אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

זיכרון בסלון "אתה הדוגמא המוחשית ביותר לניצחון״

נשיא המדינה פתח זו השנה הרביעית את מפגשי ״זיכרון בסלון" שנערכים בכל הארץ, במפגש שנערך באולם בית הנשיא נשיא המדינה לניצול השואה יוסף הרשקוביץ':"אתה הדוגמא המוחשית ביותר לנצחון״. ניצול השואה יוסף הרשקוביץ':״כשחשבתי על עצמי יוצא מזה, חשבתי רק על ארץ ישראל. אתם, הדור הצעיר לא יודעים מה זה כשאין מדינה. כשיצאנו בבוקר מהבית ולא ידענו אם נחזור״

זיכרון בסלון "אתה הדוגמא המוחשית ביותר לניצחון״

נשיא המדינה ארח היום, כ"ג בניסן, 28 באפריל, זו השנה הרביעית את המפגש הפותח של ״זיכרון בסלון" לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. השנה ארח בית הנשיא את שורד השואה יוסף הרשקוביץ', שנולד בסיגט שבצפון טרנסילבניה. במפגש לקח חלק בשירה הזמר והיוצר בניה ברבי ולאחר העדות התקיים דיון פתוח על זיכרון השואה בחיינו היום ובעתיד יחד עם המשתתפים בהם נציגי תנועות נוער.

היוזמה החברתית ״זיכרון בסלון" החלה בשנת 2011, ומאפשרת לציין את ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בצורה משמעותית בסלון הבית בין משפחה וחברים במפגש המורכב מעדות, חלק אומנותי-שיתופי ודיון.

בפתח דבריו אמר הנשיא: "אני מודה מקרב לב על ההזדמנות לארח, זו הפעם הרביעית, מפגש במשכני לציון יום השואה. השואה אינה רק אירוע היסטורי או מונח במילון. היא בין היתר מכלול של עולמות מלאים, סיפורים אישיים, כל אחד יחיד במינו. ההקשבה לעדויות מאפשרת לנו להבין את קורות חייו של אדם אחד, איש אחד, אישה אחת ודרכם את קורות החיים הקולקטיביים של העם היהודי."

הנשיא התייחס לפיגוע השנאה שארע בסן דייגו אמש ואמר: ״הזדעזענו וכאבנו לשמוע על הירי בבית הכנסת של חב"ד, בעיירה פאווי, בקליפורניה, אתמול. הרצח והפגיעה בקהילה יהודית, בחג הפסח, חג החירות שלנו, וערב יום הזיכרון לשואה, הוא עדות כואבת נוספת לכך שהאנטישמיות ממשיכה לפעפע בכל מקום, שאין חברה שחסינה מאנטישמיות. רק חינוך לזכרון השואה יוכל לסייע בהתמודדות עם הנגע הזה.״

הנשיא התייחס ליוזמה ואמר: "פרויקט "זיכרון בסלון" החל כיוזמה פרטית של קבוצת צעירים. מורשת השואה, זיכרון השואה שרירים וקיימים בלבבותיהם של צעירי ארצנו. זוהי ההוכחה הניצחת למילים 'נזכור ולא נשכח'. שמירה על אש הזיכרון נחוצה עתה ביתר שאת. רק אם נדע את עברנו, נוכל להתייצב מול גורמים מבחוץ – המנסים לדבר בשמו של העם היהודי, לנכס את סליחתנו, או להטיל ספק באמת."

יוסף הרשקוביץ' נולד לאביו יעקב הרשקוביץ' ואימו בינה חיה למשפחת שניצלר. המשפחה מנתה חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת אחת. יוסף היה הגדול מבין אחיו. מצד אביו לא שרד איש, ומצד אמו שרדו שלוש אחיות ושלושה אחים. לפני פרוץ המלחמה, למשפחה הייתה מסעדה בסיגאט. כאשר פרצה המלחמה יוסף היה בן שמונה עשרה. אודות המלחמה שמעו ברדיו ובעיתונים וידע כי השנאה הולכת וגואה כלפי היהודים. באותה העת החלו פוגרומים, מעשי שנאה ואנטישמיות רבים כלפי היהודים אשר התגוררו באזור אך היהודים עוד הצליחו להסתדר בתוך הקהילה היהודית במקום.

יוסף מספר, שאם היו עולים על רכבות לדוגמא, היו זורקים אותם משם. משום כך, לא ידעו בני הקהילה האם המצב טוב יותר ברומניה עצמה. ״כשחשבתי על עצמי יוצא מזה, חשבתי רק על ארץ ישראל. אתם, הדור הצעיר לא יודעים מה זה כשאין מדינה. כשיצאנו בבוקר מהבית ולא ידענו אם נחזור,״ סיפר יוסף.

במרץ 1944 היהודים עברו לגטאות. אחרי הסלקציה נשארו יוסף, אחיו אשר ישעיה ואביו. כל השאר, שלא עברו את הסלקציה הובלו מיד לתאי הגזים, שם מצאו את מותם. לאחר שבועיים שהיו בבירקנאו, עברו לאושוויץ יוסף, אחיו ואביו. אוכל כמעט ולא היה, בבוקר נתנו מים פושרים, בצהריים מרק ובערב רבע כיכר לחם עם מרגרינה. מי שניסה לגנוב עוד אוכל, היו תולים אותו באותו הרגע.

בהמשך הופרד יוסף מאחיו ואביו. את יוסף שלחו לאינטרכשוויטה שהיה אחד מהשלוחות של אושוויץ, שם שהה ממאי 1944 עד לינואר 1945. בשנת 1947 עלה יוסף ארצה והחל לעבוד כיהלומן. הוא החל את דרכו כמלטש במפעל והחל אט אט להתפתח משם, עד שפתח משרד בבורסת היהלומים הישראלית. ליוסף שלוש בנות, 10 נכדים ו-6 נינים. השנה, יוסף עתיד לחגוג את יום הולדתו ה-90.

הנשיא פנה ליוסף הרשקוביץ' בתום עדותו ואמר: "יוסף מהווה דוגמה חיה לניצחונה של התקווה, היוזמה והרוח האנושית על אלו המנסים לדכא אותה. סיפורו הוא תזכורת עבורנו, לבל נקבל כמובן מאליו את החירות, הביטחון, ואת כל שבנינו מאז קום מדינת היהודים."

"בה-בעת שאנו מאזינים לקורותיהם של שורדי השואה בעבר, אל לנו להסיט מבטנו מאלו הזקוקים לנו בהווה," הוסיף הנשיא בתום דבריו ואמר: "רווחתם של שורדי השואה צריכה להיות בראש מעייננו. בכל שנה נעשה, לצערנו, קל יותר לעבור על הנושא לסדר היום אבל זו חובה לאומית שלנו לאפשר להם חיים בכבוד."

מדבריה של עדי אלטשולר, מייסדת "זיכרון בסלון": "נשיא המדינה פותח מדי שנה את אירועי 'זיכרון בסלון' בארץ ובעולם ושותף למסורת החדשה שנוצרת כאן, שבה לוקחים חלק כבר יותר מחצי מיליון מארחים ומתארחים. היה אירוע מרגש שמזכיר לנו לא לעצום עיניים למה שקורה בתוכנו ומסבבנו, להכיר בזכות שיש לנו לחיות בארץ בטוחה וחופשית ולדאוג לשמור עליה כזאת. בעתיד הקרוב נתעורר למציאות בה ניצולי השואה כבר לא יהיו עמנו. לכן, צריך להיערך לדרכים אחרות לשימור הזיכרון ודרכו ובשמו להוביל לחברה מוסרית ומאוחדת יותר. אני מזמינה את הציבור לארח ולהשתתף בערבי זיכרון בסלון שיתקיימו ברחבי הארץ."

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו