מדברים על ווימבלדון: ראיון עם בלוגר הטניס המוביל - סרוגים

מדברים על ווימבלדון: ראיון עם בלוגר הטניס המוביל

טניס למתקדמים: טורניר הטניס היוקרתי ביותר התחיל השבוע, אז תפסנו לשיחה את בלוגר הטניס המוביל ביותר היום בישראל: נמרוד דרור | למה לפדרר יותר קל על דשא? למי כדאי לשים לב בצעירים? ועל הדרך: מי לדעתו יזכה?

author-image
מדברים על ווימבלדון: ראיון עם בלוגר הטניס המוביל
  צילום: סטודיו פינגווין, שאטרסטוק, מסך אינסטגרם

אם אתם חובבי טניס ומשוטטים לכם ברחבי הרשת כזאבים בודדים התרים אחר כל פיסת טניס חדשותית בעולם הספורט שנשלט באופן כמעט מוחלט על ידי הכדורגל והכדורסל – אתם בטח מכירים את דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס".

בסרוגים שיתפנו בעבר פעולה עם דף הפייסבוק המוביל – ורגע לפני טורניר ווימבלדון שהולך לשגע את כל עולם הטניס בשבועיים הקרובים, תפסנו לשיחה את נמרוד דרור, בלוגר הטניס המוביל ביותר בישראל, שחוץ מידע אינסופי על טניס ועדכונים שוטפים, הוא מתבל את הפוסטים שלו גם בהרבה רגש, הומור ולא מעט שנינות.

מתי החלטת לעבור את הקווים מעוקב וצרכן חדשות של טניס לבלוגר פומבי? "אני כותב כתחביב גם בלי קשר לטניס, הוצאתי גם בעבר ספר והאמת שהסיפור הזה התחיל כשהייתי בהתמחות במשרד עורכי דין ולא היה לי כל כך זמן לעשות דברים בזמן ההתמחות. החלטתי לפתוח עמוד כדי להכריח את עצמי לעקוב יותר – אם אני אכתוב אני אעקוב יותר".

דרור, 30, במקצועו הוא בכלל עורך דין שעובד כמנהל תיקי לקוחות בסטארט-אפ. דף הפייסבוק שבו הוא כותב על טניס קיים כבר יותר מ-5 שנים, וחוץ מדף הפייסבוק דרור כותב על טניס בכמה פלטפורמות ברחבי הרשת. לאחרונה גם העלה הילוך וגם החל לראיין בדף הפייסבוק שלו דמויות מעולם הטניס. עם ההצלחה בקהילת הטניס, כיום המרואיינים הם שפונים אליו בבקשה לראיונות: "ברור שאני לא עיתונאי שעובד בזה, אני נורא אוהב טניס ומוצא את הזמן במהלך היום, גם אם אני עובד קשה והרבה שעות. העמוד באופן יחסי מצליח מאוד, וזה אולי בלוג הטניס הכי פופולארי בישראל – בהפרש גדול".

אצל דרור, האהבה לטניס מגיעה גם במקרה וגם בשיתוף עם האופי הייחודי שלו שמורד במיינסטרים: "אני לא עושה את מה שהרוב עושים. אני לא אוהב כדורגל וכדורסל, לא שלמה ארצי ואייל גולן – אני עושה הכל טיפה שונה". בילדותו, ההורים רשמו אותו ("כפו עליי") לחוג של טניס, ומשם הכל התגלגל. דרור מספר על חופשה עם הוריו, במהלכה ברגע של שעמום בטלוויזיה הוא צפה במקרה בטניס נשים באליפות אוסטרליה ונחשף למשחקים של טניסאיות בכירות כמו ג'ניפר קפריאטי, מוניקה סלש ומרטינה הינגיס: "זה סיקרן אותי, ואני דיי טוטאלי בכל מה שאני עושה, ואפילו למדתי אנגלית כדי להבין מה קורה שם, והשקעתי הרבה שעות".

הגרלת וימבלדון יצאה מאוד מעניינת. לדעתי השבוע הראשון של הטורניר יהיה אחד המעניינים יותר בשנים האחרונות. עוד אכתוב על הכל…

פורסם על ידי ‏נמרוד כותב על טניס‏ ב- יום שישי, 28 ביוני 2019

מדברים על ווימבלדון: מדשא ועד פדרר | ראיון עם נמרוד דרור

טורניר ווימבלדון – על שם האזור בדרום לונדון בו הוא משוחק, הוא אחד מארבעת הטורנירים הבכירים בתחרויות הטניס: אוסטרליה, צרפת, ווימבלדון וארה"ב. אבל בקרב כמה וכמה הוא נחשב לטורניר היוקרתי ביותר.

חשוב לציין שהראיון נערך בטרם ההגרלה לטורניר ולפני היום הראשון לטורניר – עדכונים בכתבה

מבין הגראנד-סלאמים הוא באמת היוקרתי ביותר? "דבר ראשון, הוא הכי וותיק בעולם, מסוף המאה ה-19 – משמעותית וותיק יותר מאוסטרליה וארה"ב, ולפני אבל פחות מצרפת. הסיבה שיש שאומרים שהוא 'היוקרתי' כי הבריטים מצליחים לשמר אותו כטורניר מאוד מסורתי, עם הלבוש הלבן, וניו-אנסים כמו שיטת הדירוג שטיפה שונה ושחייבים להפסיק לשחק אחרי 11 בלילה כי יש הסכם עם השכנים. הוא טורניר מיוחד, והוא כל כך חזק כלכלית כך שאין כמעט פרסומות בטורניר והוא נתפס כמוגן מסחרית. ככה הוא הצליח איכשהו לשמר את עצמו כטורניר מסורתי ויוקרתי. אבל יש שיגידו שהוא לא כזה, היו בעבר אמרות כנף של טניסאים כמו מנואל סנטנה שרק פרות משחקות על דשא (המשחקים בווימבלדון על משטח דשא) ושהבריטים סתם 'טרחניים' עם כל השטויות האלה ושזה מיותר".

נובאק ג'וקוביץ'. זוכה השנה שעברה. צילום אינסטגרם ווימבלדון

בווימבלדון באמת משחקים על משטח דשא – במה זה שונה ממגרש קשה או חימר? "זו שאלה ממש טובה, כי זה משהו שחשוב להבין על הטורניר ולמה הוא שונה בהרבה מובנים. במובן הכי בסיסי: אין כמעט טורנירים על דשא ואין טניסאים שגדלים על דשא. מאוד יקר לתחזק משטח דשא והוא נהרס מאוד מהר, אז זה לא כלכלי. לכן אף אחד לא מומחה לדשא בגיל צעיר. רוב השחקנים משחקים לראשונה על דשא כשהם מתחרים בנוער בווימבלדון בגיל 16 בערך. לכן הוא שונה לגמרי".

"למשטח דשא יש 3 מאפיינים: הראשון – הכדור קופץ מאוד נמוך ויותר מהר, לכן הרבה יותר קשה לשחק הגנתי. במשטח דשא אין את הסיפור שהכדור קופץ גבוה ויש לך זמן להכות חבטות כמו שאתה רוצה, הכל מאוד מהיר ומי שמנצל את זה היתרון לטובתו. השני – הדשא נהרס בשלב כלשהו והקפיצות של כדור הן לא עקביות. קשה להסביר למי שלא משחק, אבל הכדור כל פעם קצת שונה, המשטחים לא לגמרי ישרים והכדור קופץ על הקו שונה. הדשא בעצם נהרס מהשנייה הראשונה שדורכים עליו. יש לכך חיסרון לשחקנים שרגילים להיכנס לקצב מונוטוני מהקו האחורי – כמו לנדאל למשל, שבדשא יש לו חיסרון בקצב ההגנתי. יש יתרון למי שמקצר נקודות. החיסרון בהרס של הדשא מביא יתרון לשחקנים הכי מוכשרים שיודעים להתמודד עם מצבי קיצון מורכבים: לכן פדרר, נדאל ונובאק שהם הכי מוכשרים בסבב ולכן הם גם שולטים ומתמודדים עם הקושי של הדשא".

"המאפיין השלישי – הרבה יותר קשה לזוז על הדשא, הוא יותר מחליק, וקשה לשנות כיוון. למשל, אם היכו כדור לצד שמאל ורצת לכיוון להחזיר ואז רצת בחזרה למרכז, אם היכו שוב לצד שמאל – לא תצליח לשנות כיוון לאותו צד, וזה הופך את זה ליותר קשה. בזה יש גם יתרון למי שמצליח לסיים את הנקודות מהר יותר, כדי שלא יהיה את כל הסיפור של שינוי כיוון, או יתרון למי שמאוד זריר. לכן הטניסאים הכי טובים, ל-4 הגדולים, יש יתרון גדול כי הם זזים, ת'כלס, יותר טוב מהאחרים".

הנוסחה המתמטית שקובעת את דירוג ווימבלדון

הזכרת את הניואנסים שיש בווימבלדון כמו שיטת הדירוג הייחודית – איך אפשר לדרג אחרת מהדירוג של ה-ATP? "ארבעת הגראנד-סלאם מנהלים את עצמם והם לא חלק מסבב ה-atp. בעניין הדירוג יש לווימבלדון טיעון ייחודי: אין הרבה טורנירים על דשא, והדירוג מושפע באופן לא פרופורציונלי מחימר ומשטח קשה, וכיד לאזן את זה, אז מדרגים בניסיון להתאים את היכולת על הדשא, ומי שמגיע לו יותר מדורג יותר גבוה. בעבר, עד 2002, לא הייתה נוסחה והייתה וועדה של בריטים שהיו יושבים בחדר והיו קובעים לפי דעתם מי הכי טוב על דשא ולפי זה מדרגים. מ-2002 יש נוסחה מתמטית קבועה מראש שמשתמשים בה כל שנה ומביאים יותר דגש על משחקים על דשא".

"נגיד יש לך 1,000 נקודות דירוג, מתוכן לוקחים בווימבלדון רק נקודות שצברת על דשא ב-12 בחודשים האחרונים שקדמו למועד הדירוג ומכפילים אותם. כך שאם צברת נגיד 500 נקודות בטורנירי דשא אז מכפילים אותם. כך, שמבחינת הדירוג בווימבלדון יש לך 1,500 נקודות דירוג ולא 1,000. בוחנים גם את 12 החודשים שקדמו להם, ולוקחים 75% מנקודות הדירוג שצברת. לצורך העניין, פדרר זכה בשנת 2017 ב-2000 נקודות, אז הוסיפו לו 75% מהן, 1500 נקודות, וכך הוא עקף את נדאל בדירוג בווימבלדון, למרות שבסבב הוא מדורג אחריו".

בגברים ובנשים זה אותו דבר? "לא, זו נוסחה לגברים. בנשים – הולכים לפי הדירוג העולמי וסוטים ממנו רק במקרים חריגים, באופן שרירותי ולא ידוע. למשל, סרינה וויליאמס שנה שעברה לא הייתה אמורה להיות מדורגת כי הייתה בחופשת לידה והקפיצו אותה למקום ה-25 כדי שיהיה לה דירוג כי חשבו שהיא מספיק טובה. זה הוכיח את עצמו כי היא הגיעה לגמר. השנה לא היו שינויים".

בוא נדבר על הגדולים: נובאק, נדאל, פדרר ואפילו הקאמבק של מארי – מה הסיכויים שלהם השנה? "כל הגדולים – השלישייה – מגיעים בכושר לכל הפחות טוב, ואפילו מצויין. קשה לדעת מי ביניהם ה-פייבוריט. על פניו נובאק עם הסיכויים הכי טובים. הוא אמנם מגיע אחרי ההפסד הדיי-כואב בצרפת, אבל הוא זכה בעבר בטורניר, הוא האלוף המכהן, שחקן דשא מעולה והשנה היה הטניסאי הכי טוב בעולם בהפרש גדול.

"פדרר – הקושי שלו יהיה במשחקים ארוכים, אפילו על דשא. שנה שעברה הוא שיחק מושלם עד שלב מסוים והוביל ב-3 מערכות מול (קווין) אנדרסון והיו לו נקודות משחק שהוא להצליח להמיר אותן ונכנס למשחק ארוך ובשלב כלשהו נגמר לו הדלק, והיריבים שלו יודעים את זה. אם הוא יצליח לקצר משחקים, הוא מועמד דיי ודאי לחצי גמר או גמר".

"אצל נדאל הסיפור הכי מורכב. הוא שחקן דשא מעולה בניגוד לתדמית שלו: הגיע בעבר ל-5 הופעות רצופות לגמר. אבל יש לו קושי משמעותי בדשא. בשבוע הראשון המשחק מהיר וקשה לזוז עליו ונדאל מאוד פגיע, ויש יתרון ליריבים שלו שמגישים טוב ורצים לרשת. בשבוע השני גדל הסיכוי שלו משמעותית אחרי שהדשא נהרס. ברגע שהוא מצליח לצלוח את השבוע השני – הוא המועמד הבכיר לזכות חוץ מנובאק".

"מארי – משחק בטורניר הזוגות ולא ביחידים. הוא עבר ניתוח בירך ובהתחלה היה ספק אם יחזור בכלל למגרשים, ובסוף הוא החליט לחזור לטורניר הזוגות. הוא יבדוק בטורנירים האלה איך הוא, כי בסוף המטרה שלו לשחק ביחידים. הוא זכה בתואר בקווינס בזוגות והוא במצב טוב. הוא אומר שהוא לא סובל מאותם כאבים בעבר אבל כן קשה לו להתאושש מהמשחקים. בשביל מארי הטורניר זה ממש נסיעת מבחן להמשך".

בגזרת הנשים – יש בכלל דרך לנסות להמר על פייבוריטית? "ישנן טניסאיות יותר טובות ופחות טובות, זה לא לגמרי רולטה אבל הרבה יותר קשה לחזור מה יקרה. קשה מאוד לטניסאיות בעשורים האחרונים להצליח באופן עקבי לאורך תקופה. לאשלי ברטי שזכתה בצרפת יש את הנתונים: היא שחקנית דשא, היא באה לרשת מגישה טוב ומחזירה טוב. נעמי אוסקה שזכתה בשני גראנד-סלאמים הקודמים לא הצליחה בטורניר חימום, אבל טניסאית מעולה. ויש את פטרה קביטובה שאמרה שאולי תפרוש מהטורניר בגלל פציעה ביד. היא שחקנית הדשא הכי טובה חוץ מסרינה וויליאמס".

"סרינה עצמה הראתה השנה ניצוצות במשחקים שבהם היא הייתה במיטבה הדורסני, אבל היו לה גם הרבה תצוגות נפל, הרבה בגלל מנטליות, כך באליפות אוסטרליה שנשברה במשחק שהייתה אמורה לנצח. במשחקים שהיא נקלעת לפיגור היא נהיית מאוד שלילית, לכן קשה לדעת. אם היא תשחק טובה היא יכולה לקחת את הטורניר בהליכה. עוד שמות: אנג'י קרבר – האלופה המכהנת, שחקנית דשא מעולה. אם אמרנו מקודם שיש שני סוגים במשחק על הדשא: כאלו שמפגיזים ויודעים לנצח נקודות מהר ולהימנע מקשיים, ויש כאלו שמתגברים על הקשיים ויודעים לזוז יותר טוב ולהפוך את הקשיים ליתרון – אז קרבר היא מהסוג השני. היא הפכה את ווימבלדון לטורניר הכי מוצלח שלה".

סרינה וויליאמס. צילום מסך אינסטגרם

בגזרת הצעירים: שדיברנו לפני תחילת הטורניר, נמרוד דרור אמר שהיחידי שיש לו סיכוי ממש רחוק להגיע לחצי גמר או גמר, ואפילו לזכות, הוא סטפנוס ציציפאס: "טניסאי מאוד שלם, מעולה מהקו האחורי ומאוד מנסה לפתח את משחק הרשת שלו – והדבר הכי חשוב בשבילו זה שהוא לא לפחד מול הטובים:ניצח את פדרר באוסטרליה, את נדאל במדריד, הוא לא ברמה שלהם אבל מסוגל לנצח ביום נתון ולזכות בטורנירים". עוד שמות שעלו: דל פוטרו אבל פרש מהטורניר "חוץ ממנו קשה לראות מישהו אחר: כן יכולים להגיע רחוק – הדור הצעיר.  סשה זברב בתקופה גרועה אז בטורניר הזה קשה לראות שיגיע רחוק. פליקס אוז'ה עליאסים – טניסאי קנדי, כנראה היום הכישרון העולה הכי גדול והכי חשוב. הוא כבר עכשיו רושם הישגים שלא ראינו שנים בגיל הזה, לא יודע אם דווקא דשא הוא המשטח החזק שלו. הוא יכול להגיע רחוק".

עדכון: ביום הראשון בטורניר, ציציפאס (6 בעולם) הפסיד לתומס פביאנו (89 בעולם). אלכסנדר (סשה) זברב המדורג חמישי, הפסיד לייז'י וסלי (124 בעולם).

הקאמבק של הזקנים: פדרר ונדאל מדרבנים אחד את השני

האם מישהו היה מאמין לפני 2017 שנראה שוב ברמות הכי גבוהות את פדרר, נדאל ונובאק נאבקים ביניהם על תארים? מה דעתך על הקאמבק של 'הזקנים'? דור הביניים בטניס נמחק? 

"כל הדור של ילידי תחילת שנות ה-90 הוא דור נפל, הוא לא ייצר אף טניסאי באמת טוב. הטניסאים הכי טובים שהיו בשכבות גיל, כמו (מילוש) ראוניץ',  (גריגור) דימיטרוב, לא בליגה של הגדולים. היה להם קושי בגלל שה-טובים שיחקו בדור שלהם. אבל לדעתי לא צמח פשוט אף טניסאי בשיעור קומה. למה זה קרה? אני לא יודע. מקריות, קשה להסביר. זה דור אבוד".

הגדולים במאבק על הגביע: "מה שהופך את הטורניר למעניין שמשחקים בו 3 הגדולים שהם לקראת סוף הקריירה.  עוד שנה-שנתיים אולי 4, אין עוד הרבה שנים. הם דיי קובעים עכשיו את הדירוג ההיסטורי שלנם, מי מהם יהיה לטניסאי הכי גדול בכל הזמנים. אם נדאל לוקח את ווימבלדון זה יכול להיות משמעותי בתמונה ההיסטורית: הוא מרחק נגיעה מפדרר (לנדאל – 18 גראנד סלאם, לפדרר – 20). אם פדרר לוקח, דקה לפני גיל 38, הוא יגיע למקום שאף אחד כבר לא יוכל לעקוף אותו. גם נובאק יהיה בתמונה אם יזכה ויצמצם את הפער".

"פדרר ונדאל משפיעים אחד על השני. גם דוד של נדאל, המאמן שלו טוני – אמר שדיי ברור שפדרר עדיין משחק ברמות הגבוהות בגלל נדאל וההיפך. הם מדרבנים אחד את השני להמשיך ולהמשיך. לאף אחד מהם לא הייתה נפילה במוטיבציה, אמנם היו פציעות אבל זו הייתה דעיכה לא דרסטית. פדרר בשנים 2014-2015 לא נעלם מהמפה, הוא הגיע לגמרים, ואם לא היה נובאק הוא היה זוכה – פדרר היה השני הכי טוב בעולם בשנים האלו. בשנת 2016 הייתה לו פציעה שהשביתה אותו, ובשנת 2017 הוא דיי חזר, הוא היה צריך לשנות את המשחק שלו: הוא כבר לא פדרר של 2006 שהיה הכי טוב, הכי מהר והתקפי, הוא כבר לא שם בכושר הגופני והוא המציא את עצמו מחדש. הנחישות אף פעם לא נעלמה. נדאל ופדרר לא הפסיקו להיות רעבים. נובאק עבר תקופה מוזרה שגרמה לו לירידה במוטיבציה שלו והוא חזר בזכות פדרר ונדאל, הוא ראה איך הוא מסתבך עם עצמו והם זוכים וזה הצית בו איזה אש לחזור להיות הכי טוב. השלושה משפיעים אחד על השני".

המפגש הראשון בין הגדולים. צילום מסך אינסטגרם ווימבלדון

מהיכרותך את הטניס בישראל, יש כוכב עולה שיבוא יום ויזכה בווימבלדון? "הבכירים בישראל הם צעירים, אין ממש דור ביניים אחרי דודי סלע, כולם 7 שכבות מתחתיו בגיל, חוץ מיוליה גלושקו שכבר לא ילדה בטניס, וחוץ מדניס חזניוק – כל הטניסאים הם צעירים. יוליה ודניס הפסידו במוקדמות. שביט קמחי היחידה שתשחק בטורניר של הנערות בווימבלדון בג'וניור".

"בטניס גסרים – קשה לחזור, אבל אפשר להגיד שכרגע לא נראה שיש אלוף גראנד סלאם עתידי ביחידים. אבל יש הרבב טניסאים שפרצו בגיל מאוחר כמו אמיר ווינטרוב שלא היה כוכב ועולה, וציפי אובזילר, והם עשו קריירה יפה ושיחקו בגראנד סלאמים. יש שחקנים כמו ישי עוליאל שבטח מסוגל להיות טניסאי מעולה. בנשים: מאיה טחן ושביט קמחי. וגם בצעירים בבנים יש כמה שמאוד צעירים בני 16 שיש להם סיכוי".

לסיום: הימורים מי יזכה? "בגברים – נובאק. בנשים – מי שמהמר על טורניר הנשים צריך להיות מאוד אמיץ ומאוד אופטימי".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו