הציונות הדתית מתגלה כאחד המרכזים הגדולים של חוסר אחריות

הבחירות במדינתנו – ויתכן בכל מקום בעולם – נהפכו בדור האחרון לביצה עכורה של הכפשות, גידופים, חירופים ושאר תחלואי אנוש בלתי נסבלים.

כל המועמדים השונים והמגוונים שכחו שהעמדת עצמם לתפקיד פוליטי של הנהגה דורשת מהם שאיפה לערכים טובים עבור עמם, לשאיפות של צדק ומישרים, של טובת העם והגשמת חלומותיו הטובים. וכשמחלות אלה מתפשטות בעמנו, העם שהועד להיות עם ה' וממלכת כהנים וגוי קדוש, ושליחי הצבור רובצים בתענוג בביצה הרקובה הזו, והאידיאלים הנשגבים של עמנו נעלמים כלא היו, לא הסרחון בלבד, אלא עוד יותר ממנו הכאב, נעשה עמוק וצורב יותר.

על אחת כמה וכמה כאשר כל הקבוצות הרואות את עצמן כחלק מ'הציונות הדתית', אותו חלק מעם ה' שהרב קוק זצ"ל אמר עליו שתפקידו הוא להיות בישראל מה שישראל חייב להיות בעמים, ונציגיו הפוליטיים וחלק מרבניו לא רק טובלים בביוב זה, אלא גם לא מסוגלים לתת את דעתם לנורא שבדיוטה התחתונה אליה ירדו, הכאב נהפך לאין סופי והזוי.

מתנפלים על תלמיד חכם יקר וזקן

הבחירות בחודש ניסן השנה היו כבר מחזה מביש שחשבנו שהגיע לשיאו, אך לא, ההכנות לבחירות הבאות מראות כבר סימני תיעוב ממש, ו'הציונות הדתית' בחוד החנית של תהליך מאוס זה. במקום להתאחד סביב כל היקר וכל המקודש המשותף, במה היא עוסקת? רק בהעמקת קרעים, בהחלטה ש'עוצמה יהודית' קיצונית מדי, בוויכוחים האם יש לאחד בין ה'בית היהודי' ל'איחוד הלאומי', כאילו יש בכלל מקום להתלבט בחובת איחוד כזה.

והיום הגענו לשיא: תלמיד חכם שזה עשרות בשנים עמד בפרץ, החזיק ותמך רוחנית בכל הנוער והצעירים הציונים הדתיים וגם בשכבות רחבות ביותר של אותה 'ציונות דתית' קובע עמדה מסוימת – עמדה שלא אכנס לדיון לגביה, כי אין לכך כל חשיבות עתה, כל אותם 'ציונים דתיים' מתנפלים עליו מעל כל אתרי הביוב האינטרנטי.

עיתונאי חצוף מכנה אותו בכינויי גנאי, פוליטיקאי שמודה שאינו מבין בתורה מעלה את עצמו למדרגת פוסק על 'חילול השם', ורב מוסיף 'שאין זה רלוונטי שאשה חילונית תעמוד בראש המפלגה הדתית' (אתם שומעים?! החילוניות אינה רלוונטית לדתיות! ולא נגד איילת שקד שאני מעריך אותה, אני יוצא, אלא נגד הנורא שבמשפט אבסורדי זה) אנו עומדים משתוממים מול האוויליות הזו, ויותר ממנה, אנו המומים מהפגיעה הקשה בתלמיד חכם יקר וזקן, פגיעה שכל איש אמונה יודע את חומרת העבירות הכרוכות בכך.

ציונות פרא-דתית

אין מנוס מלקבוע שלאור כל הנ"ל, מה שמכנים עתה 'ציונות דתית' מתגלה בצבור כמעוררת סלידה ממש ומה לעשות אולי אף גועל. לכן, לאור כל הנורא הזה, ודוקא כאיש המסווג כקיצוני, אם לא גרוע מכך, נשאר לי להפנות לכולם – פוליטיקאים כעיתונאים ורבנים חסרי אחריות – אחת משתי אופציות: או שתסירו כל סממן דתי מקבוצותיכם, וכנו את עצמכם 'ציונות פרא-דתית', או 'פרוטו-דתית' ,'ציונות חצי רפורמית' וכדו', כי מי שמבזה בפרהסיה ללא כל היסוס חכם זקן, אף אם דברי החכם תמוהים בעיניו, עונשו חמור וידוע, והוא עבריין במזיד על התורה.

האופציה השנייה – ואני מקווה שתעדיפו אותה – היא שתפסיקו מיד עם כל חגיגות השנאה, הביזיון, החירופים, ותשימו לנגד עניכם רק את הדאגות האמתיות החייבות למלא את לבנו בימים אלה מול האיומים הנוראים העלולים לעמוד בפתח, ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, ותנו דעתכם רק על כל החשוב והיקר המשותף בין כל הקבוצות כולן, קרי: הדאגה לזהות היהודית ההולכת ונפגעת כל יום, על ארץ ישראל והסכנות האורבות לכל העם היושב בציון, על הצלת אחינו ההולכים ונטמעים בעמים עד כדי סכנת מחיקת חצי עמנו כיום, על הצדק ועל המוסר הפנימי, על מילוי דור צעירינו אידאלים נישאים שירוממו את כולנו, בקיצור על מילוי רצון ה' בעולם והגשמת יעודנו.

לצד כל השאיפות הנעלות האלה יתגלעו מחלוקות בעתיד? לא נורא, הן תישארנה בינינו, נדע להכריע בהן, וגם נדע לא לתת להן להרוס את העיקר ואת הטוב. כי אם ח"ו תיבחר הנהגה מדינית הרחוקה מכל האידיאלים האלה, וסכנה כזו אורבת לנו מאד, דור, אם לא יותר, עלולים לבכות על תוצאותיה, ולא תוכלו לומר ידינו לא היו במעל הזה. למען ה', נא הפסיקו את התיעוב, כבדו רבנים גדולים ששימשו גדולי עולם, ולכו בדרך המלך כי רק כך תבוא ברכה לכולנו בע"ה.

==

הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה.