תורה ששרה בשני קולות/ הרב אלקנה שרלו
נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח - מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי
"וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם".
הפסוק שבכותרת הדברים לקוח מתוך פרק ח' בספר 'משלי'. בפרק זה אנו שומעים את "קולה של התורה" כמדברת בעד עצמה. בעיון בפסוקי הפרק מתברר שהתורה מציגה עצמה בשני קולות, ואם אתמצת אומר: קול התורה שקדמה לעולם וקול התורה שניתנה לעולם.
מצד אחד מוצגת בפרק תורה שמתהדרת בהיותה קודמת לבריאת העולם: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ". ומצד שני, אותה תורה מתארת את מפגשה עם העולם והצטרכותה לעולם וליושביו: "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק".
נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח – מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי.
במתח זה ניתן לחוש בתוככי בתי המדרש השונים שעוסקים בתורה. ישנם זרמים ובתי מדרש שמקדשים, הן בלימוד והן במעשה, את העקרוני והנשגב; וישנם לעומתם שעמלים בעמל ההתאמה והכוונה. דוגמא קדומה למתח זה נוכל למצוא בעמידתם של בית שמאי ובית הלל זה כנגד זה – אלו טוענים "שמים נבראו תחילה" כביטוי לאמת השמימית התובעת מהארץ התרוממות, ואלו טוענים "ארץ נבראה תחילה" כביטוי להתחשבות תדירית ברצון שוכני ארץ וטיב מקומם. כיום נמצא מתח זה כאמור בין בתי המדרש לגווניהם – השמרנים והליברלים, המתרכזים והנפתחים, המכוונים מטרה וצועדים בקו והמהלכים ומנחים במעגל.
"וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, קרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ע"פ מסכת חגיגה דף י"ב).
וכך פתחנו: התורה שרה את שירה בשני קולות. וכך למדנו: בתורה ברא הקב"ה את העולם. והנה כתוב "בראשית" – ב' ראשית. רמוז לתורה שבכתב ושבעל-פה, שניהם נקראו ראשית. ובתורה שבכתב נברא השמים, והארץ בחינת תורה שבע"פ. וכן כתוב "השמים שמים לה' – והארץ נתן לבני אדם". וזה פירוש: "ואהיה אמון" בחינת תורה שבכתב קביעא וקיימא; "ואהיה שעשועים יום יום" בחינת תורה שבעל פה, מתחדש תמיד בפיהן של ישראל. (ע"פ ה"שפת אמת" בראשית תרס"ד).
ואולי במקום הפניית תשומת הלב התדירית למתח ולמאבק, נתעל את האנרגיה הנוצרת במפגש שני הקולות ליצירה ששני הקולות נשמעים בה כראוי, ויש בה פוטנציאל להיטיב עם האדם והעולם.
=======
אלקנה שרלו, מורה, מרצה ומנחה במגוון רחב של מוסדות לימוד ברחבי הדרום, חבר הנהלה בתנועת נאמני תורה ועבודה. המאמר נכתב לקראת כנס "טעמי תורה" של תנועת נאמני תורה ועבודה, שבת שירה תשע"ט
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו