מרן הרב קוק זצ"ל, רבה הראשי הראשון של ישראל, פרסם בלוח "ארץ הצבי" (בשנים תרע"א-תרע"ד) פתגמים לחודשי השנה אשר נאספו לקובץ "מגד ירחים". בכל פתגם, טמונה משמעות החודש כבכתב חידה. לחודש תמוז מביא הרב קוק את הפתגם הבא:

“מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים למקל חובלים”.

מהי תמציתו של חודש תמוז ע"פ הרב קוק?

במהלך חודש תמוז מתחילה תקופת בין המצרים, תקופה של שלשה שבועות בהם נוהגים במנהגי אבלות, זכר לחורבן בית המקדש והאסונות הלאומיים שנלוו לו. הרב קוק בפתגמו, מציע פתרון לתיקון הקלקולים ההיסטורים שגרמו לחורבן, ועל כן פותח את הפתגם באמירה– "מבין המצרים נגאל עם".

חז"ל מנו סיבות רבות לחורבן הבתים – שפיכות דמים, גילוי עריות, עבודה זרה. ברם העבירה הקשה מכולם היא שנאת חינם, בגינה חרב הבית שני לאלפיים שנה. "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים" (יומא ט:). המקור לשנאת חינם היה חוסר היכולת לכבד ולהכיל דעות שונות ומפלגות שונות בעם ישראל, וכפי שמתאר זאת הנצי"ב מוולוזין בהקדמתו הידועה לספר בראשית:

"… מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק הדין. שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות אף על גב שהוא לשם שמים שזה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ".

אלו שהתיימרו להיות צדיקים ביותר ובשל כך נהגו בשנאה כלפי מי שלא סובר כדעתם, אע"פ שעשו זאת לשם שמים ואפילו למענם של האידיאלים הגדולים ביותר, גרמו הם להריסות יישוב הארץ ולאבוד האחיזה באדמת ישראל למשך אלפיים שנים.

התיקון לקלקול מתחיל במנהיגות תורנית שונה, מנהיגות קשובה אשר יכולה להכיל דעות שונות ומפלגות שונות, אך בד בבד יודעת לעמוד על ערכיה בנחישות ובדבקות. זוהי המנהיגות הראויה לתורת ארץ ישראל כלשון הגמרא (סנהדרין כא.): "'וָאֶקַּח-לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים' (זכ' יא:ז). נֹעם – אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה. וחובלים – אלו תלמידי חכמים שבבל שמחבלים זה לזה בהלכה".

מנהיגות תורנית נוקשה בשיטת "מקל חובלים", עשויה להתאים במצבים מסויימים ובתנאים מסויימם, אמנם במסגרת של חיי אומה שלמים במדינת ישראל, מודל כזה עשוי להרחיק אנשים מעולמה של תורה. התיקון האמיתי מתחיל ע"י "מורים חמושים בגבורה רוחנית" אשר יכולים לחנך ע"י השפעתם הרוחנית והאמת הפנימית שלהם ללא צורך של ניצול סמכותם הממסדית ומקל החובלים שלהם.

אשר על כן, ישנה הלכה ספציפית הנוגעת לחינוך בתקופת בין המצרים, בחודש תמוז: " צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב …ולא יכו התלמידים בימים ההם" (שלחן ערוך תר"א י"ח). חינוך ע"י שימוש בכוח הסמכותי של המחנך, בפרט בימי בין המצרים הינו חזרה על החטא הקדמוני. פעולה זו רק מעמיקה את הקלקול ואשר על כן, בפרט בימים הללו אסור להשתמש "במקל חובלים" למטרות חינוכיות.

מרן הרב קוק זצ"ל כתב במקומות רבים על הצורך החשוב בפיתוח מנהיגות תורנית קשובה אשר עשויה להוביל שינוי אמיתי בחברה. "ובודאי יש גם בלבם של אחינו הרחוקים לכאורה מקדושה איזה טוב נסתר פנימי…עלינו להמשיכם בחבלי אהבה והתקרבות וסבלנות גדולה, שהוא יותר קרוב להצליח מדרך האיבה וההתהלכות בזעם…" (אגרות הראי"ה ב' קס"א). "אסור לנו לפי מעמדנו כעת לעורר מדנים ומלחמת אחים, אפילו בשביל המטרה היותר קדושה". (אגרות הראי"ה א' ק"ס)

משה רבינו איבד את יכולתו להכניס את העם לארץ בשל סיבה זו ממש, שהרי ארץ ישראל דורשת מנהיגות רוחנית שונה. הוא מנסה לחנך את העם ע"י הכאה בסלע במקום השימוש בכח הדיבור. על כן, בבואו לדבר אל העם בסופו של דבר אומר הוא להם בקצף "שמעו נא המורים". את התיקון לחטאו מחפש משה רבינו בדמותו של יהושע בן נון, מנהיג סובלן אשר לא ישתמש במקל חובלים: " יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה:  אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה'  כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז, ט"ז).

רש"י מסביר את הפסוקים ע"פ המדרש: " אלהי הרוחות – אמר לפניו רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". משה רבנו מחפש מנהיג חדש, רענן, השונה מכל המנהיגים שנכשלו במדבר. חברה הנמצאת באבדן דרך וסובלת ממשבר מנהיגות, זקוקה נואשות למנהיגות תורנית קשובה מסוגו של יהושע, מנהיג רוחני אשר דעתו מעורבת עם הבריות, מנהיג בעלי יכולת הכלה של האחר והשונה אשר מסוגל לסבול כל אדם באשר הוא ולהבין את העובר על נפשו,  מנהיג "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".

רק סבלנות וסובלנות, אהבה חום והבנה, ואפילו קורטוב של אהבת חינם, יסייעו בעדינו להפיץ את אור התורה וערכי הנצח לכלל עם ישראל. אלו ורק אלו המנהיגים אשר יביאו את התיקון והגאולה מימי בין המצרים – "מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים למקל חובלים".

==

הרב רונן נויבירט הוא רב קהילת אוהל ארי ברעננה וחבר הנהלה בארגון רבני בית הלל.