הרב עבדיה הדאיה סבר שזו מצווה להתגייס לצה"ל

לקראת יום פטירתו של הרב עבדיה הדאיה שיחול בשבת, מבקש נינו הרב ישי אחיטוב להזכיר את עמדותיו הציוניות שנשכחו עם השנים: "סבר שיש מצווה להתגייס לצה"ל"

"סבא שלי סבר שזו מצווה להתגייס לצה"ל"
  (צילום: ארכיון המשפחה)

סבי, הרב עבדיה הדאיה זצ"ל נולד בשנת התר"ן בעיר חאלב שבסוריה לאביו הרב שלום זצ"ל.

בשנת התרנ"ה עלתה המשפחה לירושלים והתיישבה בה. הרב התחנך בת"ת וישיבות בירושלים, עד שאביו הרב שלום ראה שבנו שקדן גדול ועולה מעלה מעלה בתורה ועל כן שכר לו מלמד פרטי – רבי שבתי בוחבוט על מנת שיגדיל את ידיעותיו הרבות.

ואכן, הרב הדאיה עלה ונתעלה והחל להתפרסם כאחד הגדולים אשר בארץ. בגיל 18 כתב את ספרו על הרמב"ם "עבד המלך". מהספר ניכר כי עד גיל זה למד את כל י"ד ספרי הרמב"ם עם נושאי הכלים בעיון מעמיק ולמדני.

הרב החל לשמש כר"מ בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, ובשנת תרצ"ט נבחר לרב הראשי לעדת הספרדים בפתח תקוה. בשנת תשי"א נבחר על ידי הראש"ל הרב עוזיאל לכהן כדיין בבית הדין הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית, ובמקביל כיהן כראש ישיבת המקובלים בית א-ל.

הרב היה אדם מאוד מסודר וזריז. סדר יומו החל בקימה לפני עמוד השחר, הליכה לישיבת המקובלים בית א-ל ללימוד, טבילה במקווה, תפילה ואחריה לימוד. לאחר מכן היה שב לביתו לארוחת בוקר עם רעייתו ולענות לשאלות הרבות שהגיעו אליו. חוזר לישיבה למסור שיעור, לימוד, וכן על זה הדרך.

בגיל 39 החל לכתוב תשובות לשואלים שלו מכל העולם והדפיסם בשו"ת ישכיל עבדי (8 חלקים), והיה למעשה ה"משיב" של הדור.

סגנון הפסיקה היה כפי המסורת המקובלת בירושלים על ידי הראשונים לציון שכיהנו בירושלים במשך מאות שנים כפי שקיבל והתחנך מהראש"ל היש"א ברכה ואביו הרב שלום זצ"ל. ייחודיות הפסיקה הייתה עיון במקורות מהגמרא והראשונים עד להכרעת ההלכה ושילוב של הפשט עם הקבלה.

בלא מעט סוגיות שילב נימוקים של תורת הסוד לפסיקתו. למשל, כאשר שאלוהו אם יש לעשות שני ימים טובים בעיר אילת, נימק שגם על פי הסוד אין לזה מקום כלל. ובשאלה אם מותר להשתיל קרנית של גוי לאדם שעיניו לא רואות – העלה לאסור, גם מטעמי הסוד.

הרב היה תמיד עומד לקיים את המנהגים שהונהגו על ידי גדולי הפוסקים והיה מביע את מורת רוחו משינוי הנהוג. כדוגמא לכך, התנגד להנחת תפילין רש"י ור"ת זה אחר זה ולא שניהם יחד כפי שהיה נהוג תמיד. בנוסף, השיב תשובות רבות בענייני קבלה בלבד שקובצו בספר דעה והשכל.

הרב עמד בקשר הלכתי עם תלמידי חכמים רבים ויידועי שם מכל גווני הציבור: הרב קוק, הרב פראנק, הרב בענגיס, הרב וייס (המנחת יצחק), הרב מצליח מאזוז, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב רחמים חי חוויתה, הרב גרינבלט (רבבות אפרים), הרב דיבליצקי, הרב איסר זלמן מלצר, הרב פרדס, הרב שמעון חיררי ועוד רבים.

הרב נדרש לחוות את דעתו בהרבה סוגיות אקטואליות ובעיות השעה, מהתרת עגונות עד עניינים חדשים שהתעוררו, הן במדינת ישראל והן בעידן המודרני. בספרו ישכיל עבדי אנו מוצאים עשרות שאלות כאלו: תוקף נישואין אזרחיים, מעמדה של אילת כא"י, ניתוחי מתים, הזרעה מלאכותית, יום העצמאות, השתתפות בבחירות לכנסת והעיריה, גיוס לצה"ל, החזרת שטחים תמורת שלום, עמידה בצפירה, ועוד.

הרב החזיק בדעות ציוניות מובהקות. את שמחתו הגדולה על הקמת מדינת ישראל כתב בהקדמה לחלקים החמישי והשישי ונימק למה שלוש השבועות בטלו ואנחנו בזמן הגאולה. כמו כן, הוא סבר שיש מצוה להתגייס לצה"ל.

בשבת יתרו, כ' שבט התשכ"ט הרב עלה כחזן בתפילה ועלה את עליית עשרת הדברות כמו בכל שנה. אחרי מנחה גדולה וסעודה שלישית ישב ללמוד ולפתע הרגיש שצריך לנוח מעט, הוא ביקש מבתו להעיר אותו בעוד כ-20 דקות, אך כאשר הגיעה להעיר אותו ראתה שהשיב את נשמתו לבוראו. ת.נ.צ.ב.ה.

=======

הרב ישי אחיטוב הוא נינו של הרב עבדיה הדאיה, לומד דיינות בכולל 'ארץ חמדה' ומוסר שיעורים במעלה אדומים

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
10 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
חבל על דאבדין ולא משתכחין
אפרת | 24-01-2019 11:14
הלוואי שגם בדורנו יהיו רבנים כמותו
2
הרב עסק גם בתחום 'שיעורי תורה' כזית, אמה
עידו | 24-01-2019 11:59
יש לו תשובה מעניינת בנידון בס' ''שיעור מקוה'' לרבי אברהם חיים נאה זצ''ל - בהסכמה.
3
מדבריו בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח
יחיאל | 24-01-2019 12:15
אין לנו רשות עתה להכנס בכל הר הבית וכל שכן לפנים ממנו, רק עלינו להבין כי כל ארץ ישראל בכלל היא מקודשת מכל הארצות (כלים פרק א משנה ו), וכל שכן ירושלים עיר הקודש וכל הקרוב לחומת הר הבית, שעלינו להזהר בקדושתו, היינו לסדר שם בתי כנסיות ובתי מדרשות - כל המרבה הרי זה משובח, כי הקדושה היא בבחינת אבן השואבת (מגנט) - להבריח משם כל מיני סטא ולהוציא בלעה מפיהם, שעל ידי זה מתקרבת הגאולה ופודין השכינה העשוקה בידם... ומי יתן והיה אם היו קובעים ברחבת הכותל, בית מקדש מעט, שבו יהגו בתורה יומם ולילה, משמרות משמרות, שבזה יהיה עילוי לשכינה שלא זזה מכותל מערבי, ויתקיים בנו (מלכים-א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים, ונזכה לגאולת עולמים במהרה בימינו אמן;
4
כתבה מאד מעניינת
אהרון | 24-01-2019 13:22
באמת חבל שלא מספיק מכירים את הרב נקוה שזה יעודד אנשים להכיר יותר מקרוב את תורתו
5
נו, רק גיוס מעניין את נותן הכותרת?
משה | 24-01-2019 13:33
מכל הכתבה, רק סוגיית הגיוס מעניינת את נותן הכותרת. מלבד שיש דברים יותר חשובים, דעתו מלפני 50 שנה לא רלוונטית לימינו: אז לא היה חילון בצהל, שילוב בנים ובנות, הטפה ושטיפת מוח לערכי השמאלנים החילונים ועוד ועוד...
אתה טועה
שי | 24-01-2019 17:04
אז היו דברים הרבה יותר חמורים, רק הם לא השפיעו על הציבורים הסגורים. מעבר לזה, הרב הדאיה תקף בחריפות את מתנגדי המדינה כמי שקרה לה מעשה שטן וכד'
6
כתבה מעולה
עוזיאל | 24-01-2019 20:23
נשמע רב רציני ומעמיק מאד. ממש חבל שהספרים שלו בכתב ישן וקטן.מקווה שיעשו הדפסה חדשה ויפה עם מפתחות טובים
זה בדרך...
אלישבע | 24-01-2019 21:13
עובדים עכשיו על מהדורה חדשה לספריו
7
מדהים!
ש | 24-01-2019 20:24
יישר כוח. דברים מרשימים. אכן חסרה דמות כזו!
8
להחליף כהונה בנבואה
עידן הנבואה | 24-01-2019 20:26
הכהונה פשטה את הרגל. כהונה לאן שאתה פונה. כל ישראל כזו. אז שהיה אידיאל ועדות המיזרח באו נכונים וצודקים כולם הלכו לצבא היו לאומיים ונכונים שם בערב. המטמורפוזה שהיתבצעה היום כושלת אלילית פגנית. דרכי הכהונה לסוגיהם לא רלוונטים מדורדרים בטרוף ומדרדרים את כולם. הביון הבגץ הגמרא הכנסת המדיה המישטרה החוק המישפט וכו הכל כהונה. כהונה מדורדרת לאן שאתה פונה. איפה האידיאל של פעם במאה 21 איפה. היום רק הנבואה יכולה ליישר את העקום הזה. היא מוסר המאה 21.