בועז ונעמי - כיצד אומרים את זה נכון? - סרוגים

בועז ונעמי – כיצד אומרים את זה נכון?

שני גבורי מגילת רות, מעלים שאלה חשובה בהגייה: האם אומרים בועז במלעיל או במלרע? מה ההבדל בין אשכנזים לספרדים בהגיית נעמי, ואיך בטוח לא צריך להגיד את המילה? האקדמיה ללשון העברית בשו"ת דקדוקי.

בועז ונעמי - כיצד אומרים את זה נכון?
  נעמי ורות. וויליאם בלייק

בועז – כיצד הוגים את השם?

השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים. בתיאור בניין מקדש שלמה נאמר על הקמת עמודי התווך: "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א ז, כא). ההקשר המוכר יותר הוא כמובן מגילת רות שבה בֹּעַז – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות – הוא אחד מגיבורי הסיפור.

השם המקראי בֹּעַז שקול במשקלן של מילים דוגמת נֹעַם, זֹהַר, בֹּהַק, שֹׁהַם, וכמותן הוא נהגה במלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה). שמות מקראיים נוספים במשקל זה הם אֹהַד וצֹחַר, הבאים שניהם בפסוק אחד: "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר" (בראשית מו, י).

בימינו יש ההוגים את השמות בועז ואוהד במלרע (בהטעמת ההברה האחרונה). נראה שזהו תיקון יתר בהשפעת שמות רבים שנוהגים להגותם במלעיל אך הגייתם המקורית מלרע, דוגמת שרה, רבקה, יעקב, שמעון ומשה.

משמעות השם בועז אינה ברורה, אך מקובל לקשור אותו אל המילה עֹז. על שם העמוד בֹּעַז במקדש כותב רד"ק בפירושו: "ובועז לשון עוז, והיא מלה מורכבת – בו עז – כלומר שיתן האל בו עוז וקיום". באנציקלופדיה המקראית מובאת ההשערה שמדובר בקיצור של שם כגון בְּעָזְיָה (בדומה לשמות בְּסוֹדְיָה, בְּצַלְאֵל). עוד נזכרת שם ההשערה כי השם גזור מן השורש הערבי ב-ע'-ז שפירושו 'להיות זריז, חריף'.

צהריים, מחרת, מחרתיים, פועלי, נעמי – איך הוגים?

רבים מתלבטים כיצד יש להגות מילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, כמו במילים צָהֳרַיִם, מָחֳרָת, מָחֳרָתַיִם, פָּעֳלִי, נָעֳמִי.

חטף קמץ נהגה לעולם o, ואילו הגיית הקמץ שלפניו שנויה במחלוקת: יש ההוגים קמץ קטן (o) ויש ההוגים קמץ גדול (a). בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ (הפתח בנו"ן – תנועה קטנה), נֶאֱמָן (הסגול בנו"ן – תנועה קטנה). לפיכך בהגייה הרשמית המקובלת (כגון בקריאת החדשות ברדיו) קמץ שלפני חטף קמץ הוא קמץ קטן: po‘oli (פֹּעַל – פָּעֳלִי על דרך כֹּתֶל – כָּתְלִי),tsohorayim , mohorat, mohoratayim.

לעומת זאת במסורת הספרדים, ההוגים כל קמץ בהברה פתוחה a, קמץ זה הוא קמץ גדול: pa‘oli, tsahorayim, mahorat, mahoratayim. הבדלי הגייה אלו חלים גם על השם הפרטי נָעֳמִי: על פי הדקדוק המקובל ההגייה היא no‘omi, אבל הספרדים מבטאים על פי מסורתם na‘omi.

שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן.

מכל מקום, ההגייה ne‘omi ("נְעוֹמי"), tsaharayim ("צַהֲריים"), maharat ("מַחֲרת"), mahratayim ("מַחְרתיים") ואף mohrotayim ("מוחְרותיים") שגויה.

==

המאמרים לקוחים מאתר האקדמיה ללשון העברית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו