תורה ששרה בשני קולות/ הרב אלקנה שרלו

נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח - מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי

תורה ששרה בשני קולות/ הרב אלקנה שרלו

"וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם".

הפסוק שבכותרת הדברים לקוח מתוך פרק ח' בספר 'משלי'. בפרק זה אנו שומעים את "קולה של התורה" כמדברת בעד עצמה. בעיון בפסוקי הפרק מתברר שהתורה מציגה עצמה בשני קולות, ואם אתמצת אומר: קול התורה שקדמה לעולם וקול התורה שניתנה לעולם.

מצד אחד מוצגת בפרק תורה שמתהדרת בהיותה קודמת לבריאת העולם: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ". ומצד שני, אותה תורה מתארת את מפגשה עם העולם והצטרכותה לעולם וליושביו: "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק".

נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח – מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי.

במתח זה ניתן לחוש בתוככי בתי המדרש השונים שעוסקים בתורה. ישנם זרמים ובתי מדרש שמקדשים, הן בלימוד והן במעשה, את העקרוני והנשגב; וישנם לעומתם שעמלים בעמל ההתאמה והכוונה. דוגמא קדומה למתח זה נוכל למצוא בעמידתם של בית שמאי ובית הלל זה כנגד זה – אלו טוענים "שמים נבראו תחילה" כביטוי לאמת השמימית התובעת מהארץ התרוממות, ואלו טוענים "ארץ נבראה תחילה" כביטוי להתחשבות תדירית ברצון שוכני ארץ וטיב מקומם. כיום נמצא מתח זה כאמור בין בתי המדרש לגווניהם – השמרנים והליברלים, המתרכזים והנפתחים, המכוונים מטרה וצועדים בקו והמהלכים ומנחים במעגל.

"וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, קרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ע"פ מסכת חגיגה דף י"ב).

וכך פתחנו: התורה שרה את שירה בשני קולות. וכך למדנו: בתורה ברא הקב"ה את העולם. והנה כתוב "בראשית" – ב' ראשית. רמוז לתורה שבכתב ושבעל-פה, שניהם נקראו ראשית. ובתורה שבכתב נברא השמים, והארץ בחינת תורה שבע"פ. וכן כתוב "השמים שמים לה' – והארץ נתן לבני אדם". וזה פירוש: "ואהיה אמון" בחינת תורה שבכתב קביעא וקיימא; "ואהיה שעשועים יום יום" בחינת תורה שבעל פה, מתחדש תמיד בפיהן של ישראל. (ע"פ ה"שפת אמת" בראשית תרס"ד).

ואולי במקום הפניית תשומת הלב התדירית למתח ולמאבק, נתעל את האנרגיה הנוצרת במפגש שני הקולות ליצירה ששני הקולות נשמעים בה כראוי, ויש בה פוטנציאל להיטיב עם האדם והעולם.

=======

אלקנה שרלו, מורה, מרצה ומנחה במגוון רחב של מוסדות לימוד ברחבי הדרום, חבר הנהלה בתנועת נאמני תורה ועבודה. המאמר נכתב לקראת כנס "טעמי תורה" של תנועת נאמני תורה ועבודה, שבת שירה תשע"ט

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
קודם תוותרו על המימון של הקרן לישראל החדשה
מולי | 17-01-2019 17:02
ואחר כך נשמע את דברי התורה שלכם. מתאים?
2
בקיצור, אתה חושב את עצמך לאלוהים
דביר | 18-01-2019 8:32
מזמן לא שמעתי כאלה קשקושים, אתה שם את עצמך במדרגה של אלוהים ואומר לציבור שיקשיבו לקול שלך באותה המדרגה שמקשיבים לקול ה'. זה ממש ייסוד דת עבודה זרה חדשה - הקבה הוא פוליטיקאי חו שצריך להיות קשוב לרצונם של נבראיו ולתת להם לבצע התאמות בתורה לפי עניות דעתם? מי שמפרש ככה את התורה לא פלא שהוא אחר כך הולך בדרך חטאים ומשתתף במצעד התועבה בירושלים. הרי לשיטתו הקבה צריך לתת לו לנסח את התורה כפי מה שעולה על ליבו(או לב הקרנות שמממנות אותו). שתי שאלות לעורכי סרוגים: 1. האם העורך או ארגון מטעמו שילם כסף לאתר על מנת לפרסם את דבר התורה? 2. מדוע לא ציינתם את הקשר של הדובר למכון הרטמן?