חטא המרגלים – כשלון בזיהוי האינטרס הציבורי

דומה כי המסר העולה מפרשת המרגלים, ששאלת האינטרס הציבורי אינה יכולה להיענות באמצעות קומץ של אנשים מוכשרים ככל שיהיו. הכרעות ציבוריות אינן יכולות להיות תוצר של החלטה של אדם כזה או אחר, החלטות ופעולות צריכות להיות בהתאם לחוק החרות והפסיקה

חטא המרגלים – כשלון בזיהוי האינטרס הציבורי

במתח רווי היצרים הקיים בין הרשויות במדינת ישראל, מתכתשות ביניהם הרשויות מי זו המגשימה נאמנה את ייעודה הדמוקרטי, מי חורגת מסמכותה, ומי פועלת כדי לחזק את הדמוקרטיה ומי מקרב את קיצה של הדמוקרטיה.

אחד ממושגי השסתום שנשמע לאחרונה הרבה, והוא מושמע מצד אלו שמבקשים להגן על הדמוקרטיה מפני חורבנה וקיצה הוא "האינטרס הציבורי". בפשטות מבקש האינטרס הציבורי להבטיח צורות פעולה שונות שתכליתן טובת הכלל. על אף פשטות הההגדרה קושי רב טמון ביישומה, ראשית מהו האינטרס הציבורי, וגם אם נצליח לזהותו הרי  כמעט בכל פעם שבו מגינים ושומרים על אינטרס ציבורי מסוים, פוגעים באינטרס ציבורי אחר.

כל הישג שהציבור נהנה ממנו עלול לפגוע בזכותם של קבוצת מיעוט בחברה. כאשר גם השמירה על זכויות מיעוט הוא אינטרס ציבורי. דומה כי אין כל מחלוקת בשאלת נחיצותו של הערך 'אינטרס הציבור' והכל מסכימים לגביו, עיקר המחלוקת סובבת סביב שאלת היקף השימוש הראוי שישי לעשות בו, והאם בכלל יכול אדם או קבוצת אנשים להכתיב לציבור כולו מהי טובתו.

על שאלה מורכבת זו אבקש הפעם להתבונן דרך אחד  מציוני הדרך המשמעותי והמרכזי בהיסטוריה של עם ישראל. תיאור המקרה מתואר בפרשת השבוע, שלח לך אותה נקרא השבת. כאשר הפרשה פותחת  באחת הטראומות הגדולות של דור המדבר – חטא המרגלים. אותו חטא שבעטיו נגזר על בני ישראל עונש של 40 שנות מדבר. במקום להיכנס לארץ כאן ועכשו נדחתה הכניסה לארץ עד שכל אותו הדור ההוא ימות.

חטא המרגלים פותח בתיאור בחירתם של 12 "אנשים" נציג מכל שבט בעם ישראל, ולא סתם נציגים האנשים עליהם מוטלת המשימה הם "נשיאים" [במדבר יג, ב], "ראשי בני ישראל" [במדבר יג, ג].  עליהם מוטל התפקיד "לתור את הארץ", הם נשלחו לצורך ביצוע תפקיד מודיעיני איסוף חומר ומידע על היושב בארץ באמצעותו יוכלו בני ישראל לתכנן את כניסתם לארץ. תוצאות אותה שליחות ידועים ומוכרים ואלו מסתכמים "ויוציאו דבת הארץ אשר תרו בה" [במדבר יג,לב].

אחת השאלות שמעלה חטא המרגלים היא שאלת המניע? מה הביא את המרגלים שכולם 'אנשים' מובחרים נשיאי העדה, בעלי מעמד ציבורי לגרום לחטא כה חמור זה? אחד ההסברים שהוצעו כדי להסביר את חטאם של המרגלים נבע מחששם של המרגלים שהכניסה של בני ישראל לארץ מנוגדת ל'אינטרס הציבורי', המרגלים הבינו שכניסת בני ישראל לארץ תחייב את בני ישראל להתחיל לעסוק בישוב הארץ, ברדיפה אחר פרנסה, בחקלאות, [ראו הזהר פרשת שלח; האדמו"ר הזקן מחב"ד, ליקוטי תורה שלח; הרב טייכטל, אם הבנים שמחה, עמ' קל].

למה להפסיק כל חיי הנוחות שהקיפו את כל צרכיהם של בני ישראל, החל מהליווי הצמוד של עמוד האש ועמוד הענן "וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם" [שמות יג,כא-כב], עבור למזונם של בני ישראל ירד להם מהשמים "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו [שמות טז,ד], בארה של מרים אותה באר ניסית שליוותה את בני ישראל במדבר וסיפקה לבני ישראל מים, "שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה" [דברים ח,ד].

במצב דברים כזה כאשר כל מציאות החיים עתידה להשתנות עולה השאלה האם בכלל צריך להכנס לארץ, ולמה צריך את ארץ ישראל למה לוותר על חיי נוחות אלו ולעבור למציאות המורכבת של חיים בארץ ישראל. והנה למרות שהשיקולים של הנשיאים אולי נכונים, ולמרות שהמבחינה מציאותית נבחרי הציבור שיצאו למשימתם צדקו, ולמרות שאולי בשיקולים של אינטרסים ציבוריים טהורים וטובת הכלל זו המסקנה המתבקשת. ולמרות זאת התוצאה היא הפוכה ולמרות כוונתם הטובה של הנשיאים הם גרמו לנזק גדול לעם ישראל, עיכוב של 40 שנה בכניסה לארץ, כאשר את שארית חייו של כל הדור הוא ירצה במדבר.

דומה כי המסר העולה מפרשת המרגלים, ששאלת האינטרס הציבורי אינה יכולה להיענות באמצעות קומץ של אנשים מוכשרים ככל שיהיו. הכרעות ציבוריות אינן יכולות להיות תוצר של החלטה של אדם כזה או אחר, החלטות ופעולות צריכות להיות בהתאם לחוק החרות והפסיקה, כל ניסיון לענות בשם ציבור יכול להוליד לתוצאה שגויה ולא רצויה, או לפעולה שתוצאותיה כלל אינן מתיישבות עם האינטרס הציבורי האמיתי.

==

אלישי בן-יצחק, עו"ד בעלים של משרדי לעורכי דין ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
הנרטיב שהכי שובש......
משה אהרון עו"ד | 21-06-2019 8:12
חטא המרגלים - ראשי פרקים ונרטיב . ראשי פרקים לנרטיב...... (משה אהרון עוד) בסד. לעניות דעתי פרשת המרגלים הסתבכה לנו משהו . שלל הפרשנויות והפירושים הסיטו אותנו מדרך המלך של הנרטיב. אותו שעל פי יסודות הפשט של המקרא. על מנת שלא להאריך להלן ראשי פרקים אשר מהם לעניות דעתי יש לתוות את הנרטיב לאשורו : 1. המנדט שהקבה נתן היה אך לתיור ולא לריגול. בכל פרשת המרגלים אין זכר לשורש של ריגול. 2, המנדט לתיור [לשרטט תמונת נוף] היה בעיקר למענו של משה שהקבה ידע כי לבסוף לא יזכה ולא יכנס לארץ רמז לצורך כאמור בכך שטרם פטירת משה הראה ה' למשה את הארץ מהר נבו. לפיכך פרשת המרגלים פותחת במילים שלח לך - בעבורך. 3. והנה בהעברת המנדט למרגלים משה נכשל , סקרנותו גברה עלין והוא גם ביקש לקבל תמונה יותר רחבה גם בפרמטרים של ריגול צבאי אנושי בכך למעשה הטיל לפתחם של המרגלים פוטנציאל של חטאת . 4. משה היה ער לסכנה האמורה לפיכך כינסם טרם שליחתם לטקס הפגנטי של שינוי שם יהושוע מלשון של תשועת אדם : הושע, ללשון של יהושוע תשועת ה' .לצרוב בליבם המסר כי תהא אשר תהא התמונה של הריגול הצבאי זה לא רלוונטי .כי הקבה הוא המנחיל לנו את הארץ בניסיו שלו 5. הנה כי כן אם המרגלים היו אך מסתפקים בתיאור עוצמתם של העממים וביצורה של הארץ ואפילו היו מוסיפים את דעתם כי אין בכחנו לכבוש מידת הדין שהייתה יורדת לא הייתה כה חמורה . 6. מידת הדין החמורה נבעה מצירוף יסוד נוסף והוא דיבת הארץ רעה. הנה כי כן אין לך נורא יותר מהוצאת דיבת הארץ רעה
2
אז בשביל מה הם בכלל נשלחו? להגיד אמן מראש?!
מרקיז | 21-06-2019 10:07
עוד קביעה שיפוט וענישה מטעם השליט הרודן שלא מסוגל לקבל דברי ביקורת ורואה בהם כמעט תמיד מעשה מרידה.