כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?
פרשתנו איננה מתארת עולם רגיל אלא עולם שמתנהל בצורה עליונה, המוסר נמצא בשיא פיתוחו וכל מערכות החיים שייכות למסגרת חיים אלוקית. המחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון טמונה בעצם השאלה: כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?
אחת הברכות המרתקות שהעסיקה רבות את חכמי ישראל, היא ברכת השלום העתידי הצפוי לעם ישראל. כפי שראינו, הברכות המצויות בפרשתנו עומדת כתנאי לקיום המצוות האמורות בפרשת הקודמת, שייכות והתמסרות למצוות התורה מוציאות מהמציאות הטבעית את הטוב העליון הגנוז בה. התורה מציינת שהשלום עתיד להוליד מציאות של השבתת המזיקים מן הארץ: "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". מציאות של רוע, כאב, אכזריות ומלחמות עתידה לסור מן העולם. באופן פשוט, הרי שתהליך זה מחויב לאור מציאות השלום.
שניים מגדולי התנאים נחלקו במדרש בביאור משמעות הפסוק: "והשבתי חיה רעה מן הארץ – ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו". לפי ר' יהודה משמעות הברכה היא שמציאותית לא יהיו חיות מזיקות בעולם. אולם לשיטת ר' שמעון בר יוחאי התהליך המשמעותי שהמציאות עתידה לעבור, איננו שם פעמיו אחר ביטול הרוע והשמדתו, אלא אחר זיכוכו ועידונו. מי מבין השניים צודק יותר?
פרשתנו איננה מתארת עולם רגיל אלא עולם שמתנהל בצורה עליונה, המוסר נמצא בשיא פיתוחו וכל מערכות החיים שייכות למסגרת חיים אלוקית. המחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון טמונה בעצם השאלה: כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?
הרמב"ן רואה בתפיסתו של ר' שמעון גילוי נכון יותר של המציאות העתידית: "ועל דעת רבי שמעון שאמר משביתן שלא יזיקו (שם) יאמר והשבתי רעת החיות מן הארץ והוא הנכון".
בעולם העתידי, סבור הרמב"ן, תפיסתו של ר' שמעון מדויקת פי כמה משל ר' יהודה. גם אם תוצאת הברכה יכולה להיות מקבילה בין ר' יהודה ור' שמעון, דהיינו – האדם לא יצטרך לפחד מחיות רעות, הרי שלדברי ר' שמעון התיקון צריך להיות פנימי, ואין להסתפק בתיקון חיצוני. לפי הרמב"ן, המבט של ר' שמעון מחפש אחר השבח העליון ביותר של ה'. השבח המלא מופיע דווקא על ידי תיקון עמוק ופנימי של הדבר. האופן בו קורא ר' שמעון את פרשת השבוע, מלמד על כך שהשלום עתיד לזכך ולטהר את המציאות, לאמור: איננו מבטלים את הרוע מן העולם אלא מהפכים אותו לכלי המחזיק ברכה.
ר' שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל השבוע, חשף וחידד את הפן הנסתר בתורה, המבט שאינו רואה רק את העולם הנגלה, אלא גם את העולם הנסתר שמבעד למילים. דוד המלך ע"ה ביקש מה': "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". דורשי רשומות זיהו במילה 'גל' רמז לתאריך ל"ג בעומר, יום שבו התגלו "נפלאות" התורה. מבטו של ר' שמעון מעורר כיוון מרתק על משמעות השלום בזמן הגאולה, כזה שאינו דוחה את הרשעים אלא מתקנם ומעדנם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו