לא אני לא מדבר על נציגינו בכנסת מה שקורה שם הוא תעודת עניות לפוליטיקאים ולא למגזר.

זה הולך ככה. מעל 3 שנים שאני זוכה לערוך חופות בארגון רבני צהר, ברוב המוחלט של המקרים לזוגות שאינם דתיים. כל זוג הוא עולם ומלואו. אבל בכל פעם בשיחת ההיכרות שמתקיימת בסלון ביתנו אנחנו מגיעים לשלב ההסבר על העדים, אני חש במבוכה מגזרית חמורה.

תראו, זה לא סוד שההלכה דורשת ששני העדים החתומים על הכתובה יהיו שומרי תורה ומצוות (לא אכנס לעניין הזה ברשותכם כרגע). "דתיים" בלע"ז. אז מה הביג דיל? בסך הכל לשלוף שני חברים דתיים מהצבא, מהלימודים או מהעבודה ולכבד אותם בעדות. פשוט, לא?

אז זהו, שממש ממש לא. הם לא מכירים. בחלק גדול מהפעמים הם לא מצליחים לחשוב אפילו על אחד כזה. אבל המגזר הסרוג נמצא בכל שדרות החברה הישראלית. הוא נמצא בצבא, בהיי-טק, באקדמיה, במסדרונות הכנסת. אז מה קורה פה?

אם אני אשאל את עצמי נניח, מתי יצא לי להפגש בכלל עם "חילוניים"? בצבא? הייתי עם בני ישיבות, כמוני. וגם עם החילונים שהכרתי, לא הצלחתי לשמור על קשר (בואו, לייק בפייסבוק זה לא "לשמור על קשר"). בלימודים? תואר ראשון למדתי במכללה דתית, וכך גם בתואר השני שאני לומד כעת. בעבודה? עברתי בין ארבעה בתי ספר במהלך חיי המקצועיים, כולם דתיים. בשכונה? יישוב דתי, על כל ספקטרומיו המגוונים, אבל דתי.

טוב, אולי אני לא דוגמא. הרי יש לי המון חברים כאלו שהתגייסו למחלקות מעורבות, יש לי המון חברים שעובדים במקומות שבהם אין רק דתיים. ובכל זאת, זוג אחרי זוג מביטים זה על זה במבוכה ואומרים; "לא מכירים אף אחד" ולא מבינים עד כמה המבוכה לא צריכה להיות שלהם אלא מבוכה שלנו. מצאתם מקום חרפתנו.

כמה אנחנו אוהבים לדבר על "להתנחל בלבבות"? כמה אנחנו אוהבים להתפאר במפעל הגרעינים החברתיים תורניים וואטאברים? אשמנו. בגדנו. התנתקנו. זהו זמן לתיקון. בואו נשים את ענייני הפוליטיקה בצד. בואו נתחבר. מחדש.

יש לכם/ן חברים/ות "חילוניים" מהצבא או מהלימודים שאתם מתעדכנים מה קורה איתם רק בפייסבוק? חבר'ה מהעבר שהשם שלהם תופס אבק ברשימת אנשי הקשר? תשלחו הודעה, תתעניינו, תקבעו לשֶבֶת על קפה, בירה מילקשייק או לאפה. בלי להתפדח. זהו צו השעה. בואו נבנה את זה שוב, מלמטה, בלי לחכות לפוליטיקאים שיכריזו על המפלגה שלהם שהיא היא המחברת בין דתיים לחילונים (ספרתי לפחות 4 מפלגות כאלו, גם אתם?).יש לכם רעיונות נוספים? מוזמנים להגיב. מדינה דמוקרטית אחרי הכל.

=======

הרב הראל מקייס הוא רב בארגון רבני צוהר, ראש בית המדרש בבית הספר 'תורה ומדע' בכפר סבא ושחקן בתיאטרון 'אבני דרך'