היקף התופעה של סרבנות הגט ומסורבות הגט בארץ ובעולם נתון במחלוקת, בשל מספר גורמים:

א) תלוי את מי שואלים ב) מהו האינטרס של מוסר הנתון ג) מהי ההגדרה של סרבנות גט ועוד.

אם שואלים את ארגוני הנשים, סביר שנקבל תשובה על היקף של אלפי מסורבות גט. לעומת זאת, אם שואלים את הנהלת בתי הדין הרבניים, הם מדברים על פחות ממאתיים מסורבות, ואף למטה מכך.

ברור שהאינטרס של מוסר המידע הינו להעצים או להקטין את ההיקף. האם מדובר בהטעיה על ידי מי מהגורים דלעיל? לא דווקא! כאן אנו נכנסים להגדרה של "סרבנות גט".

אם נקבע שמסורבת גט הינה מי שבעלה חויב בגט, והוא עומד בסרבנותו מעל שנתיים מאז החיוב בגט, נגיע למספרים נמוכים מאד של מסורבות גט. (ככל הנראה מדובר על מאות בודדות)

אם נקבע שמסורבת גט הינה כל אשה שתבעה גירושין, אך בעלה מסרב לתת לה גט, ללא תלות בשאלה האם בעלה חויב בפועל בגט אם לאו, נגיע למימדים גבוהים מאד… (ככל הנראה כמה אלפים).

בחו"ל המצב יותר גרוע

יש לציין, כי בעוד בישראל רווחת בעיקר תופעת סרבנות גט, הרי שבחו"ל  תופעת העגינות היא הרווחת.

מה הסיבה להבדלים אלה? הנימוק לכך הינו שבישראל יש לבתי הדין הרבניים סמכות לחייב בגט, ואף לנקוט בסנקציות נגד סרבן הגט. לעומת זאת, בחו"ל, הבעל יכול "לצפצף" על ביה"ד, ולא להגיע לדיון.

גם אם הגיע, וחוייב בגט, הוא יכול להתעלם מפסה"ד ואין כל סמכות לביה"ד לאכוף החיוב בגט, בשל העובדה שיש הפרדה בין דת ומדינה, ולכן אין שיניים לפסה"ד, ככל שהבעל אינו חושש מחרם דתי מצד ביה"ד.

הרב עו"ד צוריאל בובליל (עדי שביט)

פתרונות יצירתיים וחידושים הלכתיים לשחרור נשים מעגינות

ביה"ד רשאי לנקוט בשיטות שונות כדי להתיר האשה מעגינותה. הבסיס הוא חיוב בגט, וכמובן נקיטת סנקציות נגד סרבן הגט.כאמור, הסנקציות כוללות, בין היתר, עיכוב יציאה מהארץ, אי חידוש הדרכון, שלילת רשיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, ועד לאפשרות מאסר של הבעל.

כך למשל לאחרונה, ביה"ד, אשר מוגבל למאסר של עשר שנים, החליט להאריך את תקופת המאסר של הגבר.. ביה"ד השתמש בכלים שונים לעקוף את החוק בנדון. כך, לדוגמא, ביה"ד מוסמך על פי חוק אחר (כפיית ציות) לנקוט בהליכים נגד מי שיש חשש שלא יגיע לדיון הבא. ביה"ד יכול לקבוע דיון בעוד זמן רב, ועד אז להותירו בכלא, שכן הוא "חושש" שהבעל הסרבן לא יגיע לדיון…

בידוד – יש בעלים עקשנים, שהמאסר לא עוצר את עקשנותם. החוק שונה, לבקשת בתי הדין, ומזה זמן שניתן להכניס את הבעל לצינוק, כדי ללחוץ עליו לתת את הגט.

כשרות מהודרת – יש כאלה הנוהגים ברשעות וצדיקות בו זמנית – הם מעגנים את האשה, ומפרים את הצו לשמוע בקול ביה"ד, אך בהגיעם לכלא, מבקשים כשרות מהודרת, ועוד. ביה"ד, אשר אמור לחזק את הגישה שיש לתת כשרות ברמה גבוהה לאסירים, פסק כי אדם כזה, שאינו שומע בקול התורה, אינו ראוי לבוא בטענה שהוא זכאי לכשרות מעבר לרגיל, ועוד דברים המייחדים את האסירים החרדים.

טרטור – ביה"ד יכול להשתמש בטרטור הבעל, ולקרוא לו לדיון אחר דיון, ולהטיל עליו ערבות גבוהה להתייצבות בדיון, ואם אינו משלם אותה, יש לאסור אותו. זאת, אף אם הוא נהג להגיע לדיונים ללא דופי… חוק בתי דין, כפיית ציות, מאפשר שיקול דעת לביה"ד.

הפקעת קידושין – זוהי סמכותו של ביה"ד להפקיע את הקידושין. היינו, לקבוע שהנישואין לא היו בני תוקף מלכתחילה. ישנן דרכים שונות לעשות זאת. לדוגמא, לפסול את עדי הקידושין. או להפקיע את כסף הקידושין שנתן הבעל (הטבעת), וממילא, אם הוא לא נתן כסף השייך לו, לא התבצע אקט של קידושין כדין… ישנן דרכים נוספות, וזאת על בסיס הכלל ההלכתי "אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה" (רבנן הפקיעו את הקידושין ממנו).

יחד עם זאת, רוב בתי הדין מתנגד לשימוש בדרך קיצונית זו. לעומתם, בית הדין בניו יורק, שהוקם ע"י הרב פרופסור רקמן ז"ל, קבע שיש מקרים שניתן להשתמש בכך, ואף הרב שלמה ריסקין מאפרת ניסה להוביל קו זה. בשלב זה, בתי הדין אינם מוכנים להרחיק לכיוון זה.

מתן גט במצמוץ עיניים – בעיקרון, הבעל צריך לומר לאשה נוסח הקרוב לאמירה: "הרי זה גיטך, והינך משוחררת ממני, ומותרת לכל אדם", ולמסור לה את הגט. ומה קורה אם מדובר באדם שעבר אירוע קשה ביותר, ואינו יכול לדבר כלל, ולהניע את ידיו וגופו. ביה"ד הסכים ללכת לבית החולים, שם אושפז הבעל, וביקשו מהבעל, שימצמץ במקרה שהוא מסכים לתת גט לאשה ולמנות את ביה"ד כשליחים עבורו למתן הגט. כך היה, והאשה יצאה לחופשי…

איכון מכשיר הסלולרי להתרת עגונה – בעקבות הפיגוע במגדל התאומים, עלה המגדל בלהבות, והאנשים נשרפו חיים, ולא ניתן היה לקבל עדות שהבעל היה בתוך המגדל בעת הפיצוץ. אחד הפתרונות היה לאכן את המכשיר הסלולרי של הבעל בזמן הפיצוץ, ואכן הוכח שהוא היה במגדל, וממילא יש ראיה שהבעל נפטר, ולכן האשה הוכרזה כאלמנה, והותרה מעגינותה.

האם ניתן לתבוע בנזיקין בעלים סרבני גט?

התשובה היא חיובית. יש הרואים בעיגון עילות שונות בנזיקין:

הפרת חובה חקוקה, הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כליאת שווא, אלימות, שלילת היכולת להביא ילדים, ולשיר את שירת החיים בנפרד ועוד ועוד. יש שופטים שהרחיקו לכת ופסקו כי ניתן לתבוע בנזיקין אפילו במקרה של אי חיוב בגט, אלא עצם התביעה לגירושין או הבעת הרצון להתגרש היתה מספקת כדי לחייב בפיצויי נזיקין. פסקי הדין נעו בין עשרות אלפי שקלים פיצוי לשנה ועד מאתיים אלף ש"ח לשנת עיגון כאשר ביהמ"ש ציין שהוא הבהיר לאשה שיתכן וביה"ד יראה בכך "גט מעושה", היינו גט שניתן שלא מרצון, אלא מפחד מפסה"ד לפיצויים.

יש לציין כי בתי הדין הרבניים אינם אוהבים את תביעות הנזיקין של נשים נגד בעלים בבימ"ש למשפחה. אולם, הוכח שפעמים רבות התביעה היתה הכלי להגיע אל הגט. באופן קטגורי, בתי הדין הרבניים מבהירים שעד שתימחק התביעה או עד שיידחה פסה"ד לנזיקין, לא יסדרו גט. היה מקרה שביה"ד חייב בגט, אולם מרגע שהוגשה תביעת נזיקין, בביהמ"ש, ביה"ד עיכב את פסיקתו נגד הבעל.

סרבנות גט: ההבדל בין גבר ואשה

בעוד ביה"ד נוהג להטיל סנקציות נגד גברים סרבני גט, הרי שהחוק קובע שכדי להטיל סנקציות נגד האישה, ובוודאי לגבי מאסר, יש צורך באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.

לכאורה, מדובר בהפליה של הגברים לרעה.

ראשית, אכן לא נמצא המקרה שאישה נכנסה לכלא בהוראת נשיא ביה"ד הגדול, בגין סרבנות גט.אולם, בעוד ניתן לתת לגבר היתר נישואין לאישה שניה, אם האישה סרבנית גט, הרי שאי אפשר לתת לאישה היתר לשאת גבר שני…

ולמרות זאת, אין הדבר מדוייק. הח"מ מכיר מקרים של גברים שאינם רוצים בהיתר נישואין. זאת, משום שאישה חדשה אינה מעוניינת להינשא לגבר שיש לו גיבנת של אישה אחרת, הנשואה לו פורמלית.