לשנות את הסטטוס הנוכחי - וגם של הפייסבוק שלכם

כיצד האהבה הוירטואלית מעכבת את בואה של האהבה האמיתית שלכם? המאמנת נירית הושיה בטור שיגרום לכם קצת להתנתק ואולי גם לשנות את הסטטוס הנוכחי (ולא של הפייסבוק שלכם)

רווקים? כך הטכנולוגיה מעכבת לכם את האהבה
  (צילום: שטארסטוק)

אתם מרגישים לבד ובכל זאת יותר קל לכם לדפדף באתרי ההיכרויות או ברשתות החברתיות מאשר לקום מהספה ולנסוע למפגש חברים בחיים האמיתיים? אתם מתקשים להעמיק בקשר חברי קרוב ומעדיפים להסתפק בלייק בפייסבוק מעוד מכר רחוק? האם בזכות כניסתה של הרשת החברתית לחיינו אנחנו באמת אף פעם לא לבד??

לא פעם מואשמים ילדי המילניום, אלו שנולדו לאחר שנת 1984 בתיאורים לא פשוטים כמו "נרקיסיסטים", לא ממוקדים", "מפונקים", "עצלנים" ושאר מרעין בישין. על כך דיבר בהרחבה הסופר והמומחה לשיווק סיימון סינק בהרצאתו על ילדי המילניום.

דור ללא סבלנות 

תכל'ס, קיבלנו את המדינה על מגש של כסף, בעוד שהורינו או סבינו הם אלה שנלחמו בתנאים קשים מנשוא כדי לעלות לארץ ולהתיישב בה. ואנחנו? רק קוצרים את הפירות. אולי בגלל זה מחקרים מעידים שהדור שלנו גדל עם הערכה עצמית ומוטיבציה נמוכה יותר מזו של הדורות הקודמים.

לדור שלנו קשה מאוד להתאזר בסבלנות ולדחות את הסיפוקים, אבל הוא לא באמת אשם. ככה זה כשיש שפע והכל מגיע אליך עד הבית, אם כך, אז למי יכול להיות סבלנות לתהליכים?!.

החיפוש אחר האהבה (צילום: שטארסטוק)

הידעתם? בכל רגע בו אנו שומעים את צלצול הודעת הווטסאפ או התראת הפייסבוק, משתחרר בגופנו כימיקל שנקרא דופמין, שמאפשר לנו להרגיש ב"היי". אז אם לרגע הרגשנו קצת בודדים או עצובים, שמיעת צלצול ההתראה גורמת לנו להרגיש אהובים ולו לרגע אחד.

יתירה מכך, אם פרסמתם פוסט וקיבלתם עוד "לייק", הדבר יוצר בכם תחושת סיפוק והזדהות מיידית; כבר לא צריך לחכות עד שמישהו יביע אליכם אהבה, יש כבר את הרשת החברתית שנותנת לנו את התחושה שהיא לכאורה ממלאת את כל צרכינו הרגשיים.
ואתם? בסופו של יום, אחרי שיטוט של כמה שעות בעולם הוירטואלי, סוגרים את המחשב והולכים לישון במיטה לבד. מסתבר שתחושת הסיפוק המיידית, לא מחזיקה מעמד לאורך זמו.

שום דיון חברים סוער בקבוצת ווטסאפ או מאות לייקים שקיבלתם מהפוסט המדליק האחרון לא באמת מחזיקים מים ומרגיעים את סטטוס הרווקות שלכם לקראת שנת הלילה הקרובה.

גם מאות לייקים שקיבלתם מהפוסט המדליק האחרון לא באמת משנה את סטטוס הרווקות שלכם (צילום: שטארסטוק)

עכשיו תבינו מה הבעיה, הדופמין הזה, שנותן לכם להרגיש בהיי לרגע אחד, הוא ממכר, והוא משתחרר גם אצל הסובלים מהתמכרויות אחרות כמו עישון, הימורים, אלכוהול וכולי.

משום מה המדינה נוטה להגביל אותנו מצריכה של ההתמכרויות הנ"ל, אבל לא ממש משימוש ברשתות חברתיות שהן למעשה גורמות לנו להימנע ממפגש אמיתי ו"חוסכות" מאיתנו את הצורך ללמוד מנגנוני התמודדויות חברתיים. אבל מה לעשות, שדוקא הדברים היותר חשובים בחיים, הסיפוק בעבודה ובזוגיות מגיעים בזכות תהליכים ארוכים, עמוקים ומשמעותיים ואין להם אפליקציה זולה.

איך מרגיעים באמת את הקושי בבדידות והיעדר זוגיות?

מביאה לכאן הצעה, ותעדכנו אותי בתוצאות, ניסיתם פעם לעשות דיאטת רשתות חברתיות? מתי לאחרונה בדקתם כמה פעמים ביום אתם לוקחים את הנייד ובודקים מה פשרו של צלצול ההתראה האחרון מהווטסאפ? מתי לאחרונה עשיתם יומן מעקב שבודק כמה פעמים ביום אתם נכנסים לפייסבוק "רק כדי לראות משהו קטן" ובלי להתכוון נסחפים לשיטוט של עוד כמה דקות (יש לומר מבוזבזות) מחייכם?

בשורה התחתונה- מתי לאחרונה הסכמתם לתת לתחושת החוסר הזו, תחושת הבדידות, לנכוח בחייכם במלוא עוצמתה מבלי למלא אותה בתחליפים טכנולוגיים זולים שלא באמת נותנים מענה אמיתי להפגת הבדידות?!

אז נכון אולי תזכו בפחות דופמין, אבל אני מאמינה שלטווח הארוך, ברגע שתתנזרו קצת מהרשתות החברתיות ותציגו במקום יותר נוכחות בעולם האמיתי, ככל שתסתכלו יותר ויותר לסטטוס הרווקי בעיניים, תהיו קודם כל מודעים למצבכם ושנית, תצאו מהסטטיות הזו לאירועים שייאלצו אתכם להתגבר על הביישנות שלכם ולצאת מאזור הנוחות.

ולכו תדעו, אולי בסוף עוד תשנו סטטוס…

=====================

הכותבת נירית הושיה, היא עו"ד ומאמנת רווקה סרוגה ומנהלת את קבוצת השידוכים והייעוץ בפייסבוק לרווקי המגזר הדתי "משנים סטטוס"

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מהמם
יעלה | 16-02-2019 22:25
כתיבה יפה ומעוררת השראה