י' בניסן: תשע שנים לפטירתו של הרב שלום משאש זצ"ל - סרוגים

י' בניסן: תשע שנים לפטירתו של הרב שלום משאש זצ"ל

הוא היה רבה הראשי של מרוקו ואחר כך רבה הראשי של ירושלים במשך חצי יובל. הוא שימר את מנהגי יהדות צפון אפריקה כשלא אחת יצא נגד פסקי הלכה של הרב עובדיה יוסף, אך עם זאת, כשמו היה אוהב שלום ורודף שלום. תשע שנים לפטירתו של הרב שלום משאש זצ"ל.

י' בניסן: תשע שנים לפטירתו של הרב שלום משאש זצ"ל
  הרב שלום משאש זצ"ל (ויקימדיה)

תשע שנים עברו מאז הלך לעולמו רבה הספרדי של ירושלים ואחד מגדולי הפוסקים הספרדיים בדורות האחרונים, הרב שלום משאש זצ"ל.

הרב  משאש נולד ב כ"ב בשבט תרס"ט (1909) במקנס שבמרוקו לאביו, הרב מימון, שהיה רב ודיין בעיר. בן דודו הוא הרב יוסף משאש זצ"ל, שהיה רבה הספרדי של חיפה.

כבר בצעירותו נחשב לעילוי ואת ספרו הראשון 'מזרח שמש' כתב כבר בגיל 17. בגיל שלושים וחמש כבר עמד בראש ישיבה ובגיל 39 מונה לדיין בעיר קזבלנקה.  בגיל 52 מונה לרב הראשי של העיר ולראש אבות בתי הדין בעיר, כשבהמשך הוא כיהן כרבה של מרוקו כולה.

במרוקו, אין הפרדה בין דת למדינה, ולבתי הדין הרבניים יש מעמד ממשלתי כפוסקים בענייני ממונות. שמו של הרב הגיע עד לחסן השני מלך מרוקו, שהעריך מאוד את הרב, ואף העניק לו סמכויות כשל שופט וסמכויות נרחבות אחרות. פעמיים בשנה היה מגיע הרב לברך את המלך כשחסן עומד כראשו כפוף בזמן הברכה ומאזין לכל מילה של הרב.

בשנת תשל"ח (78'), עלה הרב משאש לארץ, וביזמם של הרבנים הראשיים דאז, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן זצ"ל, מונה לרב הראשי לירושלים, תפקיד בו שימש במשך כעשרים ושש שנה עד לפטירתו, כשעד יומו האחרון, בגיל 95 הוא ממשיך ופועל וכותב תשובות ופסקים.

לשמור על מנהגי צפון אפריקה

הרב משאש היה בקי וחריף בכל חלקי התורה, ובכל השאלות החדשות היה פוסק על פי הנראה מעיונו, אולם במה שכבר נהגו אבותיו רבני מרוקו – לא שינה, והיה מחזק ומברר את מנהגיהם.

בהקשר הזה עמד במחלוקת מול שיטת פסיקת ההלכה של הרב עובדיה יוסף שהעדיף את השולחן ערוך על פני המנהג של צפון אפריקה.

בניגוד לדעת הרב עובדיה יוסף הורה לברך על חצי הלל בראש חודש ובפסח ושלא להניח תפילין של ר"ת, הוא התיר לנשים ללכת עם פאה ולברך על נרות שבת אחרי ההדלקה. בנוגע למידות ושיעורים פסק כי השיעורים של כזית וכביצה הם לפי נפח ולא לפי משקל.

נקודת מחלוקת נוספת עם הרב יוסף הייתה לגבי העירוב, כשהרב משאש פסק שלא לסמוך על העירוב ושלא לטלטל במקום שאינו מוקף בגדר ממש. בנושא החזרת שטחי ארץ ישראל, פסק כי אסור לתת שלטון לגויים על אף חלק מארץ ישראל .

למרות המחלוקות ההלכתיות, היה בקשרי ידידות וחיבה עמוקים עם הרב עובדיה יוסף, ועם כל הזרמים והפלגים של היהדות מחב"דניקים עד הליטאים, אשכנזים וספרדים.

סדר ספריו המזוהה בדרך כלל עם השם שמ"ש (ראשי תיבות שלום משאש), כוללת חיבורים בהלכה ובאמונה. בשנים האחרונות יוצאים לאור ספרי הלכה וסידורים המיועדים ליוצאי מרוקו ובהם פסקי הלכה של הרב משאש, המבקשים להחזיר את מנהג מרוקו לקדמותו כפי שהיה בדורות האחרונים.

היום, לפני תשע שנים הלך לעולמו הרב שלום משאש כשעשרות אלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה. יהי זכרו ברוך.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
21 תגובות - 21 דיונים מיין לפי
1
כתבה מגמתית ומטופשת
ישורון | 02-04-2012 19:04
2
כתבה חשובה לאישיות חשובה
דוד | 03-04-2012 8:31
יש להאדיר אישיות כאלה, ששילבו דייקנות בפסיקה עם התחשבות ואהבת הבריות ללא גבול. ואכן נדיר למצוא שילוב זה בימינו, ונראה שיש להסתגר מאחורי גבאים למיניהם ולהחמיר כדי להחשב רב גדול...
3
כתבה מגמתית ורדודה
| 03-04-2012 9:04
יואלי לא ברור על מי הכתבה ? על הרב משאש או על הרב עובדיה ? אכן כתבה מגמתית ורדודה
4
כתבה משבחת מחד ופוגעת מאידך
ישורון | 03-04-2012 14:29
הכותב מהלל את הרב משש זצ"ל ופוגע ברב עובדיה יוסף שליט"א נכון הדבר שהרב עובדיה ידיד ומוכיר את הרב משש,עד אשר היה שולח לו הלכות שנשלחו לרב עבודיה כדי שיפסוק במקומו מחוסר זמן. הרב עובדיה יוסף העלה את הרב משש לארץ כדי להיות הרב הראשי לירושלים. הקלות הן לא מדד לגאונייות,כי אחרת הרפורמים והציונות הדתית יקחו את הגדולה הזו לפני הרב עובדיה יבלא,ולפני הרב משש זצ"ל. צריך להזהר מלהטיל דופי גם במחמירים זה לתת דופי בבית שמאי. המחמירים הם גם צדיקים וחסידים ואוהבי ישראל,יש להם דרך שונה ,יתכן שכאשר באים אליהם מתירים קולות בצורה אישית ולא גורפת,לכן צריך להזהר שיצא זלזול בגאוני וצדיקי ישראל. הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מחמיר גדול,נו אז הוא נחשב לרב שח"ו לא אוהב ישראל?!
5
אין פגיעה ברב עובדיה, להיפך!
דוד | 03-04-2012 16:46
מחלוקת הוא דבר שבשגרה בין פוסקים ענקיים כאלה, והיפה במקרה הזה שהחיבה היתה רבה בין רבי שלום זצ"ל לבין רבי עובדיה שיח'. אך האמת ניתנת להיאמר: מי שמיקל כוחו עדיף (ע' רש"י בתחילת ביצה), ומי שמשתמש בגאונות שלו כדי להציל עגונות ממזרים ועוד עדיף על פני מי שמשתמש בידיעותיו כדי להחמיר... מי יתן לנו תמורתו!?
6
ישורון - כתבת פשוט שטויות
יוסף חיים | 04-04-2012 10:40
הכתבה מדברת אך ורק על הרב משאש, טבעי הדבר שבר הפלוגתא הגדול שלו, הרב עובדיה, יוזכר אף הוא. אין שום פגיעה ברב עובדיה, כשכותבים את האמת הפשוטה - הוא שלח לו שאלות חמורות בהלכות עגונות... הרב משאש היה מבוגר ממנו בהרבה, והרב משאש גם היה מחמיר יותר ממנו בהזדמנויות שונות, אם אתה מתמצא קצת בהלכות שבת, טלטול ברשות הרבים ועוד.
7
הרב שלום משאש היה אישיות נדירה, מיוחדת במינה
יקיר | 04-04-2012 10:41
פשוט גדול הדור, אין הגדרה אחרת. קשה למצוא היום כאלה. אישיות של ענווה מיוחדת, "איש האשכולות", הכל באדם אחד...
8
מדבריו של הרב משה אלחרר (הרב הראשי של שלומי) על מרן
יעקב הלוי | 04-04-2012 10:43
יסוד התורה ועמוד החכמה הוא ליזהר בכבודם של אחרים, ולהמנע מלזלזל במעשיהם, מנהגיהם וחכמיהם. ובנין אב לכולם הוא מעשהו של התנא האל-הי בעל הברייתא דמשנת חסידים, ר' פנחס בן יאיר, שבגירסא של התלמוד בבלי במסכת חולין (דף ז.) נחלק לו נהר גינאי שלוש פעמים, ובגירסת התלמוד ירושלמי מובא המעשה רק עם ר' פנחס בן יאיר ותלמידיו, עם מוסר מופלא ביותר (מסכת דמאי פרק ראשון הלכה ג'), ושם מובא שרפב"י הלך לבית הוועד ונהר גיניי (כך נכתב שמו של הנהר בירושלמי) התגבר ועלה על גדותיו. אמר לו: גיניי, גיניי! וכי אתה תמנע אותי ותעכבני מלילך לבית המדרש? ונחלק לפניו, ועבר. ושאלו תלמידיו (של ר' פנחס בן יאיר, את רבם), אם הם יכולים גם כן לעבור, והשיב להם: "מי שיודע בנפשו שלא עשה שום רעה ולא ביזה לאדם מישראל מימיו, יכול לעבור ולא ינזק, ואם לא - שלא יעבור" (תרגום הירושלמי הוא ע"פ פירוש ה"פני משה"). ר' פנחס בן יאיר לא אמר לתלמידיו לעשות חשבון נפש בשמירת שבת, טהרת המשפחה, כשרות, הנחת תפילין או כל שאר המצוות הגדולות והחשובות שהם יסודות התורה וסוד קיומנו. אלא הדבר היחיד והעיקרי שהזהיר אותם הוא שאם זלזלו או ביזו או עשו רעה לאדם מישראל, שלא יעברו בנהר גינאי, שנחלק ע"פ גזירתו, משום שהנהר ישטוף אותם. וזהו בעצם הנסיון הקשה ביותר לכל אדם, וכל שכן לתלמידי חכמים, שיצליחו לעבור את שבעים או שמונים שנות חייהם או יותר, מבלי לזלזל באחרים, או לגנות ולבזות מי שפוסק אחרת מהם. וזו היתה דרכו המיוחדת של מרן הרב יוסף קארו, וכפי שכתב גאון עוזינו הרב חיד"א בספרו "שם הגדולים", מערכת ספרים ערך "בית יוסף" אות נ"ט, שם כתב שגדולתו וקדושתו העיקרית של מרן הרב יוסף קארו היא שהיה מכבד אחרים, ועוד מוסיף הרב שבאותו הדור היו שלושה חכמים שהיו ראויים לחיבור השולחן ערוך, אך: "הסכימו מן השמים ותינתן דת ע"י מרן הקדוש מפני ענוותנותו היתרה, וכאשר נראה מספריו הקדושים... וכמו שכתבנו בחלק א' (בערך מורינו הרב יוסף קארו) דאין דרך מרן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה, ומשנתו היתה משנת חסידים..." הא למדת, שהדבר היחיד והעיקרי שציין הרב חיד"א כדי להגדיר את גדולתו וקדושתו של מרן, הוא שאיננו מזלזל באחרים. ומדורם של תנאים ודורו של מרן, לדורנו אנו. בכל הדורות האירו וזרחו גדולים שהלכו בדרך זו, ומאותם קדישין עליונין שהעניקו חמה בקומתם ובאישיותם, ובספריהם מסרו נפשם על כך, המה תרי צנתרי דדהבא שחיו ופעלו בדורנו ובדור שלפנינו, והם: הגאון הקדוש הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל הראשון במדינת ישראל, ומשנהו מרן הגאון הקדוש הרב שלום משאש זצ"ל, רבה הראשי של ירושלים דדהבא, ומלפנים רב ראשי וראב"ד במרוקו במשך שלושים שנה. ודוגמאות למאות יש בכתביהם ובתורתם שבעל פה ושבכתב, עד כמה נזהרו בכבודו של הזולת, וכל שכן בכבודם ובתורתם של תלמידי חכמים. ושיטתו הידועה בספריו של הנר המערבי, שאורו היה דולק בנס, אורה זו תורה, ועם פטירתו, הולכת ומתעצמת, שמרן הרב יוסף קארו מעולם לא כתב את ספריו ופסקיו כדי לגרום לזלזול בקהילות שלימות. וכיום, קם דור חדש אשר לא ידע את יוסף, וכביכול בשם הוראות מרן זצ"ל מזלזלים במאות חכמים ורבנים המקיימים את הוראת מרן כפי שניסחה גאון עוזינו הרב חיד"א זצ"ל: "דאין דרך מרן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה, ומשנתו היתה משנת חסידים". וכשבשו"ע פסק שבא"י נהגו שלא לברך על ההלל (או"ח סי' תכ"ב), מרן מעולם לא התכוון לומר שקהילות שלמות על מאות ואלפי חכמיהם שנהגו כפי פסקיהם של עשרות גאוני עולם, לברך על ההלל, שיפסיקו ממנהגם. חכמים אלו, הרב עוזיאל והרב משאש, וההולכים בדרכם, לא ניסו מעולם לקדם מטרה, חשובה ככל שתהיה, ע"י שזלזלו במי שפוסק אחרת מהם. ובלשון ציורית נתאר זאת כך: לו מרן הרב יוסף קארו, היה קיים בתחיית המתים לשעה קלה, והיינו שואלים אותו, האם רוב רובן של קהילות ישראל (אשכנז, מרוקו, וכמעט כל קהילות ספרד מלבד יהודי תימן) שנהגו לברך על ההלל בראש חודש, האם ימשיכו לאחוז במנהגם או שיבטלוהו בעקבות דבריו בסי' תכ"ב? לדעתו של מרן הגאון הרב שלום משאש זצ"ל, אין ספק שתשובתו תהיה בערך בלשון הזאת: וכי כתבתי את השולחן ערוך כדי לזלזל במאות ואלפי חכמי ישראל וגאוני עולם שהנהיגו קהילות של מליוני יהודים ברחבי תבל? הרי כל ימי הקפדתי שלא לזלזל במי שלא פוסק כמוני! וכל מה שכתבתי בשולחן ערוך, הוא רק לקהילות שלא היה להם מנהג ברור ומסורת של דורות בפסיקה ההלכתית! ודמות ראיה לדבר זה ולשיטתו של מרן, הוא מה שהובא ע"י תלמידו של מרן, הרב משה גלאנטי, והדברים הובאו בשו"ת מהר"ם גלאנטי (סי' קכ"ד), ושם הרב שלמה נרבוני שואל את הרב משה גלאנטי לגבי צורת האות "כף סופית": האם לכותבה בזוית כפי המנהג הקדמון, או "עגולה למעלה" כפסק השולחן ערוך, וכן האם לכתוב בגט את המילה "בנפשיכי" בשני יודי"ן כפסקו של רבה של צפת דאז הלא הוא מרן הרב יוסף קארו (בשו"ע אה"ע סי' קכ"ז: "בנפשיכי, נהגו לכתוב בב' יודי"ן". וברמ"א: "אם כתב חסר, כשר"), או לכתוב את המילה בנפשכי ביו"ד אחת, כמנהג הקדמון בצפת? ותשובת מהר"ם גלאנטי היא: "...והנה בחייו (של הרב יוסף קארו, שהיה הרב בצפת) בהיותי בן כ"ב שנה, נתן לי רשות לדון בגיטין וקידושין, ואמרתי לו: אדוני! אינם כותבים שום גט בעיר הזאת (צפת!) כי אם ביו"ד אחד, "בנפשכי", והיא מחלוקת בין הפוסקים. ואמר (הרב יוסף קארו לרב משה גלאנטי, תלמידו): "הס! שלא להזכיר. יעשו כמו שנוהגים (בצפת), שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים, חלילה, ואנו עושים פה (בצפת, בעירו של הרב יוסף קארו מחבר השו"ע וע"פ הנחייתו), היפך מה שכתוב בשולחן ערוך!"
9
רוב בני מרוקו הולכים היום אחרי מרן הרב שלום משאש
יהודה | 04-04-2012 10:46
בפרט בני התורה. ספריו "שמש ומגן" ו"תבואות שמש" נפוצים כיום בבתי המדרש, ורבים הוגים בהם. בניגוד לעבר, שכולם היו הולכים אחרי הרב עובדיה בעיניים עצומות (תוצאה ישירה של פוליטיקה נטו), כיום יש רבים רבים שמתוודעים לפסקיו הישרים של מרן הרב משאש, כמו גם לפיוטים של עדת מרוקו.
10
ליהודה! אני חושש לחייך לאחר הזלזול במר"ן
ישורון | 04-04-2012 12:26
כדאי לך מאוד למחוק את הודעתך,ולרוץ לבקש סליחה ומחילה. גם הרב משאש לא חפץ בדבריך . רק בעל גאווה שחושב עצמו לחכם מדבר וכותב כמוך. אין לי ספק שמידת הגאווה שבך היא תוצאה לעזות המצח והחוצפה שלך שיובילו אותך לבאר שחת. אני כותב לך כדי שתאזור אומץ ורוץ לבקש מחילה וסליחה,להביע חרטה בכתב ולבקש למחוק את דבריך שאינם מקובלים לא למעלה ולא למטה. אחרת האסונות יפקדו את ביתך. זכור!!!!!!!
11
כנ"ל אתה מר יעקב לוי כנס
ישורון | 04-04-2012 14:57
כדאי לך מאוד למחוק את הודעתך,ולרוץ לבקש סליחה ומחילה. גם הרב משאש לא חפץ בדבריך . רק בעל גאווה שחושב עצמו לחכם מדבר וכותב כמוך. אין לי ספק שמידת הגאווה שבך היא תוצאה לעזות המצח והחוצפה שלך שיובילו אותך לבאר שחת. אני כותב לך כדי שתאזור אומץ ורוץ לבקש מחילה וסליחה,להביע חרטה בכתב ולבקש למחוק את דבריך שאינם מקובלים לא למעלה ולא למטה. אחרת האסונות יפקדו את ביתך. משה אלחרר הוא דל תורה ולא מדבר לעיניין אלא מבורות וגאווה
12
ישורון, אתה צריך להתבייש בעצמך
יגאל | 04-04-2012 18:54
איך אתה מעיז לדבר נגד הגאון הרב משה אלחרר? אתה יודע שגם הרב עובדיה מזכיר אותו בכמה מקומות ביביע אומר? אתה מכיר אותו בכלל, שאתה מרשה לעצמך לפתוח עליו את הפה? "הפוסל במומו פוסל", אתה בעצמך בעל גאווה גדול ולכן אתה מטיף מוסר לאחרים בדבר שאתה הכי נגוע בו, לא ראיתי אף אחד מהמגיבים כאן שביזה את הרב עובדיה, יש לך (ולחסידים אחרים שלו) רגשי נחיתות, שגורמים לך לדמיין דמיונות. גם הקללה חוזרת כבומרנג, ולכן אל תתפלא אם "האסונות יפקדו את ביתך", כמיטב איחוליך לאחרים. תתבייש.
13
הרב עובדיה באמת השליט "טרור הלכתי" בו ניסה להכריח את
אלי | 04-04-2012 19:31
כולם ללכת כמוהו. המזל הגדול שיש היום יותר ויותר אנשים שנפתחים להם העיניים והם מכירים פסקי הלכה של רבנים אחרים, כמו הרב בן ציון או הרב משאש.
14
ישורון, הוכחת שאתה תמהוני ותו לא
רפאל | 04-04-2012 20:06
ההשתלחויות שלך מרגיעות אותי, אתה לא מתייחס כלל למה שמנסים להסביר לך, וכל דעה חולקת מטריפה את דעתך... אל תדבר בשם רבי שלום זצ"ל וגם לא בשם רבי עובדיה שיח', אתה לא ראוי לכבוד הזה!
15
קשה למצוא היום גדולי דור ברמה של מרן הרב משאש
אשר סויסה | 04-04-2012 20:24
מי יתן לנו תמורתו, היה צדיק וקדוש ועניו במידה מופלאה, גם פייטן הבקי בכל שירי ידידות ישר והפוך, כל החוגים העריצו אותו ללא יוצא מן הכלל, היום לכל אחד יש מתנגדים
16
ישורון, אתה אדם הזוי
גל | 04-04-2012 21:16
מדבר על עזות וחוצפה והוא בעצמו עם הארץ שמבזה תלמידי חכמים
17
מעתיקים משעמום??
ככ | 05-04-2012 21:39
זה הרמה שלכם להעתיק כתבות מכדורינט, שרק מבזות את הרבנים וכותב והכתבה ההזוי?
18
גיסי שהוא מרוקאי הרב הספרדי של יוהנסבורג
ישורון | 07-04-2012 22:25
ביטל את איסור אכילת הקיטניות בפסח והולך בכל מכל כל אחרי מר"ן הרב עובדיה יוסף שליט"א. כל מרוקאי חכם מבין טוב שאי אכילת קיטניות היא מיותרת לחלוטין. ויש רבים ממנהגי מרוקו או כל עדה אחרת כולל עירק הם פשוט מיותרים ואף שליליים. מנהג=שווה גם גהינם.כך שלהתבצר בעדתיות זו דעת בורים ולא דעת הלכה של אמת לאמיתה "לא תגורו מפני איש". חוצפה ועזות שלכם לא יוצאת מההגדרה של לא תגורו מפני איש,אלא סתם שינאה וגאווה. לא יעזור לכם מאומה אין אחד שיכל לעמוד מול הרב עובדיה יסף,כי ממר"ן הבית יוסף לא קם כיוסף. אם יעמידו את הרב עובדיה בצד המשקל האחד ואת כל חכמי ישראל בצד שני יכריע את כולם.
19
מה יהיה איתך ישורון?
חנן מלכה | 08-04-2012 11:46
למרות שמגיבים אחרים הסבירו לך בהרחבה, אתה חוזר שוב ושוב על הטעויות שלך, ועוד מגלה בורות בנוגע למנהגי אכילת קטניות.... להוי ידוע לך, שאם רצית לבטל את האיסור של אכילת קטניות, לא היית צריך ללכת אחרי הרב עובדיה, גם הרב יוסף משאש (רבה הראשי של חיפה) כתב שבימינו אין שום צורך להחזיק במנהג איסור אכילת קטניות, כי מקור המנהג במרוקו היה משום שהקטניות היו מעורבות עם החיטה, ולא היתה "תקנת איסור אכילת קטניות" כמו בארצות אשכנז. ולכן מרוקאים רבים אוכלים קטניות בהכשר "בית יוסף" יש מנהג שהוא אותיות גהנם ויש מנהג שיסודו בהררי קודש, וכך הם רוב מנהגי מרוקו, כפי שמוכיח מרן הרב שלום משאש בספריו, וכפי שניתן לראות בסידרת הספרים המרהיבה "דברי שלום" (של הרב שלמה טולדנו שליט"א מירושלים). יש גם מנהגים שהרב עובדיה מחזיק מהם, ומאידך רבים יצאו כנגדם באיסורים וחרמות (כמו מנהג הוצאת שערות מהמטפחת), וכתבו עליהם שמנהג אותיות גהנם. לומר שאין אחד שיכול לעמוד מול הרב עובדיה, נובע גם מגאווה וגם מטפשות. אין לאף אחד מונופול על התורה, חכמי ישראל נחלקו בעשרות אלפי הלכות. ואם רצית ללמוד על גדלותו של מרן הרב משאש, צא ולמד מה כתב עליו הרב עובדיה בעצמו (ששלח אליו פסקי הלכה מוקשים בהלכות עגונות). לרגל הוצאת שו"ת שמש ומגן חלק ב', שלח הגר"ע יוסף שליט"א מכתב ברכה למרן הגר"ש משאש, וכתב לו בזה הלשון: "שמועה טובה תדשן עצם, שמחנו מאוד לשמוע כי כבוד הרב הגאון הגדול, מבצר עוז ומגדול, המאור הגדול לממשלת התורה, רבה הראשי של ירושלים, כמוהר"ר שלום משאש שליט"א, עומד להוציא לאור את ספרו שמש ומגן חלק שני, על ארבעת חלקי השולחן ערוך, אשר אין ספק שיהיה לתועלת רבה לכל יושבי על מדין ולכל מורי ההוראות בישראל, לדון ולהורות, לשעה ולדורות... וכבר זכה להוציא לאור את חיבוריו הגדולים "תבואות שמש" על ארבעת חלקי השולחן ערוך בארבעה כרכים, בהם הוא צולל בעמקי ים התלמוד והפוסקים בחריפות ובקיאות עצומה ובתוכם בירור להלכה ולמעשה... וסמכות פסיקתו היא בעלת משקל רב בעולם התורה". עכ"ל. וכן בהקדמה לשו"ת שמש ומגן חלק ד', שיצא לאור לאחר פטירתו של מרן הגר"ש משאש זצ"ל, כתב הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בזה הלשון: "נודע בשערים המצויינים בהלכה, הגאון המפורסם בקצוי תבל רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה רבה של ירושלים במשך עשרים וחמש שנה... כל באי שער עמי יודעים כי נקשרנו בעבותות אהבה כל ימי חייו של הגאון הצדיק זצ"ל, ובאו לידי ביטוי בדברי הערכה שכתב בספר הנוכחי (עמ' קפח-קפט) בשבח הספרים אשר זכיתי לחבר, ועוד הוסיף לשבח ולפאר את הנהגתי, מרוב ענוותו, ואהבת התורה היוקדת בקרבו. והנה למרות שבכמה עניינים היינו חלוקים בהלכה, אולם נתקיים בנו את והב בסופה (ראה קידושין ל:) והיינו תמיד באהבה ואחווה, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".
20
מה יהיה איתך בכפל השמות
ישורון | 08-04-2012 14:32
א' איני טוען אחרת ממך באשר לרב משאש זצ"ל. אני מתמגד להתנגדות שלכם נגד כך שהרב עובדיה יוסף יאריך ימים קורא לכל העדות לבטל רוב מנהגיהם והלכותיהם וללכת אחרי מר"ן. אבל לא העמיד חרב בבית המדרש. האורז במרוקו לא שונה מהאורז בכורדיסןט או עיראק . לדעתי חבד שהיו במרוקו הכניסו את ההלכות האלה,ועוד הלכות אחרות. הרב משאש היה גאון ופוסק דור ענק צדיק כמו כל גאוני ספרד בגאוניותם ובענותנותם כך שאיתי לא יהיה כלום מלבד שצריך להכיר ולדעת שהרב עובדיה יוסף הוא האילן הגדול,לחלוק עליו כל אחד יכולאם יביא ראיות ואחד כמו הרב משאש הוא ק"ו שיכל לחלוק. כתבתי שהרב עובדיה הביא אותו ממרוקו על פני חברי שלמד איתו בפורת יוסף שהיה רב בדרום אמריקה,אמר יש לי רב ממרוקו שאותו בקשתי לכהן כרב ראשי לירושלים.
21
ישורון, אתה טועה בגדול
יעקב לוי | 09-10-2013 22:56
בענין מנהגי מרוקו, שהגר"ע יוסף מערער עליהם, כתב הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א ספר נפלא ביותר, שמרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, גדול חכמי מרוקו, גמר עליו את ההלל, בהסכמה יוצאת דופן. הספר נקרא "דברי שלום ואמת", והוא שופך אור על כל מנהגי מרוקו שהנציח מורנו הגר"ש משאש זצ"ל, או ההלכות שפסק, שלא עלו בקנה אחד עם פסקי הגר"ע יוסף. בתשובה לטענות הנפוצות, מוכיח המחבר בטוב טעם ודעת את העובדות הבאות: א. מעולם לא היה מנהג אחיד בירושלים, ובכל אלף השנים האחרונות היו שם כמה עדות עם מנהגים נפרדים, ביניהם גם עדה מרוקאית שנקראה "עדת המערבים", ועדה אשכנזית, וממילא אין מושג כזה "מנהג ירושלים". ב. בהלכות שנידונו בספר (סלע המחלוקת, כשבעים הלכות לערך), מנהג מרוקו הוא כדעת מרן השו"ע, יותר מהמנהג המכונה "עדות המזרח", בניגוד לדעה הרווחת שהגר"ע יוסף מצדד בדעת השו"ע ומנהגי מרוקו סותרים את השו"ע (לעיתים יש גם מחלוקת בהבנת דברי השו"ע בין הצדדים). בספר יש עשרות דוגמאות, להלכות שהגר"ע יוסף פסק בהם נגד דעת השו"ע. ג. קהילה שלימה הבאה מחו"ל אינה צריכה לנהוג כמנהג המקום שבאה אליו, (לא יצוייר שבארץ ישראל היה מנהג אחיד...) ורק יחיד הנכנס לקהילה, צריך לשנות את מנהגו למנהג הקהילה. ובפרט שבארץ ישראל ישנם כמה עדות וכל אחת עם מנהגה, וגם האשכנזים לעולם לא שינו את מנהגם. וגם בזמן השו"ע עצמו נהגו בכמה עניינים שלא כדעת השו"ע. ד. ע"פ הכלל שמנהגים שקדמו לכתיבת השו"ע, דוחים את השו"ע, שכתב מרן השו"ע בעצמו בהקדמה לספריו, מוכיח הספר שכל מנהגי מרוקו קדמו למרן השו"ע והשתמרו ע"י רצף של גדולי תורה בכל אלף השנים האחרונות, ולא הושפעו ממבקרים אשכנזים בדורות האחרונים, כפי שטוענים. ה. בכמה מקומות כתב בילקוט יוסף בנוסח "מנהג הספרדים ועדות המזרח", כשהמנהג בכל צפון אפריקה הוא להיפך, ולעיתים נמצא כי "מנהג הספרדים" הוא רק מיעוט קטן הספרדים. או ש"ילקוט יוסף" בעצמו יצר את המנהג שהוא נשען עליו... לעיתים הוא גם כותב בנוסח "כבר פשט המנהג... ואין לשנות מן המנהג", וזאת כאשר המנהג של יהודי מרוקו מאז ומעולם אינו כך, ועד עתה אינו כך, וממילא, מדובר ביותר ממחצית הספרדים שאינם נוהגים כך, ולא יתכן לומר "כבר פשט המנהג".