פרשנות: ביטול חוק הבחירות – אפשרי מהבחינה המשפטית

כנסת אשר קיצרה את תקופת כהונתה, והיא מוצאת דרך להמשיך ולמלא את תקופת כהונתה יש לאפשר לה לעשות כן. ודוק: אין הכנסת רשאית להאריך את תקופתה כהונתה מעבר לימיה אך להמשיכה בוודאי שאין מניעה

ביטול חוק הבחירות – אפשרי מבחינה משפטית. פרשנות
  (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

השיח על האפשרות של ביטול הבחירות והמשך תפקודה של הכנסת מעורר שאלות שנוגעות בנימיה הרגישים והעדינים של הדמוקרטיה הישראלית. המוסד של בית הנבחרים של מדינת ישראל 'הכנסת' הינו קודש הקודשים של החברה הישראלית. והמצב של פיזור הכנסת ה-21 בסמוך למועד בחירתה ועוד בטרם התחילה לרצות את תקופת כהונתה, והאפשרות לביטול הבחירות והשלמת תקופת הכהונה דורשת התייחסות מעמיקה.

את הדיון נתחיל בעובדה שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, שכנסת נבחרת כדי לפזר את עצמה. הישגי הכנסת ה-21 מסתכמים בחקיקת חוק לפיזור הכנסת. לא כאן המקום להיכנס לשאלה האם הדבר נכון או לא נכון, מה שבטוח ששיתוק מדינה לתקופה של שנה אינה עושה טוב למשק. חוק יסוד הכנסת עוסק בין היתר בארוך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהבחר.

סע' 8 לחוק יסוד הכנסת קוצב את תקופת כהונתה של הכנסת ל-4 שנים. חוק היסוד קובע גם את מועד הבחירות מקום שהכנסת מלאה את ימיה. כלומר אין כל צורך בחקיקת חוק מיוחד שמגדיר את מועד הבחירות היום, והחודש קבועים [סע' 9]. חוק היסוד אוסר על הכנסת לפזר עצמה לפני תום מועד כהונתה. יחד עם זאת חוק היסוד קובע עקרון מכיר גם באפשרות של קיצור משך כהונת הכנסת, קיצור זה מותנה בהליך חריג שמחייב חקיקה מיוחדת לפיזור הכנסת [סע' 34].

עוד קובע חוק היסוד שהכנסת אינה מוסמכת להאריך את תקופת כהונתה, כלומר הכנסת אינה יכולה לקבוע תקופת כהונה ארוכה מ-4 שנים ועליה ללכת לבחירות עם גמר כהונתה. לעקרון זה חריג המאפשר לכנסת להאריך את תקופת כהונתה בשלושה תנאים מצטברים הראשון הארכת תקופת הכהונה תיעשה בחוק שהתקבל ברוב של 80 חברי כנסת. התנאי השני אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן. והתנאי השלישי שהארכת כהונת הכנסת תהלום את הנסיבות המיוחדות ולא תעלה על הזמן המתחייב להארכה [סע' 9א(א)].

שימוש באפשרות זו נעשה במלחמת יום הכיפורים. תכליתו של החריג לאזן בין ריסון הכח של הכנסת להנציח ולשמר את כוחה לבין צורך מיוחד בחיי האומה, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים או מצב חירום שמחייב סטייה מעקרון הגבלת כהונת הכנסת.

כהונת הכנסת לא הסתיימה

אך מה קורה בדמוקרטיה הישראלית מודל 2019, כאשר כהונת הכנסת ה-21 לא רק שלא הסתיימה אלא אף לא התחילה, והכנסת מחליטה לעשות שימוש בסמכותה ומחוקקת חוק לפיזור הכנסת לנוכח המסקנה אליה מגיעים חברי הכנסת שלא ניתן לקיים ממשלה שתישען על רוב פרלמנטרי. ואז נצור מצב לפיו נמצא רוב לכינון ממשלה בהרכב הכנסת ה-21. האם היא יכולה לחוקק חוק שיבטל את החוק לפיזור הכנסת?

בהקשר זה חוק יסוד הכנסת שותק, ותשובה לשאלה זו בחוק יסוד הכנסת לא קיימת. אולם פרשנות של חוק יסוד הכנסת יכולה להוביל למסקנה שהאפשרות קיימת. וזאת מהטעם אם מתבוננים על תכליתו של חוק יסוד הכנסת הרי שנמצא כי קיימת חשיבות למילוי ימיה של הכנסת. "לא תחליט הכנסת על התפזרותה לפני גמר כהונתה". פיזור הכנסת שלא בתום תקופת הכהונה אינו מצב אידיאלי. והאפשרות של פיזור הכנסת בטרם זו השלימה ימיה מהווה חריג, כפי שקובע חוק היסוד שמאפשר קיצור ימיה של הכנסת שהתקבל ברוב חברי הכנסת.

מכאן שכנסת אשר קיצרה את תקופת כהונתה, והיא מוצאת דרך להמשיך ולמלא את תקופת כהונתה יש לאפשר לה לעשות כן. ודוק: אין הכנסת רשאית להאריך את תקופתה כהונתה מעבר לימיה אך להמשיכה בוודאי שאין מניעה. האם לכנסת סמכות לעשות כן התשובה לעניות דעתי היא חיובית.

==

אלישי בן-יצחק, עו"ד בעל משרד לעריכת דין ומרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מסכים עם חוות הדעת של חברי
פלוני, במשרד ממשלתי | 26-06-2019 15:59
דברי טעם.