זה רגע האמת יום הבחירות. וכעת צריכים לקבל החלטה משמעותית בנוגע לבחירה. בניגוד לבחירות בתוכניות הריאליטי השונות, כאן יש לפתק שאותו אנו שמים משמעות והשפעה מוחלטת על חיינו במדינה. המפלגות הנבחרות מחוייבות לפעול למען המטרות שהתחייבו עליהן ושלשמן הבוחרים הצביעו להן.

מרבית המפלגות מנסות לגרום לבוחרים להצביע מתוך הרגש ופחות מתוך השכל. בשורות אלה אני מנסה בכל זאת לפנות לשכל ולהיגיון של הקוראים.

הבוחרים החרדים מצביעים ברובם בהתאם לפסיקות הרבנים. הבוחרים הערבים מצביעים ברובם למפלגות של המגזר. שאר הבוחרים שהם הרוב הציוני מצביע בעיקר לפי שמאל וימין מדיני והנותרים לפי נושאים כלכליים-חברתיים ונושאי דת ומדינה. רוב הבוחרים יצביעו לאחת מהמפלגות הגדולות ודי ברור למה. הבוחר החכם יחשוב מה עוד חשוב לו ולפי זה יצביע.

לדעתי, הדבר החשוב, שעליו צריך כל בוחר לתת עליו את הדעת, הוא נושא האמינות.

מה הכי גרוע ומרגיז? מפלגה שהתחייבה לנושא מסוים ועושה בדיוק ההיפך.

כך למשל, בעקירה מגוש קטיף, מעבר לכאב העצום והפגיעה הקשה שבעצם העקירה של אנשים מבתיהם והריסת יישובים מתפקדים ופורחים, העניין המרגיז ביותר היה גניבת הדעת: ההבטחה ערב הבחירות ש"דין נצרים כדין תל אביב" לא קוימה בתירוץ הקלוש של "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הסתבר, כי בניגוד לכל ההבטחות והתחייבויות קודם לבחירות, העקירה הייתה משיקולים זרים ולא אמיתיים

להצביע תמיד רק למי שנאמן לדרך

המסקנה הגדולה היא שיש להצביע תמיד למי שנאמן לדרך והולך עם האמת.

איך אפשר לדעת באמת על מי ניתן לסמוך? הרי כולם מבטיחים, כולם מדברים ומצטלמים, יש כאלה שאפילו שרים שירים.

כיהודי מאמין וציוני דתי, אני מסתכל, בראש ובראשונה, על יראת השמים. ח"כית או ח"כ שיש להם משהו גדול יותר מהאגו, מהכבוד, הפרסום ואפילו המשכורת. אדם שיודע שביום אחרי הפטירה אולי יקבל מודעה קטנה בעיתון על כך שהוא נפטר, אולי גם כעבור חמש שנים תתכנס מועצת העיר ותאשר ספסל על שמו, אבל בעולם הבא ישפטו אותו על מעשיו ומול כיסא הכבוד אין תירוצים. אנשים שלא בגדו ברעיון, בדרך או בחברים, כאלה שלא תקעו סכין. כאלה שלא הכינו את דרך המילוט שלהם. מותר ואף רצוי לשנות דעות, אפילו להתהפך, אבל בתנאי שעושים זאת בהוגנות ומתוך נאמנות לרעיון ולדרך.

הבית היהודי שומר, בעקביות, על דרך הציונות הדתית מאז נוסדה על ידי הרב ריינס זצ"ל, לפני 117 שנים. אפשר לאהוב יותר ואפשר לאהוב פחות, אבל דרכה של הציונות הדתית היתה, מאז ומתמיד, תמיד דרך של שמירה על הצביון ודאגה לצרכיו של הציבור הדתי-לאומי, תוך השתלבות ודאגה לכלל צרכי המדינה. מנהל בית ספר אחראי לא רק על ההישגים הלימודיים והערכים שסופגים תלמידיו אלא גם על ניקיון הכיתות ותנאי הלימוד. בדומה מח"ט אחראי לא רק על המוכנות לקרב וביצוע המשימות אלא גם על תנאי השירות ועל כך שהחייל יקבל ארוחות ושיהיו לו מים חמים.

גם מפלגת איחוד מפלגות הימין, עוסקת בתנאי החיים במדינה, לרבות בנושאי בריאות, חינוך ותחבורה, והכל בצד השמירה, הצמודה והעקבית, על האופי היהודי של המדינה ודאגה לצרכים הבסיסיים של הציבור הדתי-לאומי, בצד הציבור הרחב.

תזכרו שיש עיקרון ויש עיפרון: תבדקו מה מבטיחים ומי מבטיח, כדי לא להתאכזב אחרי הבחירות.

רצוי שתהיה לנציג שלכם בכנסת גם יראת שמיים, ולא רק הבטחות עד השמיים.

==

יהושע (שוקי) זוהר הוא מועמד במקום 11 מטעם איחוד מפלגות הימין.