סיפורו של אליאס כץ: האלוף שנרצח על ידי פורעים

אליאס וויתר על חזרה לארץ מולדתו שם נחשב לאגדה והחליט לעלות לארץ. במארב מתוכנן תקפו פורעים ערבים ורצחו את הספורטאי המעוטר שזכה במדליה אולימפית בגיל 23 בלבד

סיפורו של אליאס כץ: האלוף שנרצח על ידי פורעים
  צילום: רישיון חופשי ויקיפדיה

ידיעה קצרה בשולי עמוד בעיתון דבר בתאריך 26 לדצמבר 1947 עדכנה על סיפור עצוב, אך למרבה הצער שכיח באותה תקופה – מותו הטרגי של אליהו כץ.

כץ, נשוי ואב לילדה קטנה וחבר הסתדרות ספורטאי מפורסם בעברו, נרצח בסמוך לבסיס צבאי על ידי פורעים ערביים.

בעיתון נכתבו שורות ספורות בלבד, שמאחוריהן מסתתר סיפורו של אחד הספורטאים היהודים הגדולים ביותר במאה העשרים: קריירה ארוכה ומפוארת של הישגים ספורטיביים שבשיאם ניצחונות על הטובים שברצי הארוכות בעולם ואפילו מדליית זהב אולימפית.

אליהו (אליאס) כץ נולד בשנת 1901 בעיר טורקו בפינלנד. סיפורה של משפחתו והתיישבותה בפינלנד מגיעים עד למאה ה-19. סבו, מאיר, יליד וילנה (1840) גויס בכפיה לצבא הרוסי במה שמכונה לימים "גזרת הקנטונים" גזרה אכזרית שבה ילדים יהודים צעירים נאלצו להתגייס בכפייה לצבא הרוסי בתקופת הצאר ולשרת במשך 25 שנה מנותקים לחלוטין חסרי זהות.

לאחר השרות הצבאי, בדומה לרבים מאותם צעירים יהודים, קיבל מאיר רשות להישאר במקום השרות ולהתיישב בקרקעות שאותם קיבל כתמורה לשרות הממושך.

סבו של אליהו החליט לנצל את ההזדמנות ולהישאר כתושב בפינלנד, מקום שירותו הצבאי. יהודים אלו היוו את הבסיס להקמת הקהילה היהודית המקומית (יהודים מעטים היגרו לפינלנד עוד במאה ה-18).

לימים התחתן מאיר, ובשנת 1901 נולד נכדו אליהו (אליאס) שכבר מגיל צעיר נמשך לספורט ולפעילות גופנית.

"הפיני המעופף" היהודי

אליאס החל את דרכו הספורטיבית כשחקן כדורגל במועדון הספורט היהודי המקומי ומעת לעת השתתף בתחרויות ריצה למרחקים שונים וניצח ללא קושי.

כשרונו הטבעי בריצה בלט לעיני כול והביא לצירופו למועדון אתלטיקה מקומית בגיל 18.

רצה הגורל ובאותו מועדון ספורט, בעיר טורקו, התאמן אחד הרצים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הריצות ארוכות –  הרץ הנודע פאבו נורמי.

על מנת להבין מי היה נורמי ומהי המסורת הפינית בריצות ארוכות  נצטרך לתת הסבר קצר.

למרות שפינלנד הייתה ועודנה מדינה קטנה עם אוכלוסייה של 5 מיליון, בתחילת המאה היו רצי הארוכות של הפינים הטובים ביותר בעולם. הסיבה לכך היא אולי אורח החיים הפיני באותם ימים: מדינה שבה עסוקים בעבודה פיזית כאיכרים ודייגים, מדינה שבה נאלצים ללכת ממקום למקום מרחק רב בגלל תוואי שטח כפרי ברוב רובה של המדינה.

או אולי זאת תוצאה מהאופי הפיני השקט המורגל בעבודה קשה הנדרשת מהרצים: אופי הבא לידי ביטוי במסורת הפינית במונח סיסו (siso ) שכוונתו תכונות אופי רוחניות של קשיחות רבה, התמדה, כוח רצון רב ויכולת להתמודדות במצבי קיצון.

התוצר הבכיר ביותר של רצי פינלנד היה כאמור פאבו נורמי מי שכונה לימים "הפיני המעופף" הודות לזכייתו ב-12 מדליות אולימפיות מתוכם 9 בזהב.

אלוף אולימפי בן 23 בלבד

אליהו הצעיר החל מתאמן במועדון הריצה בעיר טורקו למרות ממדי גופו הצנום הפך לרץ מצטיין. בשנת 1923 קבע שיא אישי בריצת 1500 מטר 4:04 דקות. לשיאו הגיע בגיל 23 כחבר בסגל האולימפי של פינלנד למשחקים האולימפיים בפריז 1924.

בריצה ל-3000 מטר מכשולים סיים במקום השני וזכה במדליית כסף ובריצת השדה הקבוצתית היה אחד מ-5 הרצים הפינים המעולים שסיימו במקום הראשון בריצה הקבוצתית. אליהו עמד בגאווה על פודיום במקום הראשון עם חבריו לנבחרת כשהוא בן 23 בלבד הפך לאלוף אולימפי וזכה לכינוי המחייב "פאבו נורמי היהודי".

עד היום נחשב כרץ היהודי הטוב ביותר בכול הזמנים.

לאחר המשחקים האולימפיים החליט להצטרף לאגודת הספורט היהודית "בר כוכבא" בברלין. הצלחתו בגרמניה הייתה מסחררת והוא ניצח בתחרויות רבות והוכתר כרץ הטוב ביותר בגרמניה.

בשנת 1926 ביצע גיחה חזרה לפינלנד להיות חלק מהנבחרת הפינית שקבעה שיא העולם מדהים בריצת שליחים 4 כפול 1500 מטר.

בגרמניה עסק אליהו באימון ספורטיביים צעירים ועבד גם כפועל בבית אריזה לפרנסתו.

לקראת המשחקים האולימפיים בשנת 1928 באמסטרדם התבקש להיות חלק מהסגל של הרצים הפינים לצדו של פאבו נורמי , אלא שפציעה טורדנית מנעה מאליהו אפשרות להביא מדליות נוספות. פציעתו קטעה למעשה את הקריירה הספורטיבית ואליהו הסתפק באימון רצים במועדון בר כוכבא בברלין.

בשנת 1933, עם עליית המפלגה הנאצית, נאסרה פעילות אגודת הספורט היהודיות, ואליהו כמו רבים מחבריו החליט לעלות לארץ ישראל. למרות שיכול היה לחזור לארץ מולדתו שבה נחשב לאגדה.

מארב מתוכנן: פורעים ערבים תקפו ורצחו את אליהו

בישראל הצטרף ביחד עם אחיו וחברים נוספים מברלין לעבודת בנייה במקומות שונים בין היתר שיפץ את אצטדיון המכבייה ואימן ספורטאים בתחילת דרכם.

בשנת 1936 נשא לאישה את דורה ולזוג נולדה בת בשנת 1944 בשם אילנה. לאחר מלחמת העולם השנייה מצא עבודה כטכנאי סרטים בצבא הבריטי והיה נודד בין הבסיסים. את מגוריו קבע ברחובות.

ב-26 לדצמבר יצא להקרין סרט בבסיס צבאי סמוך לעזה בשעות הערב בליווי חייל בריטי וחייל ערבי חודשים ספורים לפני עזיבתם את הארץ.

לאחר ההקרנה, כנראה במארב מתוכנן, התרחק החייל הערבי ופורעים הערבים תקפו את אליהו ואת החייל הבריטי. אליהו נהרג במקום והחייל הבריטי נפצע.

למחרת הובא למנוחת עולמים ברחובות הספורטאי היהודי עטור התהילה ואנונימי לרבים אליהו (אליאס) כץ, אלוף אולימפי וציוני בכול רמ"ח אבריו בן 46 היה במותו.

הכותב: שלומי גולדברג, מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ופובליציסט

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
ה' יקום דמו בתוך שאר חללי ישראל. עצוב.
משה | 08-05-2019 9:38
.