צום החמישי: דיני ומנהגי תשעה באב שחל במוצאי שבת - סרוגים

צום החמישי: דיני ומנהגי תשעה באב שחל במוצאי שבת

צום תשעה באב מכיל לא רק את דיני התענית החמורים משאר התעניות, אלא גם את דיני האבלות. השנה חל הצום במוצאי שבת ויש לו דינים מיוחדים לגבי הבדלה וסעודה מפסקת. מי צריך לצום? מה מותר לעשות בצום ומה אסור? על איזה כיסא מותר לשבת ואיך ישנים בלילה? ריכוז כל הלכות תשעה באב.

author-image
צום החמישי: דיני ומנהגי תשעה באב שחל במוצאי שבת
  אמירת קינות בכותל (פלאש90)

ערב תשעה באב

א. בשנה זו, כיון שערב תשעה באב חל בשבת, אין לנהוג אבילות בשבת.

ב. לעניין איסור לימוד תורה מחצות היום.

ג. לא אומרים צדקתך בשנה זו בשבת "חזון".

סעודה המפסקת

ד. בשנה זו, מותר לאכול בסעודה המפסקת בשר ולשתות יין, ולאכול שני תבשילים.

ה. בשנה זו, אין לאכול סעודה המפסקת, בישיבה על הרצפה.

ו. אין חובה לחלוץ את הנעליים לפני הסעודה.

ז. בשנה זו, אין לאכול באופן שלא יתחייב האדם בזימון.

ח. יש לסיים את הסעודה, לפני השקיעה. ומי שרוצה לצחצח שיניים, צריך לעשות זאת גם כן לפני השקיעה.

צאת השבת

ט. יש לחלוץ את הנעליים רק לאחר צאת הכוכבים.

י. יש להחליף מבגדי שבת לבגדי חול רק לאחר צאת הכוכבים.

יא. איסור רחיצה נוהג מהשקיעה ואילך.

יב. אין להבדיל במוצאי שבת, אלא יש לסמוך על ההבדלה שבתפילה. ומברכים "בורא מאורי האש" בבית הכנסת.

יג. לאחר צאת הצום יש להבדיל על היין בלבד (בלי ברכת הבשמים ובלי ברכת "מאורי האש").

חמשת הענויים

יד. תשעה באב אסור באכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה*.

טו. כל איסורים אלו חלים משקיעת החמה, עד צאת הכוכבים למחרת.

טז. אשה בהריון או מניקה חייבת לצום. וטוב שלא תתאמץ בצום, ותהייה במקום ממוזג במדת האפשר, ותשתה הרבה מבעוד יום.

יז. אשה שהיא בתוך 30 יום מהלידה, וכן חולה שרופאים יראי שמים אומרים שהוא צריך לאכול, או שהוא יודע בעצמו שצריך לאכול מפני שהוא מרגיש רע [שאינו מתבטא בכאב ראש בלבד], אוכלים כל מה שהם צריכים [ולא יאכלו דברים שאינם צריכים].

יח. יש אומרים שמי שצריך לאכול בצום, יאמר "נחם" [האמור בברכת "בונה ירושלים" במנחה] בברכת המזון.

* בענין זה נוהגות גם ההרחקות.

רחיצה

יט. רחיצה אסורה בתשעה באב, אפילו של חלק מהגוף, ואפילו במים קרים.

כ. בימינו, אפילו טבילה במקוה אסורה.

כא. אדם שידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ את הלכלוך לפי הצורך בלבד. וכן הדין אם נגע האדם במקום מלוכלך, שירחץ רק את מקום נגיעתו.

כב. אדם שעשה צרכיו, ואדם שקם בבוקר, נוטל את ידיו את הפרק העליון של האצבעות. ואם נגע ביותר מכך, ירחץ את מקום נגיעתו.

כג. אדם שיש לו לפלוף בעינים, מותר להוריד אותו במים, אם הוא רגיל לעשות כך בימים אחרים.

כד. אדם שיש לו שפשופים ויבלות ברגליו, כתוצאה מהליכה ממושכת – מותר לרחוץ את רגליו.

סיכה

כה. אסור למרוח שמנים, משחות וקרמים על הגוף בתשעה באב, ואפילו על חלק קטן מהגוף.

כו. אין להשתמש בבשמים או בדאודורנט (אפילו ספריי), כיון שהם מכילים שמנים.

כז. מי שיש לו פצעים או כאבים אחרים וצריך למרוח משחה או שמן – מותר.

נעילת הסנדל

כח. אסור לנעול נעלים או סנדלים העשויים מעור (אפילו בחלקם).

כט. נעלים שאין בהם עור – מותר לנעול.

לימוד תורה

ל. אין ללמוד תורה בתשעה באב, משום שנאמר "פיקודי ה' ישרים משמחי לב", ואין לשמוח בזמן זה.

לא. מותר וצריך ללמוד דברים שאינם משמחים, כגון: איוב, התוכחות שבירמיהו, ענייני אבילות, מדרש איכה, סיפורי החורבן וענייני מוסר.

לב. אדם שנתקל תוך כדי הלימוד בקטעי נחמה, צריך לדלגם.

לג. כל דברי התורה המהווים חלק מן התפילה, אינם בכלל האיסור. ויש שנהגו לקרא את שירת 'האזינו' במקום שירת הים.

עבודה ומלאכה

לד. אין לעבוד בצום [חוץ ממי שעבודתו היא בתחום הרפואה, הבטחון וכדומה].

לה. אין לעשות מלאכה בצום. והמלאכות האסורות, הן המלאכות האסורות בחול המועד.

לו. מלאכת דבר האבד מותרת. ולא נקראת מלאכת דבר האבד, אלא מלאכה שאם לא יעשנה, יווצר לו נזק כלכלי. אך מניעת רווח, אינה בכלל דבר האבד.

לז. כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.

שינה וישיבה

לח. יש נוהגים לשים אבן בליל תשעה באב מתחת לראש או מתחת לכרית.

לט. נוהגים לישון על הרצפה (על גבי מזרון).

מ. נוהגים לשבת על הרצפה לפחות עד חצות היום.

מא. נשים בהריון ומניקות פטורות מדינים אלו.

מב. אשה אינה מחוייבת לשבת על הרצפה.

מג. מי שסובל מכאבי גב, או שהוא זקן וקשה לו לשבת או לשכב על הרצפה, אינו מחוייב בכך. ומכל מקום, אם יכול לשבת באופן פחות נוח מהרגיל, או בכסא נמוך – יישב.

תפילת התענית

מד. אין למהר בתפילה ובקינות ובקריאת איכה, אלא יש להתפלל בנחת ודרך בכי כאבלים.

מה. אין לדבר, ואין ללכת מבית הכנסת בשעת הקינות.

מו. יש לומר "עננו" בכל התפילות. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שרק החזן אומר בחזרת הש"ץ.

מז. אין אומרים "תתקבל" בקדיש בערבית ובשחרית, ע"פ האמור בפסוק שבאיכה "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי".

מח. נהגו הספרדים לשים אפר במקום הנחת התפילין, בשעה שקוראים מגילת איכה בערב ובבוקר.

מט. לאחר קריאת מגילת איכה, כל הציבור אומר יחד את הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם", והאשכנזים נוהגים שהקורא אינו אומר את הפסוק עם כל הציבור, אלא אומרו אחריו.

נ. אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין בשחרית של תשעה באב, אלא מתעטפים בטלית ומניחים תפילין במנחה. אך לובשים טלית-קטן תחת הבגדים.

נא. נוהגים להאריך בתפילה ובקינות, ויש קוראים גם את ספר איוב, עד קרוב לחצות היום.

נב. אומרים במנחה בברכת 'בונה ירושלים', "נחם ה' א-להינו את אבלי ציון וכו'". ומי ששכח אינו חוזר.

נג. לא אומרים תחנון ונפילת אפים וסליחות בתשעה באב.

בית הכנסת

נד. נוהגים האשכנזים להסיר את הפרוכת מארון הקודש. והספרדים נוהגים להופכה, ולהפוך את מעיל הספר-תורה, ולהסיר את כיסוי הבמה.

נה. אבל, הולך לבית הכנסת בת"ב בערבית ובשחרית, עד סיום הקינות.

דברים המותרים לאחר חצות היום

נו. לאחר חצות היום, מותר לשבת על כסא.

נז. אין להכין אוכל לצאת הצום, לפני חצות היום.

נח. מילה החלה בת"ב, מלים את התינוק לאחר חצות היום, ולאחר שהסתיימו הקינות*.

* פרטים נוספים בענין זה נמצאים בשו"ע או"ח (תקנח, ז-ח).

צער הצום

נט. אין לומר "שלום" בתשעה באב, ואין לשאול בשלום אדם. ואנשים פשוטים ועמי הארץ שאינם יודעים הלכה זו, ושאלו בשלום אדם, ישיב להם בשפה רפה ובכובד ראש.

ס. אין להדליק אור בליל ת"ב, למעט מה שצריך כדי להתפלל ולקרוא את מגילת איכה והקינות.

סא. אין להעביר את הצום בשינה, משום שהצום נועד לתיקון המידות והמעשים, ולא נועד כדי להרעיב את האדם.

מנהגי אבילות בי' באב

סב. רובו של ההיכל נשרף בי' באב, ומפני זה ראוי להמשיך בכמה מדיני האבילות בי' באב.

סג. בשנה זו, כיון שתשעה באב נדחה, אין אבילות בי"א באב.

סד. כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
הלכה
הלכה | 27-07-2012 9:42
טז. אשה בהריון או מניקה חייבת לצום. וטוב שלא תתאמץ בצום, ותהייה במקום ממוזג במדת האפשר, ותשתה הרבה מבעוד יום. יש בזה מחלוקת גדול, ובפרט שהשנה הסום נדחא, על כן כל אחד ישאל את הרב שלו מה לעשות, כי יש הרבה שאומרים בבוקר מתור לאכול, מתי שהוא רוצה לאכול ולשתות, אין צורך להמץ את הגוף בכלל ובפרט ששמתי שאדמו"ר מויזניץ זצ"ל הקפיד שנשים הנ"ל בכלל לא צום, גם בליל הצום
2
בקיצור: אין שום הקלות אפילו שזה צום נידחה
מאיר | 27-07-2012 13:57
חיפשתי עם פינצטה את המילה: מותר.....אין כזה דבר. ומי שמחמיר יותר מקובל.
3
בהריון ובהנקה אסור לעולם לצום
ד"ר צבי | 27-07-2012 14:12
אפילו לא ביום כפור. אחרי 12 שעות מתחילת הצום גוף האשה ההרה והמיניקה מתחיל לייצר "קטונים" - סוג של אצטון, ומתחיל גם לשחרר חומרים רעילים שטמונים בשומן שבגוף. שני אלה מגיעים למח התינוק ויכולים לגרום לפיגור שכלי. כבר הוכח שאצל אלה שצמים בהריון יש כפליים ילדים מפגרים מאשר אצל אלה שאינם צמים בהריון. סכנתא חמירא מאיסורא. צום בהריון הוא מצוה הבאה בעבירה. הרבה רבנים פסקו שלאשה בהריון אסור לעולם לצום.
4
ממש תודה רבה...אני מאמין שהרבה כמוני נעזרו כאן לדעת משה
מאיר | 27-07-2012 15:02
5
" אשה בהריון או מניקה חייבת לצום. "
יובל | 27-07-2012 17:17
פשוט לא נכון, כל הפוסקים מתירים לה לשבור את הצום ברגע שמרגישה קושי