בין סיפור העליה מאתיופיה לסיפורם של ניצולי השואה

סיפורם של יהודי אתיופיה מזכיר לי מאוד את סיפורם של יהודי אירופה שעלו לארץ ישראל מהשואה האיומה, ולא סיפרו את סיפורם, אולי כי חששו שבסיפורם יוסיפו צער לדורות הבאים

בין סיפור העליה מאתיופיה לסיפורם של ניצולי השואה
  (צילום: תומר ניוברג/ פלאש90)

"הייתי בטוח שירושלים כולה זהב. הכבישים, הרחובות, הבתים הכל עשוי מזהב". כך אמר לי פעם אחד מתלמידיי שעלה מאתיופיה לארץ ישראל. "אך מה שניחם אותי זאת המחשבה שהזהב של ירושלים נמצאת בלבבות של העם היהודי".

הכמיהה לירושלים – אירוסלם, הייתה הכוח המניע ליהודי אתיופיה לעלייתם לארץ ישראל. הם עזבו את ביתם וארץ מוצאם, בשביל לעלות לארץ הקודש ולהגיע לירושלים. מקובל בפי העדה לומר שחלקם אף חשבו שיראו את בית המקדש בתפארתו.

בדבריו של רבי יהודה הלוי אנו מוצאים התייחסות לחלומם של בני העדה על ירושלים: "גולים במערב בכוש ומצרים, מגמת פניהם ירושלים, אל אביהם אשר בשמים, לעמוד לשרתו ולברך בשמו".

דוגמא נוספת לכמיהה לירושלים היא שאף במשחקי הילדים, אירוע משפחתי או בתפילות השגורות בפיהם, הביאו יהודי אתיופיה לידי ביטוי את זכרון ירושלים. כשהתפללו – התפללו לכיוון ירושלים, כששחטו – שחטו לכיוון ירושלים. המנהיגים חזרו ואמרו שרק מי שילך בדרך ה', ישמור על התורה, ויקיים את המצוות, יזכה להגיע לארץ ישראל ולהקריב קורבנות בבית המקדש.

גם יהודי שחי בכפר באתיופיה ובנה את ביתו לא הציב לו יסודות איתנים, ואף לא הניח עליו גג רעפים טובים. בתשובתו לסובביו מדוע נהג כך, היה עונה: "לשנה הבאה אהיה בירושלים, לכן איני בונה בית עם יסודות טובים".

בשנים תש"מ-תשד"מ (1980–1984) החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה מן הכפרים באזור גונדר לעבר סודאן. רבים מיהודי אתיופיה שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל.

העלייה דרך סודאן התאפשרה בשל הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן. אך בעת שהתגלה הדבר, הורע מצבם של היהודים ורבים נהרגו ונטבחו על עצם היותם יהודים. כארבעת אלפים יהודים מתוך אחד עשר אלף מצאו את מותם בסודאן בעת שהיו בדרכם לארץ ישראל, רבים מיהודים אלו השקטים והצנועים אינם מספרים את סיפורם המר.

דבר זה מזכיר לי מאוד את יהודי אירופה שעלו לארץ ישראל מהשואה האיומה, ולא סיפרו את סיפורם, אולי כי חששו שבסיפורם יוסיפו צער לדורות הבאים. סבתי ע"ה לא סיפרה את סיפורה כיצד ואיך עלתה לארץ ישראל וניצלה מצפורני הנאצים ימ"ש ורק בשנותיה האחרונות הסכימה לספר לנו הנכדים, את סיפור העליה לארץ.

ניתן לומר כי ההסכמה לספר את תלאות השואה השתנה לאחר כמה שנים, עת הבינו כולם שסיפורים אלו צריכים להיות נוכחים בחיי היום יום, למען נלמד מהי גבורה ומהי אמונה, בבחינת 'מעשה אבות סימן לבנים'. עלינו, כלל העדות בעם ישראל ובפרט העולים מאתיופיה לבקש מאותם אלו שעלו לארץ ישראל לספר את סיפור הדרך על מנת שאנו נוכל ללמד את הדורות הבאים.

הכמיהה לירושלים הצליחה להביא את יהודי אתיופיה לארץ ישראל וסייעה להם לעבור את הדרך הקשה ולהגיע לארץ הקודש ולירושלים. אך טבעי הוא שיום הזכרון לנספי סודן מתרחש ביום חגה של ירושלים. כיום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה הנסמך ליום העצמאות.

=======

הכותב הוא הרב אבי שיש קרית משה, רחובות. איגוד רבני קהילות

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
נקודה חשובה
אטליי | 30-05-2019 18:28
כל הכבוד לרב שיש כתב על נקודה חשובה. עושה חייל בקרית משה הוא והקהילה שלו.
לפחות באתיופיה הרבנים לא תמכו בממשלת שוחד..
אוי אוי | 30-05-2019 18:43
ופה חילול ה' כזה גדול...
2
גיבורים לנצח
רחלי | 30-05-2019 23:33
כדי לקרוא ולהבין מה עברו יהודי אתיופיה בגלל היותם יהודים, ולא היו מוכנים למסור את נפשים לגויים. והגויים לא רצו לראות אף יהודי בבתם וארץ מולדתם. מבלי לפרט את אשר עברו בדרך לסודן שזה גיהנום שאי אפשר לתאר. אם דבר כזה לא יהיה דומה למה שעברו בשואה אז למה דומה בימינו. גם לאחר שמכרו את נפשם. יהודי אתיופיה לא זכו לשום הכרה במדינה שחלו להגיע כגבורים עליה ציונית. אפילו הושפלו בדרך לא דרך עי הממסד הרבנות הדתית בשטתיות. ומי שנחשבו הגבורים דווקא בכל מני סיפורים על סודן הם אנשי מוסד ועוד כאילו שהיה להם נגע או טעימה קטנה בעליה. ואילו אותם גיבורים יהודי אתיופיה שקברו את ההורים או את הילדים. הם נהיו כלי ריק שאין בו צורך לספר עליו ועל עמו. מצד שני אי אפשר למחוק היסטוריה הנה לעט לעט יוצא לאור כל ההיסטוריה שלנו ועוד נלמד אותם בבית הספר ובאונבריסיטאות כמו שלומדים על שואה או על הקמת מדינת ישראל.
3
יש כ"כ הרבה סיפורים וניסים שמעטים יודעים אצל
אתיופי | 30-05-2019 23:35
יש המון דברים אצלנו בעדה שירושלים היא סמל. בכל דבר קטן תמצאו את ירושלים לדוגמא. כשחותכים לחם של שבת זה חייב להיות לכיוון ירושלים. בנוסף לזה יש סיפורים וניסים שקרו אצל אנשים שבגלל האמונה שלהם בה' דברהם התקיימו ועד היום זוכרים אותם וילדהם מקבלים כבוד יותר נכון הערכה על מעשי אביהם
4
העליה מאתיופיה
ליאור | 31-05-2019 7:49
אישתי עלתה מכפר באתיופיה כשהיתה ילדה, אני אשכנזי, יש לנו ילדים יפיפיים, ואני חייב לומר שמי שלא הכיר עוד את העדה הקסומה והנפלאה הזאת, מפסיד ובגדול, הצניעות, הדרך ארץ, הכבוד למבוגרים , הטעמים, הריחות הנפלאים, הרוגע הפנימי, ובכלל עדה נפלאה. יש כל כך הרבה ללמוד, אבל קודפ כל, בואו נלמד לכבד אחד את השני, בואו נלמד לקבל את השוני התרבותי שקיים, כולנו באנו ממקור אחד, עם ישראל על כל גווניו, על כל שבטיו, נמחק את השנאה שקיימת בנינו, נתאחד לאחד, ובזה נממש את תפקידו של העם היהודי. נתחבר ונתאחד כנגד כל מה שמפריד.
צודק!!
גלילה | 01-06-2019 12:04
כל הכבוד ליאור על דבריך!!! גם אנחנו אשכנזים ויש לנו כלה אתיופית מדהימה ונכד יפהיפה!! אני אוהבת בכל נפשי את אנשי העדה הזו, הכרתי אותם מקרוב כמורה- אנשים ישרים ומקסימים. אבל גם אחרי 3 דורות לעליה יש כלפיהם אפליה מרגיזה ומכוערת!!! ירבו כמוך, אנשים מחוץ לעדה שמשמיעים קול בעבורם!!
ראשון לצון
ציונה | 01-06-2019 9:15
מלך⁦❤️⁩⁦❤️⁩
| 01-06-2019 9:14
מלך
5
יום ירושלים ונספי סודן
עדי פרידי | 31-05-2019 9:22
אך טבעי הוא שיום הזכרון לנספי סודן מתרחש ביום חגה של ירושלים. כיום הזכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה הנסמך ליום העצמאות. יום הזיכרון לנספי סודן אינו נסמך ליום ירושלים. יום הזיכרון חל ביום ירושלים וחבל. כי במידה והיה נסמך יכלנו לציין את יום הזיכרון ולמחרת לשמוח בשמחת ירושלים, אך לצערי כאשר יום הזיכרון חל באותו היום של יום ירושלים נעשה עירבוב בניהם ושני הימים לא מקבלים את הכבוד הראוי.
6
יציאת מצריים השנייה, סיפור מטורף שאין שני שכמ
יאנה | 01-06-2019 4:19
סיפור מרגש, מדהים, ציוני מטורף שאין שני לו, יציאת מצריים השנייה. ביום ראשון נציין את יום הזכרון בו איבדנו 4000 מהעם שלנו. חשוב לזכור את הסיפור הזה, ללמוד עליו ולהעביר אותו הלאה. מי יתן והגזענות תעלם מהמדינה הזו, מהממשלה ומכל גוך אחר וליום הזה יהיה מעמד מכבד, מי יתן ונלמד על המנהיגים המהפכניים שהקריבו ככ הרבה כדי שהעלייה תקרה.