תגובות רבות מאז הודעתו הדרמטית של יובל דיין אתמול (שלישי) כי החליט לחזור בשאלה ולהוריד מעצמו כל סממן חיצוני-דתי. הרב ארז משה דורון: "כאז כן עתה – אתה פוסל הכל, מקים כת חדשה שרק אתה הגורו הנבון שלה"
דיין כתב בפוסט: "לקח לי זמן להטיל ספק ולשאול איך זה, שכל מה שאלוהים רוצה ממני מתמצה בזה שאהפוך את עצמי לבעל אישיות גבולית עד מחוקה מרוב קדושות וטהרות ודקדוקים וביטול לעליון והשוואת צורה וזה. מה נשאר שם בסוף מתחת לכל השכבות והבגדים והכיסויים וההסתרות והשקרים על שקרים על שקרים שמתחזקים קהילות שלמות", כותב דיין על השנים האחרונות במגזר ברסלב.
"ש לי הרבה מה להגיד על המגזר שהחלטתי לעזוב ועל המוטציות האמוניות ההזויות שהוא מגדל, אבל אשאיר את הלשון שלי קשורה בליש ורק אומר שהבנתי באופן סופי שהם ואני לא מאמינים באותו אלוהים והייתי חייב לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם".
דיין, הודיע לפני חודשיים וחצי כי הוא בתהליכי גירושין מנועה ירון-דיין, אם שבעת ילדיו, שסיפור חזרתם בתשובה נשזר בספרה של נועה "מקימי".
בעוד מגיבים רבים תוקפים בחריפות את החלטתו, ישנם כאלו המזדהים עם דבריו, שכתבו על חוויות דומות ואף מחזקים את ידיו.
הרב ארז משה דורון: כאז כן עתה – אתה פוסל הכל, מקים כת חדשה שרק אתה הגורו הנבון שלה
בשם הרב ארז משה דורון נשלח מכתב ליובל דיין:
"זה קורה לכל אחד. סימני שאלה. בלבול. אכזבה. ושבר. זה קורה לכל אדם מאמין ולכל מי ששואל שאלות. יובל דיין יקירי וחבר נעורי, לא גילית את אמריקה כשגילית חסרונות ומומים בחברה החרדית. כל אדם מתבונן מבין ששום חברה איננה גן עדן מושלם".
"כמה קל, וכמה חסר אחריות וילדותי ומתלהם להעיף את כל האשמות בחברה החרדית או הברסלבית, לגנות אותה בכל גינוי אפשרי, אמיתי ומדומה, ולהרגיש קדוש מעונה, עלק מחפש אמת. בדיוק כמו שגילית את האמת של התורה ובזת לכל אדם וערך חילוני, הפכת את עורך ובחרת, כמו ילד קטן ומשתולל, לבוז לכל אדם וערך דתי. וגם את זה, במיטב הסלביות שלך, בחרת לצלם ולהשפריץ ברהיטות על עולם ומלואו שרק מצפה בהנאה לשמוע על אכזבות, על דם ותככים וכבוד וכסף. שאתה כמובן כרודף אמת מושבע, נקי מכל אלה. פשוט "התפכחת". גם אנחנו התפכחנו, התפכחנו מהציפייה למצוא גן עדן בחברה הדתית. גילינו בני אדם, כמו כולנו, בעלי מומים וחסרונות, בני אדם, כמו בכל חברה, גם בעלי מעלות רבות, רצונות טובים ומעשים טובים".
"אנשים מורכבים מטוב ורע, חברות מורכבות מצדיקים, בינוניים ורשעים. וכל אחד בעצמו מורכב מהכל. רק אתה "גילית" שהכל שקר, שכולם רק רדפו אותך, ניצלו אותך, שיקרו לך, עשו עליך קופה .מי לימד אותך להיות "נטול דעה עצמית"? זו לא התורה שאני למדתי. מי הטיף לך להיות "פלגמט" או "אכול שנאה עצמית"? ואיך אתה מעז להפיל את כל הבעיות הנפשיות הלגמרי פרטיות שלך, על הדת? כאז כן עתה – אתה פוסל הכל, מקים כת חדשה שרק אתה הגורו הנבון שלה. הנבון והרהוט והמצטלם כל כך טוב לתקשורת הרעבה.מי לימד אותך "לא לדווח לעצמך על עצמך" כשהעצה המרכזית של רבי נחמן שהיה פעם רבך, היא להתבונן, לחשוב, להתמודד, לתקשר קשיים ולברר אותם בכל הכנות?התורה לא מבקשת ממך להפוך לבעל אישיות גבולית. אם כך מצאת את עצמך, כך באת אל התורה מלכתחילה. ואם אתה מכוון אצבע מאשימה למומים חברתיים, היית אמור כרודף אמת למחות עליהם, לתקן אותם, לגדול ולצמוח למרותם. כמו שאהבת תמיד לטעון שאת האמונה צריך לברר ולא להיות דוגמטי."שקרים שמתחזקים קהילות שלמות". "אין שם כלום מלבד כסף, וכבוד וכסף וכבוד".
"הייתי רוצה לראות אותך מסתכל בעיניים לאלו מתוך החברות האלה שכן האמינו בך וסייעו לך ואומר להם שאין שם כלום. כידוע לך, הם לא מעטים.הייתי רוצה לראות אותך מסתכל בעיניים לכל החברים הנאמנים שלך שנמנים על אותן חברות של שקר וכסף וכבוד, כמה הם הזהירו אותך שלא תיבלע אתה לסחרחרה של כסף וכבוד שריחפה סביבך וחיבקת אותה בשתי ידיים! מי ביקש ממך אמונה עיוורת? מי לימד אותך יהדות? בא לך לעשות מה שליבך חפץ? לך על זה, אבל כמו גבר. בלי לחפש אשמים ולהתמסכן, בלי להתחפש לקדוש מעונה שהתפכח".
הרב יהושע וידר: דיין בחר להשתלח בצורה גורפת ומכלילה בעולם התשובה ובקודש בכלל
"הפוסט שפירסם אתמול יובל דיין הפך לכדור-שלג שהחל להתגלגל במחוזותינו, וכדאי לקרוא את תוכנו בהילוך-איטי, כדי להינצל מסכנות השלג: לא להתקרר ובעיקר לא להחליק…כמי שמצוי למעלה מעשור שנים בקהילת התשובה, כמרצה במסגרת מרכז "ראש יהודי" בתל-אביב ובמדרשת "שושנת אביב" שעל ידו, מוכרות לי מאד תופעות השחיקה, המשברים, ולעיתים גם הקריסה הרוחנית. הרי בשום שלב אין לנו תעודת-ביטוח רוחנית המחסנת אותנו בפני נסיונות. פעמים רבות מעורבים בתהליך התשובה לא מעט סיגים של דמיונות, אגו, רגשות-אשם מופרזים, "אורות" מסנוורים של התחלה חדשה ועוד".
"המשברים נועדו לִבְרוֹר סיגים אלו כדי שנוכל להמשיך ולהתקדם ממקום מדוייק יותר וצנוע יותר. הבחירה של יובל דיין היתה הפוכה: במקום לבדוק איפה היו הסדקים בתהליך התשובה שלו, סדקים שהתבטאו בחוויות המעוותות שעברו עליו, ולגמרי מיוזמתו (הרי אף רב לא הדריך אותו "להכות את עצמו עד זוב דם בלילות" ולהיות "אכול שנאה עצמית ורגשי נחיתות", אלו המצאות שלו) – בחר דיין להשתלח בצורה גורפת ומכלילה בעולם התשובה ובקודש בכלל. ברור שיש הרבה מה לתקן בכל מגזר. בדיוק בגלל זה תשובה היא לא אקט חד-פעמי אלא תהליך-חיים שהירידות הינן חלק מובנה בו בדיוק כמו העליות, ודווקא הן יכולות לזכות אותנו בהתחדשות ובהיפתחותם של אופקים חדשים. לנצל את הבלבול והכאב כדי לתת לגיטימציה לעשות מה שבא לך – זה בדיוק ההיפך מחיפוש רוחני אמיתי".
"נכון שרדיפת כסף וכבוד המנצלת את שמו של הבורא ואת "עשיית הנפשות" דוחה אף יותר ממקבילתה החילונית, שאיננה נזקקת להתחזות של "לשם שמיים" כדי לממש את תאוותיה, אבל האמונה בבורא עולם ובתורת משה לא מתחילה ולא נגמרת ברמתם האישית והקהילתית של מאמינים מתת-מגזר כזה או אחר. מי שהפך את עצמו לגורו מטעם עצמו המנסה להתפרנס ממכירת תובנותיו הרוחניות הבוסריות והמבולבלות לקהל צעירים וצעירות המבולבלים אף יותר ממנו היה יובל דיין עצמו, וגם לזה אף רב לא כיוון אותו… מה שמתבקש ממי שטוען שלימד את לשונו לומר "איני יודע" הוא לא לעשות אידאליזציה של אי הידיעה ולהפוך את ההתנהלות המופקרת לאדמו"ר החדש שלו, אלא לגשת מחדש בענווה וביסודיות המתבקשים לארון הספרים היהודי לדורותיו, ולמצוא בו את המענה לכל תהיותיו, ולא לאור זרקורי הרשת והתקשורת. במי שבוחר שלא לעשות כך מותר לחשוד שהמניע לבחירתו לא להמשיך בחיפוש המקום ובית המדרש המתאימים לו בתוך עולם הקודש הוא לא חוסר-האמון ששם תימצא התשובה, אלא דווקא הידיעה הפנימית שהתשובה כן נמצאת שם. אבל היא מחייבת. יותר נח לברוח".
חנוך דאום שמוציא סדרה יחד עם דיין, שיתף את הפוסט וכתב: "הסטטוס הזה של יובל מאוד מעניין ובכלל החיים שלו ושל נעה דיין ומה שנהיה מהחיים האלה".
הצלם קובי קלמנוביץ' שתמונתו עיטרה את הפוסט של דיין, דרש ממנו להסיר את התמונה שלו: "התבאסתי מהפוסט שלך מהפייס. בנוסף, התבאסתי מזה שבאחלה חוצפה וחוסר רגישות החלטת להשתמש בצילום שלי בפוסט האומלל שלך. קלוט מצב אחי – אני לא מזוהה עם המהלך שלך ולא מעוניין ששמי יהיה כרוך בפוסט הזה – לא בפייסבוק ולא בשום מדיה אינטרנטית או מודפסת. אז במחילה אבל בשיא התקיפות, אני דורש ממך להסיר את הצילום שלי".
יובל דיין, הדמות המרכזית שבספר "מקימי" שכתבה אשתו, הודיע שהוא יוצא בשאלה. מקימי היה רב מכר ישראלי בתפוצה פסיכית, לדעתי בצדק. הסיפור של דיין שם הוא סיפור של החוזר בתשובה בדגם "החדש", ששונה מהדפוס הקלאסי. ועכשיו הדמות מהספר ממשיכה את העלילה לבד
— אלי ביתאן (@Eli_Bitan) June 26, 2019
אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
