרט המקורי הוא "סטובר", שזה הלחם של סטו ו'אובר'.

'אובר', למי שעדיין מנסה להבין את הטור ולא חי ב2019, היא אפליקציית שירות הסעה בתשלום, בדומה למונית, אבל לא צריך את כל הרגולציה, הביורוקרטיה ודחיפת הידיים של המדינה לכיס.

כל הסרט הזה הוא פרסומת אחת ענקית ל'אובר'. החל מהשם (שתורגם בחוסר חן עצוב ל"שוטר על הדרך"), דרך ההסבר של סטו על כל הפונקציות והשימושים של 'אובר'.

הסרט הוא משהו בין "ברומנס" לקומדיה של טעויות, שבא לחנך אותנו במיטב המסורת הפרוגרסיבית.

למעט קו העלילה הרגיל של שוטר במרדף אחר רוצח, יש גם את "האבא הלא בסדר", כשויקטור לא נותן מספיק יחס לבת שלו שפותחת תערוכת פיסול. יש את בעיות הפרנדזון של סטו, שלא מצליח לגרום לידידה שלו להתאהב בו ולא יודע איך להגיד את זה.

רוב העלילה מופרכת בצורה מביכה, ומקרים שאין סיכוי בעולם שהיו קורים, אבל כל אלו מתמזערים אל מול ה"אובריות" של הסרט.

כבר ראינו סרטים כאלה, שבא להקיא מהפרסומת הענקית שהם, כמו "לדפוק התמחות", שכולו פרסומת ענקית לגוגל או "מה נשים רוצות" שהיה פרסומת ענקית לנייקי.

ואני לא מדבר על מוצרים שנדחפים לפריים בחוסר נוחות כשהדמות לוגמת משקה או נוהגת במכונית מסוימת. אלא שכל הסרט הוא פרסומת אחת גדולה. זה דוחה, זה נוראי וזה גורם לחוסר נוחות משווע, אפילו אצל פרסומאי כמוני.

אבל יש "אבל" קטן. בהרגשה שלי, בבורד של 'אובר' מישהו זרק רעיון לעשות סרט, כולם התלהבו אבל המנכ"ל אמר שיעשו מה שבראש שלהם. ועם קצת החופש האמנותי הזה, יצא סרט שיכול לגרום לאנשים קצת אסקפיזם. ומהו הקולנוע אם לא אסקפיזם?

דייב בטיסטה, שהוא כוכב עולה בעשור האחרון, ובמיוחד במשחק האדיר שלו בתור "דראקס" מ"שומרי הגלקסיה", שגילה כבר ביקום מארוול את היכולות הקומיות שלו נותן עבודה סבירה בשוטר על הדרך, וזה מספיק בשביל שנוכל קצת ליהנות.

קומייל נאנג'יאני בתפקיד מושלם של רכיכה, וכל השאר לא מעניינים. מספר קטעים קומיים גרמו לכל הקהל לצחוק, ו-5% מתוכם גם לי.

בסך הכל, אם אתם רוצים להשאיר את המוח בבית, לקחת מונית ולהתבאס שאין במדינה הקומוניסטית שלנו "אובר", זה אחלה דבר.

#סולם_רייכרט: 

הטוב: נשכח מהסרט מיד כשנצא מהאולם
הרע: דייב באטיסטה צועק.
המכוער: "אובר". זה שיש בסרט וזה שאין בארץ.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו