אמהות זה בשבילכן: איך מדברים עם הילדה על וסת?

מחקרים מראים כי גיל קבלת הווסת הולך ויורד עם השנים, היום כבר בגיל 9-10 בנות מקבלות את המחזור הראשון שלהן. אז איך הכי נכון להכין את הילדה? המנחה מוריה שמעון בטור מיוחד על השיחה הראשונה והחשובה מכל | וסת- מתנה משמחת

אמהות זה בשבילכן: איך מדברים עם הילדה על וסת?
  (צילום: שטארסטוק)

כשקיבלתי את הוסת לראשונה, ההורים שלי היו בחו"ל. זה היה בקיץ שבין כיתה ה' ל-ו' והתארחתי אצל דודתי היקרה באשקלון. לכאורה, החוויה הזו אמורה להיצרב לי בתור חוויה טראומטית. ככה, לקבל בפעם הראשונה וסת ללא אמא תומכת שתעזור לי ותסביר לי מה קורה כאן. אך חוויה זו זכורה לי כאירוע מאוד מרומם, עוצמתי ונשי.

מיד כשגיליתי את הכתם שסימן לי ש"הנה זה בא", הלכתי מיד לבת דודתי שהייתה גדולה ממני בשנתיים וסיפרתי לה את החדשה והיא מצידה, הלכה לספר לדודתי ולאחותה הגדולה. איזו התרגשות ושמחה! שלושתן עטו עליי עם הסברים כיצד עליי להשתמש במוצרי ההגיינה המיועדים לכך, ובחיוכים ממתיקי סוד הסבירו לי עד כמה מאורע זה משמעותי בחיי- כי הרי הפכתי לאישה. לאחר מכן יצאנו לחגוג בשוק באשקלון וקנו לי דיסק של להקה אהובה- ופדים.

הפדים היו לי מאוד מוכרים מכיוון שהיו נמצאים בחדר של הוריי ואמי הסבירה לי בפשטות למה הם מיועדים כששאלתי "אמא, מה זה?!".  בערב, הרמתי טלפון להוריי שנפשו בצרפת וסיפרתי את הבשורה לאמי שמאוד התרגשה בקו השני ותוך כדי שיתפה את אבי הנבוך היושב לידה.

איך זכורה לכן חווית קבלת הוסת לראשונה?

כשאני מגיעה לסדנא או הרצאה לאמהות – הדבר הראשון שאני שואלת היא איך זכורה לכן חווית קבלת הוסת לראשונה? האם הייתה לכן הכוונה מספקת? כיצד הרגשתן בחוויה אל מול הוסת, דימום, נקיון ואל מול האדם שתיווך לכן אותה? האם אמא שלכן דיברה אתכן על זה? לרוב, הנשים מספרות שההכנה היחידה שהייתה להן היא אחות בית הספר שהגיעה לדבר על ביצית חצוצרות ודימום.

אמותיהן שניסו לחמוק מן התשובות הישירות ורק פסקו ש"זה משהו שיש לכל אישה- קחי את הפד ובזה סיימנו". במקרים היותר טובים- הייתה ברקע איזו אחות גדולה ואולי פחות נבוכה לשוחח ולתווך את מראה כתם הדם שחולל פחד וחשש שאולי היא חולה או עומדת למות.

מחקרים מראים כי גיל קבלת הווסת הולך ויורד עם השנים. היום, ישנה עליה בהתבגרות מינית מוקדמת וטווח הגילאים לקבלת המחזור רחב יותר ומתחיל כבר בגיל 9-10. בגיל רגיש זה- לעיתים קרובות הגוף אומנם התבגר, אך לא תמיד מותאם מבחינה נפשית וחברתית.

למרות שקבלת הוסת הינה חלק בלתי נפרד מהפיכתה של ילדה- נערה לאישה, ולמרות שתהליך זה הוא תהליך בריא, טבעי, משמח, נורמטיבי ויותר מזה: שילך עם אותה ילדה- נערה למשך נכבד מאוד מחייה, למרות זאת, לעיתים קרובות אמהות יימנעו מלשוחח ולהכין את ילדותיהן מבעוד מועד לתהליך שבעז"ה יתרחש בגופן, מה הוא מסמן להן ואיך מחזוריות זו – מספרת להן כל כך הרבה על גופן. ברוב המקרים גם האמהות אינן יודעות זאת.

השיחה הראשונה על הווסת 

מחקר שנעשה בבנות כיתה ט' שאל את הנערות- כיצד הן חוו את קבלת הווסת ומה עזר להן בהתמודדות אל מול התהליך החדש שקורה בגופן. התשובות היו חד משמעיות. נערות שהייתה להן דמות אימהית מכילה ומסבירה חוו חוויה נעימה ודבר זה נראה בעיניהן כתהליך נורמלי וטוב.

כדאי וחשוב ליזום שיחה עם הילדה כשגופה מתחיל להראות סימנים של התבגרות מינית. ראוי לציין את שזו תופעה נורמלית, טבעית וחיובית. ה' ברא אותה מסיבה מסויימת.

תמיד אפשר לספר את הסיפור האישי שלך, איך את בתור נערה קיבלת את הוסת וכיצד את חווית אותה על מנת ליצור קרבה והזדהות ומה שהכי חשוב זה להיות קשובה לילדה ולתגובות שלה. לאפשר לה לשאול שאלות ולתת לה תמיד הרגשה של "דלת פתוחה" גם לאחר מכן.

ניתן לצאת עם הבת לבית קפה ועל הדרך לקנות מתנה לרגל המאורע או קניית פדים ביחד. בבתים שמתאים להם: גם האב יוכל לקנות לביתו מתנה (ובואו נודה על האמת, הוא זה שירכוש לה בשנים הבאות את הפדים בסופר). העיקר שחוויה זו תהיה לה צרובה כחוויה מתוקה ומשמחת.

===========================================

הכותבת מוריה שמעון, היא אשת חינוך מחנכת למיניות בריאה מדריכת כלות וחיי אישות בוגרת מרכז יה"ל

לתגובות והערות mori444261@gmail.com

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 1 דיונים מיין לפי
1
חבל
נועה | 26-05-2019 4:25
הקדמה מצויינת אך תכלס לא כתוב כלום.. עדיין לא קיבלתי תשובה איך להסביר לביתי על הווסת, חבל.
צודקת
מוריה שמעון | 27-05-2019 14:32
אכן אין כלים מעשיים כיצד לשוחח אלא קווים מנחים. זוהי כתבה אחת מיני רבות שיגיעו בהמשך בנושאי המיניות הבריאה. על מנת לקבל כלים מעשיים יש להרשם לסדנא/ הרצאה / ייעוץ טלפוני וכדומה ממדריכת מיניות בריאה . בהצלחה.